"יכול להיות שאם הממשלה הקודמת לא הייתה נופלת היינו מצליחים להגיע להסכם, אבל הפעם נראה שנצטרך לריב", כך אמר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד בכנס הממונה על השכר במגזר האוצר, שנערך הבוקר (רביעי) בירושלים.

בר-דוד הדגיש את הדחיפות בהגעה להסכמי שכר חדשים לעובדי המגזר הציבורי. "צריך לקחת בחשבון שהשכר נשחק בשנים האחרונות, ובטח באינפלציה, ואנחנו צריכים לפצות על השחיקה הזו. בהסכמי השכר הקרובים אצטרך לשים דגש על אחוז התוספת לעובדים. זה צריך להסתיים בינואר, ולא יהיה לנו זמן כדי לעשות הסכמי שכר מודרניים מורכבים. סנוניות יש וניסיונות יש, אבל כרגע נשים דגש על שכר העובדים".

"אנחנו העובדים, חברי ההסתדרות שהרבה פעמים נהוג לתקוף ולהאשים אותם בכל רעה חולה, אנחנו שותפים להצלת המשק בישראל" הוסיף יו"ר ההסתדרות. "נתנו שקט תעשייתי, והקפאת שכר, ותוך רבעון אחד החוב שנוצר בקורונה נמחק. אז להגיד לנו עכשיו, בואו תחכו עוד שנה שנתיים – זה לא יקרה."

הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, סיכם בכנס את כהונתו שצפויה להסתיים בחודשים הקרובים: "הסכם עבודה מודרני בכל המשק לא יהיה מחר, אבל אנחנו עושים את זה, מסתכלים על העתיד. בקורונה עשינו דברים שאנחנו מאמינים בהם, וזה היה כר פורה. אתה עושה את זה לאט לאט, ואני חושב שזו הצורה לפעול.

בר נתן הדגיש את יחסי האמון בין אגף הממונה על השכר להסתדרות, ולצדם את ציפיתו להסכמתה לשינויים בצורות ההעסקה בעתיד: "שום דבר לא היה פשוט, גם באותה שבת גשומה שנדרשנו לקבל החלטות על תקופת הקורונה, ולא ידענו מה אנחנו עושים. היה אמון גדול, אף אחד מאיתנו לא ניסה לנצל את המשבר הזה כדי לרסק את יחסי העבודה. גם אנחנו השתנינו. הציפיה שלנו היא שאם שינינו פרדיגמות שלא ראינו לפני שנים, שזה יהיה אותו הדבר גם אתכם".

בכנס דיבר נגיד בנק ישראל אמיר ירון שאמר שהשכר הממוצע במשק אכן עלה, אבל עלייה זו מרוכזת בסקטור אחד, בעוד השכר במגזר הציבורי נשחק. "אם נפרק את נתוני הממוצע למגזרים השונים במשק, נגלה כי  עליית השכר במשק נובעת מהמגזר הפרטי, ובפרט ממגזר ההייטק" אמר ירון. "בעוד שעובדי סקטור ההייטק זכו לצמיחה ניכרת בשכר, השכר הנומינלי של המגזרים האחרים במשק נותר יחסית יציב, ואף נשחק בשנה האחרונה".

עם זאת, ירון אמר שהוא סבור שנתוני האינפלציה הנוכחיים לא צריכים להיות העוגן להסכמי המסגרת, וטען שהאינפלציה הממוצעת נמוכה יותר משמעותית. "חשוב לי לציין – אנחנו לא מתעלמים מהצורך לייצר פיצוי עבור עובדי המגזר הציבורי ששכרם נשחק" אמר ירון. "אנו מבקשים לעשות זאת בשום שכל, בצורה שלא תאיץ את האינפלציה בהמשך".

ירון הציע שתי דרכים – חתימה על הסכם קצר טווח שיכלול בעיקר פיצוי על האינפלציה שהייתה עד כה, וחזרה למו"מ בתחילת 2024, או חתימה על הסכם ארוך טווח תוך פריסת הפיצוי הרכיב הרטרואקטיבי באופן הדרגתי.

"האחריות שגילה ארנון בתקופת הקורונה הייתה מרכיב חיוני ביכולת של המשק להתמודד בהצלחה עם תוצאות המשבר" אמר הנגיד. הוא פנה ליו"ר ההסתדרות: "ארנון, אני מכיר אותך, אתה פועל נחרצות לטובת שמירה והגנה על זכויות העובדים ובד בבד אתה גם יודע לשלב בפעילותך שיקולים רחבים."