דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י"ב בניסן תשפ"ד 20.04.24
19.5°תל אביב
  • 17.4°ירושלים
  • 19.5°תל אביב
  • 18.5°חיפה
  • 19.7°אשדוד
  • 19.0°באר שבע
  • 27.5°אילת
  • 20.9°טבריה
  • 19.4°צפת
  • 19.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

"אפשר להגדיל את קצבאות האברכים בכמה מאות שקלים, ובמקביל לעודד תעסוקת חרדים"

הממשלה החדשה צפויה לשנות את הכיוון שהוביל ליברמן, והמומחים חלוקים לגבי השפעת צעדים אלה על התעסוקה בחברה החרדית | בנצי שוורץ, רכז תחום חרדים בארגון בעצמי: "גישה פטרונית של הממשלה לא תוכל להגיע לאוכלוסיה החרדית המיינסטרימית"

גברים חרדים ליד משרדי חברת "אינטל" ( צילום: פלאש90)
גברים חרדים ליד משרדי חברת "אינטל". "יש חשיבות בכך שהחרדים יישבו ליד השולחן, הם חייבים להיות חלק מהשיח" ( צילום: פלאש90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

שובן המסתמן של המפלגות החרדיות לממשלה מעלה את השאלה באילו אופנים תפעל אחרת מקודמתה לקידום השתלבותם של חרדים, בדגש על גברים חרדים, בשוק העבודה. בעוד שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עומד כיום על 81% ודומה לשיעור התעסוקה של נשים יהודיות שאינן חרדיות, רק מחצית מהגברים החרדים עובדים.

"אני לא יודע אם אפשר להגיד על המפלגות החרדיות שהן רואות בהגדלת שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים יעד", אומר מאיר הירשמן, עמית במכון החרדי למחקרי מדיניות, "אבל יש להם בהחלט יעד שגבר חרדי שרוצה לצאת לעבודה יוכל לעשות זאת ולקבל שכר הולם".

מאיר הירשמן. "חלקים מהממשלה הקודמת היו עסוקים בעיקר בלתקוע לחרדים אצבע בעין" (צילום: אלבום פרטי)
מאיר הירשמן. "חלקים מהממשלה הקודמת היו עסוקים בעיקר בלתקוע לחרדים אצבע בעין" (צילום: אלבום פרטי)

לדבריו, תעסוקת חרדים היא אינטרס עליון גם של החרדים וגם של המדינה, אולם קידומה דורש שיתוף פעולה של הממשלה עם הקהילות החרדיות. "יש חשיבות בכך שהחרדים יישבו ליד השולחן, הם חייבים להיות חלק מהשיח. לצערי, חלקים מהממשלה הקודמת היו עסוקים בעיקר בלתקוע לחרדים אצבע בעין".

הירשמן מתייחס בין היתר להטלת המיסוי על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים, אבל גם על כוונתו של שר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן, לבטל את סבסוד המעונות במשפחות שבהן אחד מבני המשפחה לא עובד. "המהלך הזה, יותר משהיה מקדם תעסוקת גברים, אנחנו מעריכים שהיה פוגע דווקא בתעסוקת הנשים, שהגיעה לשיעור דומה למגזר הכללי אחרי שנים ארוכות של עבודה.

"נכון שלפעמים יש גרירת רגליים גם מהצד החרדי, אבל עדיין התוכנית הזו הייתה עושה נזק ולא תועלת, וזה דבר שאני אומר ברמה המקצועית, לא ממקום ערכי או אידיאולוגי. זה היה מונע מנשים שהולכות כיום לעבודה להמשיך לעשות זאת".

"מס הכנסה שלילי השפיע לחיוב על כניסת חרדים לתעסוקה"

לעומת הירשמן, ד"ר גלעד מלאך, חוקר החברה החרדית ועמית המכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור ששלילת הזכאות לסבסוד הייתה עשויה לדחוף גברים חרדים לשוק העבודה. מהלך דומה נוסה לדבריו ב-2014 והוכיח את עצמו. "היסטורית", אומר מלאך, "יש הבדל בין ממשלות עם חרדים ובלי חרדים ביחס לשילוב בשוק התעסוקה".

לדבריו, ממשלות בלי חרדים נקטו בדרך כלל מדיניות של הקטנת התמריצים להישאר בישיבות ובכוללים והגדלת המוטיבציה והאפשרויות להשתלב בשוק התעסוקה. כך למשל, ב-2003 עלה שיעור התעסוקה של חרדים בעקבות הקיצוץ בקצבאות הילדים, וב-2013 קוצצו תקציבי הישיבות והכוללים, אך גם קודם חוק להורדת גיל הפטור מצה"ל, דבר שאפשר לצעירים להשתלב בשוק התעסוקה.

