פליטות מתאן ממשק הגז מהוות רק 0.3% מגזי החממה בישראל, כך חושף דו"ח חדש של המשרד להגנת הסביבה. לעומת זאת, סך הפליטות גזי החממה ממשק הגז מגיע ל30% מכלל הפליטות, בעיקר בשל פליטת פחמן דו חמצני מארובות תחנות הכח ומפעלי התעשייה.
המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (שני) דו"ח הערכה שבוחן את פליטות המתאן ממשק הגז. מתוצאות העבודה עולה, כי סך פליטות מתאן ממערך ההפקה והשינוע של גז המחצבים בישראל בשנת 2020 נאמד בכ-8,863 טונות מתאן. כמות זו גדולה בהרבה מהערכות קודמות, שעמדו על כ-1,100 טונות בלבד, אך גם הכמות המוגדלת שווה רק כ-0.3% מסך פליטות גזי החממה של ישראל בשנה 2020, במונחי שווה ערך פחמן דו חמצני.
את הדו"ח ערך המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף חברת הייעוץ DHV ובה בוצעה עבודת עומק לכימות הפליטות השנתיות של גז החממה מתאן מכלל שרשרת ההפקה והאספקה של גז המחצבים בישראל, מהבארות בים, דרך האסדות והצנרת ליבשה, ועד שהגז מגיע לצרכני הקצה.
לפי הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC) עד היום פליטת מתאן כבר הביאו להתחממות של כ-°0.5 מעלות צלסיוס מתוך כ-1.3 מעלות התחממות שכבר התרחשה. מתאן הוא גז חממה בעל השפעה עוצמתית פי 28 יותר מזו של פחמן דו חמצני בחישוב השפעתו על פני 100 שנה, ופי 84 יותר בחישוב על פני 20 שנה.
חשיבות הדו"ח נובעת מפערי מדידה בחברת נתג"ז, בין כמות הגז שנכנסה לצנרת לבין זו שסופקה בפועל לצרכנים, וכן מנתונים חסרים לגבי פליטות לאורך שאר שרשרת הייצור של גז המחצבים, שזכו כעת להערכות מדויקות בהרבה. כמויות פליטת המתאן מתשתיות גז ברחבי העולם ניכרת בשונות רבה המצריכה בדיקה מעמיקה כדי לבצע הערכה אמינה, ולא התבססות על נוסחאות כלליות לחישובים אלו.
הפליטה העיקרית: ממטמנות אשפה
פרסום דו"ח מרשם הפליטות לסביבה לגבי שנת 2021, מציג תמונה לפיה מקור הפליטה העיקרי למתאן בישראל הינו מטמנות אשפה. גם הגידול המשמעותי בכמות המוערכת של הפליטות ממשק הגז לפי הדו"ח החדש, אינה משנה תמונה זו באופן מהותי, בשל פער של סדרי גודל בין היקף הפליטות הגבוה ממטמנות, לבין היקף הפליטות ממשק הגז.
משק הגז בישראל ממעט בדליפות אך פולט פחמן דו חמצני לאחר שריפת הגז
הדו"ח החדש של המשרד להגנת הסביבה, מציג תמונה של פליטות מעטות של מתאן ממשק הגז בהשוואה למשקי גז במדינות אחרות בעולם, וממקם את פליטות המתאן ממשק הגז בישראל בקצה הנמוך של משקי הגז בעולם. עם זאת, אין פירושו של דבר שמשק הגז אינו פולט גזי חממה בהיקף גבוה, רחוק מכך.
הגז, שרובו מתאן, נשרף ביעילות גבוהה יחסית, אך חלק נכבד מתוצרי השריפה הוא פחמן דו חמצני שנפלט לאוויר. לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, מעבר לכמות הקטנה של כ-8,863 טונות שנפלטות לאוויר ,שהם כ-250,000 טונות שווה ערך פחמן דו חמצני. השימוש בגז מחצבים בתחנות כוח, במפעלים ובבתי זיקוק בשנת 2020 אחראי לפליטה של כ-23 מיליון טונות שווה ערך פחמן דו חמצני. כמו זו מהווה כ-30% מסך פליטות גזי החממה של ישראל בשנה זו.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג (מרצ), אמרה עם פרסום המחקר כי "משבר האקלים הוא איום ממשי על האנושות, ועל מדינת ישראל לעמוד ביעדי האקלים שהציבה לעצמה כדי להיאבק במשבר הגדול של דורנו, יחד עם שאר מדינות העולם. העבודה המקצועית שביצע המשרד להגנת הסביבה שופכת אור נוסף על היקף הפליטות של גזי החממה נוצרות מעצם השימוש של ישראל בגז המחצבים. על ישראל להיגמל מדלקים פוסיליים ומזהמים בהקדם האפשרי, תוך מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות – במטרה לאפס פליטות כפי שהתחייבנו, ולמען עתיד הדורות הבאים".
משרד האנרגיה: פליטות המתאן במשק הגז הן שוליות
ממשרד האנרגיה נמסר כי "על פי המידע הקיים כיום במרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) של המשרד להגנת הסביבה ובלמ"ס משנת 2020, פליטות המתאן מהאסדות ונתג"ז ביחד, מהוות רק כ-0.1% מכלל פליטות המתאן בישראל. יש לציין כי הפערים בין מידע זה למידע המוצג בדו"ח הנוכחי, נובעים משיטת החישוב, שכן משרד האנרגיה התבסס על הדו"ח של נתג"ז, בעוד שהמשרד להגנת הסביבה ביצע חישוב גנרי על פי אורך הצנרת. גם אם ננהג לחומרה על פי ההבדלים לעיל, פליטות המתאן בסקטור הגז הטבעי שוליות, בעוד שפליטות מפסולת ושפכים ביחד, על סמך הדו"ח הנוכחי, "אחראיות" על 84% מפליטות המתאן במשק".
במשרד מסבירים את נתוני הפליטות הנמוכים ממשק הגז בכך ש"כל המערכות באסדות בישראל כוללות מערכות השבה של הגזים ושימוש עצמי בתוך האסדות, כך שאם יש צורך לשחרר גז טבעי, הוא נשרף בלפיד או במערכת ההשבה, ומשתחרר לאוויר כפחמן דו חמצני ולא כמתאן".
היות ומדובר בתשתיות חדשות תחת תקנים מחמירים, מצבן עדיף גם ביחס לתשתיות גז במדינות אחרות. "בנוסף, קיימת בקרה מחמירה על הפליטה במתקני ההפקה (4 פעמים בשנה ולא פעם בשנה או פעם בשלוש שנים כפי שמבצעים בעולם), גם בשל אורך צנרת ההולכה הקצר יחסית. במקביל, אנו פועלים כל הזמן לשפר את מערכות הבקרה".
עוד ציינו במשרד כי "יש לזכור כי הגז הטבעי מחליף בישראל את השימוש בפחם לייצור חשמל, כפי שמתרחש כעת באירופה ומפחית פליטה של עשרות אלפי טונות של מזהמי אוויר כמו תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן, מתכות כבדות ועוד".
במקביל, משרד האנרגיה נמצא בעיצומו של מחקר מקיף בנושא באמצעות מוסד שמואל נאמן בטכניון, שבין מטרותיו שיפור הערכות ומדידות פליטות המתאן ממערכת ההולכה.
