אנטואן לוי מהעיר שטרסבורג שבצרפת החליט להשתמש כמה שפחות במטבע היורו. במקום לרכוש מוצרים ושירותים במטבע הרשמי של מאות מיליוני אנשים ב-19 מדינות באירופה, לוי מעדיף את ה"שטוק" – המטבע המקומי העירוני של שטרסבורג. אפשר לרכוש אותו תמורת יורו, ולשלם באמצעותו לבתי עסק מהעיר שבחרו לכבד אותו. קהילת המשתמשים במטבע מונה כיום כאלף מתושבי העיר. לפרוייקט, מבחינתו, יש מטרה חברתית: "אנחנו מחברים בין הכסף למערכת הכלכלית שאנחנו רוצים לשפר וזו שאנו רוצים שתהיה בעתיד", הוא אומר ל'דבר ראשון', "מבחינתנו, כשאתה קונה במטבע מקומי, אתה מצביע עבור העתיד".

קהילת השטוק היא אחת מ-5,000 קהילות מטבע מקומי הפעילות בצורות שונות ברחבי העולם. בתוך סדר כלכלי שהופך גלובלי מרגע לרגע, מטרת המטבע המקומי היא להגביר את הייצור, הצריכה ומתן השירותים בתוך הקהילה הקרובה. כאשר כל בתי העסק והצרכנים המכבדים את המטבע מרוכזים באותה טריטוריה, לצרכנים יש מוטיבציה לקנות בבתי עסק מהעיר, ולבתי העסק יש מוטיבציה לענות על צרכי חברי הקהילה. בנוסף, המטבע המקומי חסין ממניפולציות של סחר במטבעות, מכיוון שלכל מי שאינו מעורב בכלכלה המקומית אין אינטרס להחזיק את המטבע ולסחור בו. "היום 97% מהסחר אינם אמיתיים, אלא ספקולציות שבהן אנשים מהמרים על עסקאות של החלפת מטבעות", אומר לוי, "אנחנו רוצים ליצור כסף שמייצג סחר ממשי".

"למשתמש ב'שטוק' יש מערכת שמלמדת באילו חנויות אפשר לקנות דרכו", מספר לוי, שאחראי על גיוס חברים ובתי עסק חדשים ליוזמה. "יש לנו מיפוי של כל בתי העסק, וזו דרך בעבורם לגלות מסעדות חדשות, יצרנים חדשים וגם להשתנות איתם. זו דרך כיפית להתחיל שיחה, לשאול איך בעבודה. המטרה שלנו היא ליצור קשרים מסוג חדש בין צרכן ליצרן."

"ליצור קשרים מסוג חדש בין צרכן ליצרן". אנטואן לוי, ממובילי קהילת המטבע המקומי בשטרסבורג (צילום: דבר ראשון)

"ליצור קשרים מסוג חדש בין צרכן ליצרן". אנטואן לוי, ממובילי קהילת המטבע המקומי בשטרסבורג (צילום: דבר ראשון)

ומה מניע את בתי העסק להצטרף?
"לחנויות יש הרבה יתרונות מהמערכת הזו – הם משיגים לקוחות חדשים, והם יכולים לחלוק את הערך עם הלקוחות, לומר 'תקנו אצלי, כי אכפת לי מהקהילה'. אלף המשתמשים שקונים בחנויות ששותפות ברשת מחרימים בפועל את החנויות האחרות, שלא שותפות בה. כיום יש 160 בתי עסק ברשת."

לאן הולך היורו שאנשים מפקידים אצלכם כדי לקבל 'שטוק'?
"אנחנו מפקידים את היורו בבנק, שמשקיע אותו באופן סולידרי בכלכלה המקומית. כך אנחנו משכפלים את האפקט של הכסף לדרבון הכלכלה של שטרסבורג."

דמוקרטיה כלכלית מקומית

למעשה, לא רק שהרעיון של מטבעות מקומיים אינו חדש, הוא אפילו הקדים במאות שנים את המטבעות המדינתיים. המטבעות הראשונים בעולם היו מקומיים, ובדרך כלל השימוש בהם נפסק שלא מרצונם של חברי הקהילה המשתמשת בהם, אלא באמצעות איסור שהטילה סמכות מרכזית כמו בית המלוכה, המדינה או הבנק המרכזי. אלו רצו לשמור בידם את המונופול על הנפקת מטבעות.