ד"ר גלעד מלאך. "חסרה לפוליטיקאים ראיית מאקרו" (צילום: רעות פיליפוביץ)
ד"ר גלעד מלאך. "חסרה לפוליטיקאים ראיית מאקרו" (צילום: רעות פיליפוביץ)

"גם הממשלה היוצאת עשתה כמה פעולות, אבל לא מיצתה את הפוטנציאל שלה". לדבריו, ב-2022 נרשמה עלייה של 2.5 נקודות האחוז בתעסוקת גברים חרדים, שעלתה מ-50.5% ל-53%. "המקלות שנקטה היו בסופו של דבר די מצומצמים: קיצוץ קל בתקציב הישיבות, העובדה שלא היו כספים קואליציוניים למוסדות החינוך החרדיים, והמס על שתייה מתוקה וחד-פעמי שהשפיע על יוקר המחיה במגזר החרדי. בתחום הגזרים, מס הכנסה שלילי השפיע לחיוב על כניסת חרדים לתעסוקה".

חוק הגיוס שביקשה הממשלה היוצאת לקדם, שאמור היה להציב יעדים לגיוס חרדים, וחשוב יותר – להוריד את גיל הפטור הזמני לשירות ל-21 (במקום 26-24 כיום) – היה עשוי לדבריו להיות מהלך נוסף שמאפשר קידום כניסת חרדים לשוק התעסוקה, אך גם הוא לא הבשיל.

כעת, לדברי מלאך, סביר להניח שחוק גיוס, אם יעבור, לא ייצר מנגנון לחץ לשילוב חרדים בצבא. מעניין לא פחות שבתוך ההנהגה החרדית יש מחלוקת אם לתמוך בהורדת גיל הפטור – מהלך שכל משרדי הממשלה הכלכליים תומכים בו. "חלק מההנהגה הפוליטית והרוחנית חושב שמי שרוצה יכול גם להשתלב בשוק התעסוקה כדי לפרנס, אבל חלק מראשי הישיבות חושבים שהורדת גיל הפטור תפגע בישיבות, ומעוניינים בשוט החיצוני הזה שדוחף את הצעירים לישיבה".

מה שברור, לדבריו, הוא שהמפלגות החרדיות מבקשות לקדם שורה של הטבות עבור אברכים ומשקי הבית החרדיים, שלהערכתו צפויים להקטין את התמריץ ליציאה לעבודה – בהם הכפלת תקציב הישיבות והכוללים, כך שהתקציב לאברך יגדל מכ-700 לכ-1,400 שקלים.

לדבריו, יש קונצנזוס על עבודת נשים, "בעשור האחרון, גם בש"ס וגם ביהדות התורה מדברים על מציאת פתרון לתעסוקה". לגבי הגברים, העמדה הרשמית היא ש'מי שרוצה לצאת לעבוד – נתמוך בו'. אם משרד הכלכלה ייצא לתוכנית חומש לתעסוקת חרדים, הוא מאמין שהמפלגות החרדיות יתמכו בה.

"אבל המחויבות הראשונה שלהם היא לעולם הישיבות והאברכים. הם לא עושים את החישוב שבשנה האחרונה ראינו עלייה בתעסוקה, וההטבות שאנחנו נותנים יקחו את הנושא הזה אחורה. מבחינתם, תלמידי הכוללים והישיבות זה יותר חשוב, וצריך לתת להם את מרב התמיכה. בנושא הזה חסרה להם ראיית מאקרו. החשש שלי הוא ששורת התמריצים הגדולה שמקדמות עכשיו המפלגות החרדיות תדחף יותר אברכים להישאר בכולל ולא לצאת לעבודה, או תדחה את יציאתם לשוק העבודה לגיל מאוחר שבו קשה יותר לעשות הכשרה ולהיכנס".

הירשמן סבור שאין סיבה לקשור בין קידום תעסוקת החרדים להעלאת קצבאות האברכים. "אני לא חושב שהגדלת התקציב הזו תגרום לאנשים להפסיק לעבוד. זה יעזור לאלו שכבר כיום בכולל ולא מתכוונים לצאת, שיהיה להם קצת כסף להאכיל את הילדים", הוא אומר, ומוסיף שרוב המלגות של האברכים מגיעות מתרומות.

"בעיני זה הדבר שקל להתעסק בו. זה לא העניין האסטרטגי. אם ההצעה הייתה שכל אברך יקבל 4,000 שקלים בחודש זו הייתה שאלה רצינית, אבל אלו לא הסכומים שאנחנו מדברים עליהם. יש כבר כיום המון חרדים שמחפשים תעסוקה, וצריך לחפש מה אפשר לעשות שם, ואיך נכון להשקיע כדי למצות את הפוטנציאל הזה.

