דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

ירושלים ירדה, אשדוד עלתה: עודכן הדירוג הכלכלי-חברתי של הרשויות המקומיות, שישפיע גם על תקצובן

המדד הנמוך ביותר למועצה האזורית הבדואית נווה מדבר, והגבוה ביותר - לסביון; רמלה, מגדל העמק, דימונה, בית שאן, קצרין, שדרות העלו את דירוגן | 18 יישובים ערביים ודרוזים עלו בדירוג האשכול שלהם

שמיים מעוננים מעל ירושלים (צילום ארכיון: הדס פרוש/פלאש 90)
שמיים מעוננים מעל ירושלים (צילום ארכיון: הדס פרוש/פלאש 90)
אסף צבי

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (רביעי) דירוג חברתי-כלכלי מעודכן לרשויות המקומיות בישראל. הדירוג על פי נוסחת מדד חברתי כלכלי כולל גם חלוקת כלל הערים בישראל ל-10 אשכולות הומוגניים (אך לא זהים בגודלם), שמשפיעים על תקציבים שונים שמופנים לרשות המקומית. הדירוג העדכני מבוסס על נתונים משנת 2019, ומעדכן דירוג קודם שמבוסס על נתונים מ-2017.

המדד החברתי כלכלי משקלל מגוון נתונים על אוכלוסיות היישובים, בהם חציון גיל, היחס בין סך בני 19-0 (אוכלוסייה צעירה) ובני 65 ומעלה (אוכלוסייה מבוגרת) לבין בני 64-20, אחוז משפחות עם 4 ילדים ויותר, ממוצע שנות לימוד של בני 54-25, אחוז בעלי תואר אקדמי מבני 54-27, שיעור בעלי הכנסה מעבודה, התפלגות ההכנסות, השתתפות נשים בשוק העבודה, שיעור הבעלות על רכב והערכת שווי הרכב, ומספר ימי השהייה הממוצע בחו"ל. כל אלו מבטאים את הרמה הכלכלית-חברתית של תושבי היישוב.

המדד החברתי-כלכלי מחושב כערך רציף. הדבר מאפשר את חלוקת המשאבים בין הרשויות המקומיות בצורה רציפה. עם זאת, עקב החלטות ממשלה רבות שמתבססות על סיווג הרשויות המקומיות ל-10 אשכולות, בוצעה חלוקה של הרשויות המקומיות ל-10 קבוצות הומוגניות (אשכולות) לפי ערכי המדד החברתי-כלכלי. אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה הנמוכה ביותר ואשכול 10 מציין את הרמה הגבוהה ביותר.

ערך המדד החברתי-כלכלי של רשות מקומית בשנת 2019 נע בין 2.844- עבור המועצה האזורית הבדואית נווה מדבר לבין 2.353 עבור סביון. ל-131 רשויות מקומיות שבהן מתגוררים 51% מסך האוכלוסייה, ערך מדד שלילי (מתחת לממוצע). ל-124 רשויות מקומיות שבהן מתגוררים 49% מסך האוכלוסייה, ערך מדד חיובי (מעל הממוצע).

בין הרשויות שהאשכול שלהן ירד ביחס לדירוג הקודם בולטת ירושלים, שירדה מאשכול 3 לאשכול 2.  בעיריית ירושלים התייחסו לנתונים והדגישו ש"הדוח אינו משקף את החיים הכלכליים והחברתיים של ירושלים כהוויתם. הדבר נובע מהרכבה הדמוגרפי של ירושלים, שהוא ייחודי ושונה מערים אחרות, וכולל קבוצות אוכלוסיה גדולות במיוחד, המנהלות אורח חיים ייחודי וסגנון חיים שונה. הכללתן (כמתחייב) של קבוצות אלה, במסגרת הדו"ח, ויצירת ממוצע שמשקף את כלל הדו"ח, מטות את הדו"ח בקיצוניות כלפי מטה, ועל כן הדוח אינו משקף את עובדות החיים ואת המצב של הקבוצות האחרות. ירושלים נמצאת בעיצומו של תהליך פריחה וצמיחה שלא היה כמוהו עשרות שנים. את תוצאות התהליך המהפכני יהיה ניתן לראות בדוחות של השנים הבאות."

יישובים נוספים שהדירוג שלהם ירד ביחס לדירוג הקודם:

מאשכול 3 לאשכול 2: ירושלים, יבנאל

מאשכול 4 לאשכול 3: ערד

מאשכול 7 לאשכול 6: קרית ביאליק

מאשכול 8 לאשכול 7: מטולה, חוף הכרמל, יסוד המעלה, יהוד

מאשכול 9 לאשכול 8: נס ציונה, קריית טבעון, המועצות האזוריות ברנר וגן רווה, מזכרת בתיה, בנימינה-גבעת עדה, אורנית, רמת ישי וכפר תבור.

בין הרשויות שהאשכול שלהן עלה ביחס לדירוג הקודם בולטת אשדוד, שעלתה מאשכול 4 לאשכול 5. ממצא בולט נוסף הוא 18 יישובים ערביים ודרוזים שדירוגם עלה, כשאין יישוב לא יהודי שהדירוג שלו ירד. ישובים נוספים שהאשכול הכלכלי חברתי שלהם עלה ביחס לדירוג הקודם:

מאשכול 2 לאשכול 3: בוקעתא שברמת הגולן.

מאשכול 3 לאשכול 4: בית אל, סח'נין, דיר חנא, דיר אל אסד, כפר ברא ודבוריה.

מאשכול 4 לאשכול 5: אשדוד, רמלה, מגדל העמק, דימונה, בית שאן, קצרין, שדרות, יאנוח-ג'ת, טירה, חורפיש,  עוספיה, דלית אל-כרמל, כפר קרע, ג'וליס, ראמה, כפר יאסיף, פקיעין (בוקייעה) וג'ת.

מאשכול 5 לאשכול 6: קריית עקרון, מגדל, שלומי, והמועצה האזורית שדות נגב.

מאשכול 6 לאשכול 7: אליכין, עמק הירדן וג'ש (גוש חלב).

מאשכול 9 לאשכול 10: כוכב יאיר.

ערך מדד חברתי-כלכלי של רשות מקומית מחושב בשיטת ניתוח גורמים, כערך רציף שמתקבל על ידי שקלול של הערכים המתוקננים של 14 המשתנים הנבחרים. ערך המדד מתוקנן גם הוא, כך שממוצע ערכי המדד של כל הרשויות המקומיות הוא אפס, וערך המדד של כל רשות מקומית הוא המרחק מהממוצע הכלל ארצי ביחידות של סטיית תקן. למשל, רשות שקיבלה ערך מדד 1.000- נמוכה מהממוצע בסטיית תקן אחת מבחינת הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה. ערך חיובי של המדד מצביע על כך שהרמה החברתית-כלכלית של אוכלוסיית הרשות גבוהה מהממוצע, והערך הגבוה ביותר מעיד על הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר.

 

חלוקת הרשויות המקומיות ל-10 קבוצות הומוגניות (אבל לא שוות גודל) בוצעה בשיטת ניתוח אשכולות, כך ששונות ערכי המדד בתוך האשכולות תהיה מינימלית ככל האפשר, ושונות ערכי המדד בין האשכולות תהיה מקסימלית.

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!