הישראלים התחסנו פחות, עישנו יותר, ונטלו יותר אנטיביוטיקה ב-2021 בהשוואה ל-2020, כך מצאה התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואה בקהילה, המבוססים על נתוני הקופות שפורסמו היום (שלישי). תוכנית המדדים פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.

20.1% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 74-16 מעשנים. זאת עליה בהשוואה לשנת 2019, אז שיעור המעשנים עמד על 19.6%. גברים מעשנים יותר מנשים – כאשר ב-2021 28.9% מהגברים ו-13.4% מהנשים עישנו. גברים ממעמד סוציו אקונומי נמוך מעשנים כמעט פי 2 יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציו אקונומי גבוה (35.3% מול 18.1%). אצל הנשים המגמה הפוכה – נשים עם ממעמד סוציו אקונומי נמוך מעשנות פחות מנשים ממעמד גבוה (7.6% מול 12.8%).

כ-59% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל בגילאי 64-20 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר, המוגדר על ידי תכנית מדדי האיכות כ-BMI מעל 30. שיעור זה נשאר זהה לשנת 2020, על אף המאמצים לבלום את העלייה בשיעורי ההשמנה. יותר מרבע מהנשים בישראל בגילאים 64-20 (26.7%) סובלות מהשמנת יתר, עלייה משמעותית בהשוואה לשנת 2012 (20.4%).

ככלל, שיעורי השמנת היתר בנשים הם בערך פי 2 בשכבה הנמוכה ביותר בהשוואה לגבוהה ביותר. שיעור ההשמנה בקרב גברים בגילאי 64-20 עומד על 23.3%, עלייה של 1.3% בהשוואה ל-2012 (22%).

בשנת 2021 חלה עלייה בהיקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות – כאשר ניתנו 660 מרשמים לאנטיביוטיקה ל-1,000 איש לעומת 591 מרשמים ל-1,000 איש בשנת 2019. היקף השימוש היה גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים (722 מרשמים לכל אלף נשים לעומת 563 מרשמים לכל אלף גברים).

היקף השימוש בשכבה החברתית-כלכלית החלשה היה מעט נמוך בהשוואה לשכבה החברתית-כלכלית החזקה ביותר. בדו"ח צויין כי בהשוואה בינלאומית ישראל מובילה בשימוש באנטיביוטיקה ונמצאת מעל ממוצע מדינות ה-OECD. השימוש באנטיביוטיקה שכיח בכל העולם, על אף שיעילותן של תרופות אלו הולכת ופוחתת עם השנים, עקב התגברות עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה. תרופות אנטיביוטיות מקבוצות הצפלוספורינים והקווינולונים מצויות בשימוש שכיח ברפואת הקהילה, והן בעלות טווח כיסוי מיקרוביולוגי רחב ביחס לתרופות אנטיביוטיות אחרות.

אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מתחסנים יותר

בשנת 2021 נרשמה ירידה קלה בשיעור חיסוני השפעת לבני 65 ומעלה. על פי הנתונים בשנת 2020 69.5% מבני ה- 65 ומעלה התחסנו לשפעת, לעומת שנת 2021 בה רק 63.3% חוסנו. למעמד הסוציו אקונומי השפעה על שיעורי המתחסנים בגילאי 65 ומעלה – 58.1% מהגברים ו-53.3% מהנשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך התחסנו, לעומת 74.4% מהגברים ו-70.4% מהנשים מהמעמד הגבוה בשנת 2021.

בנוסף, ירידה קלה נרשמה בשנת 2021 גם בשיעור המבוגרים שביצעו חיסון נגד פניאומוקוק למניעת דלקת ריאות. 79.4% מבני ה-65 ומעלה קיבלו את החיסון לעומת 80.6% בשנת 2019.

עלייה בהיקף הבדיקות לגילוי סרטן

בשנת 2021 ביצעו 71.9% מהנשים בגילאי 74-50 בדיקת ממוגרפיה לגילוי סרטן השד, לעומת 70.5% מהנשים בשנת 2020. יחד עם זאת, למרות שחלה מגמת עלייה בביצוע הממוגרפיה בשנת 2021, היא עדיין איננה משתווה לנתונים של 2019 (72.3%). צוות החוקרים מעריך כי הסיבה לירידה אשתקד הייתה כתוצאה מהסגרים שנגרמו מהתפרצות נגיף הקורונה.

עלייה נרשמה השנה בביצוע בדיקות דם לגילוי מוקדם של סקר המעי הגס בגילאים 74-50. על פי הנתונים, 64.2% מאוכלוסיית היעד ביצעו בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, לעומת 63% בשנת 2020.

עם זאת, רק 66% מכלל האנשים שביצעו בדיקת דם סמוי בצואה וקיבלו בדיקה חיובית, ביצעו בדיקת קולונוסקופיה בפרק זמן של 180 יום. נמצאה גם השפעה למעמד סוציו אקונומי על ביצוע הבדיקה – כאשר שיעור הגברים ממעמד נמוך שמבצעים את הבדיקה עומד על 45.5% בלבד לעומת 75% ממעמד גבוה. גם אצל הנשים התמונה הייתה דומה: 56.7% ממעמד סוציו-אקונומי נמוך לעומת 78.5% ממעמד סוציו-אקונומי גבוה.

שיפור נרשם גם בשיעורי ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם ב-2021. 54.4% מהנשים בגילאים 54-30 ביצעו בדיקת סקר ב-5 השנים האחרונות וזאת בהשוואה ל-53.4% בשנת 2020 ו-52% בשנת 2019. שיעור הנשים שלא מבצעות את הבדיקה גבוה יותר בקרב אוכלוסייה ממעמד סוציו אקונומי נמוך (49.4%) לעומת נשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה (18.2%).

ירידה בשימוש בתרופות הרגעה ממכרות

שיעור שימוש היתר בתרופות הרגעה ממכרות (בנזודיאזפינים) בגילאי 65 ומעלה ירד בשנת 2021 והוא עומ על 4.8% לעומת 5.3% ב-2020 ו-2019. שימוש בתרופות אלה גבוה יותר בקרב נשים (5.6%) מאשר בקרב גברים (3.8%). לתרופות אלו פוטנציאל לפיתוח תלות וכן לבעיה בשיווי משקל.

השימוש בתרופות אלו היה נפוץ יותר פי 2 בקרב נשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה (6.1%) לעומת נשים במצב סוציו אקונומי נמוך (3.1%), ונראה כי השימוש עולה עם הגיל.

ד"ר רונית קלדרון מרגלית, מנהלת התכנית הלאומית למדדי איכות הרפואה בקהילה, אמרה על הממצאים: "בשנת 2021 אנו רואים עליה משמעותית בשיעורי ההשמנה וכמויות המעשנים. נתון מדאיג לא פחות הוא העלייה בהשמנה אצל ילדים צעירים בגילאי 7. מדובר בשינוי מגמה שטרם נראה בעבר שנובע ככל הנראה ממגיפת הקורונה. השפעה נוספת של שנת הקורונה על 2021 היא הירידה בביקורים במרפאות בקהילה, בהתייחס לבדיקות לחץ דם ומשקל, וכל מה שדורש אינטראקציה פיזית. מנגד, ישנם מדדים בהם אנו רואים חזרה "למוטב" של האוכלוסיה כפי שהיה לפני הקורונה, בהתייחס לשיעורי ביצוע בדיקת ממוגרפיה שעלו בשנה האחרונה״.