האוטונומיה של הקהילות המקומיות, שאבדה עם הפקעת השליטה על הכסף על ידי המדינות, היא בדיוק מה שלוי וחבריו רוצים להחזיר. "בניגוד ליורו, הכסף הזה הוא שיתופי ונמצא בבעלות משתמשי הכסף, שהם שותפים מלאים בקבלת ההחלטות לגבי המטבע. זה מאוד מעניין כי אנחנו רוצים שהיצרן, הצרכן, הפוליטיקאי, כולם בעצם, ישבו באותו שולחן וידונו בכלכלה המקומית ומה הם רוצים על מנת לשפר את הכלכלה. בעוד רובנו רגילים לחשוב על הכלכלה כמשהו שנוצר ע"י כוחות סמויים ובלתי ניתנים לשליטה, יצירת מטבע מקומי מיועדת להוכיח את ההפך – שיש לנו יכולת לקבוע באופן דמוקרטי את חוקי המשחק של הכסף, השימוש בו והמטרות שאותן הוא משרת".

בהיסטוריה יש לא מעט תקדימים לצמיחה של מטבעות מקומיים בתקופות של משבר כלכלי. זה קרה כאשר המערכת הכלכלית הקיימת לא תפקדה, או כשיחידים הגיעו למסקנה שהקמת מערכת כלכלית עצמאית תהיה פשוטה יותר מניסיון לתקן את המערכת הקיימת. דוגמא למטבע מקומי מוצלח ניתן למצוא בשילינגים שהנפיקה העיירה האוסטרית וורגל, שכמעט התמוטטה בעקבות המשבר הכלכלי בתחילת שנות השלושים. ה"נס של וורגל" התבסס על שטרות מקומיים שערכם יורד באופן קבוע מדי חודש. שיטה זו עודדה את תושבי העיר להמריץ את הכלכלה ולהעביר את השטרות מיד ליד באופן מהיר, לפני שערכם ירד. כך הצליחה העיירה המוזנחת להשתקם במהירות, ולמלא את קופת העיירה לטובת חידוש התשתיות בעיר. ה"נס" נגמר כאשר הבנק המרכזי באוסטריה אסר על קיומם של מטבעות מקומיים, בדיוק כאשר עיירות שכנות החלו לנהוג באופן דומה בעקבות וורגל.

"לעשות את זה טוב יותר ביחד"

יוזמת השטוק היא חדשה יחסית, אבל לוי מספר שהקהילה שואבת השראה מקהילות מטבע במקומות אחרים, בעיקר בגרמניה ובאוסטריה. "כיום יש דור חדש של קהילות מטבע", הוא מספר, "בשנה הבאה מתוכנת ועידה של קהילות מטבע מקומיות במטרה להרחיב את מספר האנשים שמודעים ומשתמשים בכסף מקומי".

 מה מקשר בין קהילות המטבע השונות?
"בצרפת יש 2 רשתות מרכזיות של מטבעות מקומיים, וכל המטבעות הצרפתיים מקושרים דרכן. יש גם רשת אנגלית ורשת ספרדית, ויש כמה קשרים בין הרשתות."

מה תפקיד הרשת הצרפתית למטבעות המקומיים?
המטבע המקומי הוא דבר חדש, ויש הרבה עבודה משפטית שצריכה להיעשות. יש אפשרויות סחר שלא מותרות כעת בגלל החוק. אנחנו מפעילים לובי בממשלה ובפרלמנט לחיזוק המטבע, והצענו שהפוליטיקאים יקבלו חלק מהמשכורת שלהם במטבע מקומי, כך שיהוו בעצמם דוגמה. אנחנו רוצים גם לחלוק בטכנולוגיות בין המטבעות. כרגע יש לנו כסף מנייר, כדי שכולם יוכלו להשתמש בו. זו דרך טובה להכיר את הרעיון, אבל האתגר הבא הוא מטבע דיגיטלי. נוכל לעשות זאת טוב יותר ביחד."

לסיכום, האם היית ממליץ לישראלים לייסד מטבעות מקומיים?
"אני מייעץ לכם לשאול את עצמכם שאלה: האם זה מאתגר אתכם? הצעד הראשון הוא לכתוב תכנית שמפרטת מה אתם רוצים לעשות עם מטבע מקומי. הוא יכול לשמש לעידוד כלכלה מקומית, אבל גם להשקעות ולעוד מטרות. אנחנו רוצים להראות שלא צריך להיות בנקאי או שיהיה לכם המון כסף כדי להתחיל פרויקט כזה. צריך פשוט לתרום זמן לקהילה. כשהתחלנו, אף אחד מאיתנו לא היה כלכלן ואף אחד לא היה בנקאי. אנחנו שואלים שאלות על מה זו כלכלה ומה זה כסף, ובסך הכל רוצים שהאזרחים ייקחו חלק פעיל בעיצוב גורלם".


למען הגילוי הנאות, אנטואן לוי הוא קרוב משפחה של חבר המערכת, אוריאל לוי.