דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ט בניסן תשפ"ד 07.05.24
23.1°תל אביב
  • 19.1°ירושלים
  • 23.1°תל אביב
  • 20.5°חיפה
  • 23.2°אשדוד
  • 23.8°באר שבע
  • 28.5°אילת
  • 26.7°טבריה
  • 17.7°צפת
  • 24.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תרבות ומורשת

צדק היסטורי: הוצב שלט הרחוב שמנציח את מאיר טוביאנסקי, קצין צה''ל שהוצא להורג לשווא

במהלך מלחמת העצמאות הואשם טוביאנסקי בבגידה, ללא עוול בכפו| יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אופיר אלקלעי, שהוביל להנצחה: ״רציתי לתת לבנו את הכבוד, כשהוא עוד בחיים״

השלט ברחוב לזכרם של מאיר ולנה טובינסקי בירושלים (צילום: עיריית ירושלים)
השלט ברחוב לזכרם של מאיר ולנה טובינסקי בירושלים (צילום: עיריית ירושלים)
יאיר צוקר
יאיר צוקר
עורך ספורט
צרו קשר עם המערכת:

שלט הרחוב לזכר מאיר (ולנה) טובינסקי הוצב בימים האחרונה מול גן סאקר בירושלים. טובינסקי היה קצין צה"ל שבעיצומה של מלחמת העצמאות הואשם על לא עוול בכפו בריגול נגד מדינת ישראל, הועמד למשפט שדה והוצא להורג בידי כיתת יורים ב-30 ביוני 1948.

ההחלטה על קריאת רחוב על שמו של טובינסקי היא סופו של תהליך ארוך שהחל עוד ב-2018, ונעשתה בעידוד ראש העיר משה לאון. לפני כשנה הופיע מול ועדת השמות עו"ד אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, שאף נפגש עם ראש העיר במטרה לקדם את הנושא.

"בשנה החולפת הרגשתי צורך להנציח את האיש כדי שהשם שלו ייזכר לטובה", אמר אז ל'דבר' אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה שפעל לקידום ההנצחה. אלקלעי קידם הקמת אתר הנצחה לזכרו, והופיע בפני ועדת השמות עם מסמכים המתארים את תרומותו של טובינסקי ואת חשיבות ההנצחה שלו.

"הופעתי בוועדת שמות והצגתי מסמכים מהוועדה שמינה בן גוריון לחקור את הפרשה, כולל מכתב שבן גוריון כתב לאלמנה בו הוא מעדכן אותה שבעלה חף מפשע. העירייה השתכנעה והבינה שזה סיפור שיש להנציח אותו בשביל הדורות הבאים. אמרתי להם שצריך לתת לבן את הכבוד כשהוא עוד בחיים ואני שמח מאוד שהעירייה נרתמה".

עו"ד אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה (צילום: אורן כהן, דוברות ההסתדרות)
עו"ד אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה (צילום: אורן כהן, דוברות ההסתדרות)

טוביאנסקי נולד במאי 1904 בליטא ועלה לארץ ישראל ב-1925. הוא עבד כמהנדס בחברת החשמל הירושלמית, שהייתה אז בבעלות ובניהול הבריטים. במקביל, התגייס לשירות ההגנה, ולאחר מכן לצה"ל.

במהלך מלחמת העצמאות, לאחר שהלגיון הירדני, שצר על ירושלים, הפגיז מתקנים חיוניים של ארגון ההגנה בעיר, עלה החשד בקרב שירות המודיעין הצבאי שבוגד מתוך היישוב העביר מידע לבריטים, שהועבר ללגיון ושימש כמודיעין להפגזות. החשד נפל על אחד ממפקדי ההגנה, שבמסגרת עיסוקו האזרחי עבד כמהנדס בחברת החשמל הירושלמית, שנוהלה אז על ידי הבריטים.

על בסיס חשדות בלבד, ללא כל הוכחה ואימות, ב-30 ביוני 1948 בשעות אחר הצהריים, נקרא החשוד לישיבה דחופה אצל דוד שאלתיאל, מפקד מחוז ירושלים, ישיבה שממנה לא חזר לעולם. בבניין נטוש, בכפר בית-ג'יז הסמוך לקיבוץ הראל, הועמד לבית דין שדה, הורשע פה אחד באשמת בגידה, ונגזר עליו עונש מוות, ללא אפשרות לייצוג משפטי או ערעור. כיתת יורים שנבחרה עוד לפני תחילת המשפט הוציאה לפועל את גזר הדין. חקירת האירוע לעומק, לאחר חמישה חודשים, מצאה את הקצין חף מפשע.

___

גילוי נאות: עו"ד אופיר אלקלעי הוא יו"ר דירקטוריון 'דבר'

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!