"אפשר להגדיל את קצבאות האברכים בכמה מאות שקלים, ובמקביל לעודד תעסוקת חרדים. הדבר הכי חשוב הוא לקדם תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, שבה בודקים כל הזמן מה עובד ומה לא. אני לא בטוח שיש פתרון קסם. צריך תכנון ובדיקה, וצריך ממשלה שמראה שהיא מוכנה להכניס גם יד לכיס".

"אי אפשר להתעלם מהחשש של החרדים משינויים"

בנצי שוורץ, רכז תחום חרדים בארגון בעצמי לקידום תעסוקה, סבור שבלי שיתוף פעולה, לא ניתן לקדם תעסוקת חרדים. "גישה פטרונית של הממשלה לא תוכל להגיע לאוכלוסיה החרדית המיינסטרימית", הוא מסביר. "יש חלק מהציבור החרדי שיוצא לעבוד בכל מקרה. זה נכון שגם הם יכולים להיעזר בתוכניות והכשרות, אבל הוא בכל מקרה ייצא לעבוד. האתגר הוא החלק בציבור החרדי שמנותק מאינטרנט ומתקשורת. אלה אנשים שיש להם ניתוק מלא מעולם התעסוקה, ובהם צריך להשקיע. כדי להגיע אליהם, צריך לעבוד בהידברות עם מנהיגי הקהילה והעסקנים".

בנצי שוורץ. "גם החרדים יצטרכו לקבל אחריות על עצמם עכשיו כשהם בממשלה" (צילום: אלבום פרטי)
בנצי שוורץ. "גם החרדים יצטרכו לקבל אחריות על עצמם עכשיו כשהם בממשלה" (צילום: אלבום פרטי)

לדבריו, יציאה לעבודה בחברה החרדית מושפעת בין היתר גם מחסמים חברתיים וקהילתיים. "יש חשש מאוד גדול משינויים, להיטמע ולאבד את הייחודיות החרדית, וזה חשש שנמצא על השולחן בבית של כל משפחה חרדית. מי שחושב שיוכל להתעלם ממנו – לא יצליח לשלב חרדים בתעסוקה".

כך למשל, מציין שוורץ את החלטת בג"ץ שמנעה את המשך קידומם של קורסי צוערים לשירות המדינה עבור החברה החרדית, שיהיו מופרדים למחזור גברים ומחזור נשים. "האנשים היו אמורים ללכת לעבוד במקומות מעורבים, אבל לחרדים יש קושי ללמוד במעורב. זה דבר שאני מאוד מקווה שהממשלה הקרובה תתקן, באמצעות פסקת התגברות או בכלים אחרים, כי זה דבר מאוד משמעותי. יש חוק שדורש את הגברת הייצוג של חרדים בשירות המדינה, ולא נעשו מספיק פעולות כדי לקדם אותו".

על סוגיית לימודי הליבה אומר שוורץ שמדובר כיום בציפור נפשה של החברה החרדית. "מה שכן צריך ואפשר לעשות, זה לאפשר לאנשים שרוצים לקדם את ילדיהם באנגלית ומתמטיקה את האפשרות לעשות זאת. מלבד מוסדות החינוך הממלכתיים-חרדיים, צריך לחשוב גם על פתרונות מחוץ למוסדות הלימודים, כמו מסלולים אחר הצהריים או במתנ"סים".

"הממשלה יכולה לעזור למוסדות ולרבנים שכן רוצים לקדם צעדים שמתקרבים לשם, ולזרום איתם כפי שנעשה עם חסידות בעלז", מוסיף הירשמן. "אבל היות שהמיינסטרים החרדי לא הולך לעשות את השינוי הזה בזמן הקרוב, צריך לחשוב איך לוקחים את בוגרי מערכת החינוך החרדית, ואילו שירותים נכון לתת להם כדי להתאים אותם לשוק העבודה".

"ליעד שהציבה המדינה, של 65% תעסוקת גברים חרדים עד 2030, ככל הנראה לא נגיע", אומר שוורץ, "אבל בהחלט ניתן להביא שינוי מדורג, ואם תהיה התאמה לצורכי החרדים בשוק העבודה, הוא עשוי להיות מהיר יותר. גם החרדים יצטרכו לקבל אחריות על עצמם עכשיו כשהם בממשלה. עד עכשיו אפשר היה להטיל את האחריות על אחרים. אם צריך שאנשים ייצאו לעבוד, זה צריך להיעשות בצורה מותאמת לחברה החרדית".

הירשמן מפגין אופטימיות זהירה, ואומר שלעתים יותר חשוב שהממשלה תהיה יציבה, מאשר מיהם השרים שפועלים בה. "שרים שמרגישים קרקע יציבה יהיו קשובים יותר לתוכניות ארוכות טווח, וכך גם חברי כנסת שיוכלו לקדם מהלכים ארוכים יותר".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!