ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה אתמול בבוקר (שני) שני תיקונים הנוגעים לתוספות לקצבת הזקנה: תיקון תנאי הענקת תוספת ותק למקבלי קצבת הזקנה, שתרחיב את מספר הזכאים לקבלתה; והגדלת קצבאות הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה. התיקונים ייכללו בחוק ההסדרים הקרוב.
תוספת הוותק
קצבת הזקנה היא קצבה אוניברסלית, אך מתווספים אליה תנאי זכאות המעניקים תוספות שונות. תוספת הוותק, שנדונה היום בוועדה,המשולמת למי שהיה מבוטח כעובד למעלה מעשר שנים בשיעור של 2% מהקצבה הבסיסית על כל שנה נוספת. כך לדוגמה, אדם שהיה מבוטח כעובד במשך 30 שנה יהיה זכאי לתוספת וותק של 40%, בגין עשרים השנים בהן היה מבוטח מעבר לתנאי הסף. תוספת הוותק המרבית אותה ניתן לצבור היא בשיעור של 50% מהקצבה הבסיסית, כלומר התוספת המרבית נצברת במשך 35 שנות עבודה מלאות. תוספת הוותק מחושבת על בסיס הקצבה הבסיסית (לפי מצב משפחתי), כולל התוספת לבני 80 ומעלה. ומשולמת גם לשאיריו של מבוטח שצבר שנות ותק והלך לעולמו.
על פי החלטת הוועדה, החל משנת 2020 שנות הוותק לעניין חישוב התוספת יימנו החל מהשנה הראשונה בה היה הזכאי מבוטח כעובד, במקום מהשנה האחת עשרה כיום. בתקופת הביניים יגדל בהדרגה מספר השנים המזכות בתוספת וותק באופן הבא:
התוספת המרבית לקצבת הזקנה בעקבות השינוי המוצע, תהיה בסכום של עד 306 ש"ח למבוטחים עד גיל 80 ו- 323 ש"ח למבוטחים בני 80 ומעלה. התוספת הפוטנציאלית המרבית היא לזוג בני שמונים ומעלה עם שני ילדים– תוספת חודשית של עד 671 ש"ח
תוספת העלות הכוללת בגין השינוי המוצע תסתכם בכ- 1.4 מיליארד ש"ח בהבשלה מלאה של המהלך בשנת 2020. העלות בפועל של השינוי המוצע תהיה גבוהה יותר שכן היא תשפיע גם על מבוטחים שטרם הגיעו לגיל המזכה בקצבת זקנה, ותוספת הוותק העתידית שלהם תגדל.
מחקר של המרכז למחקר ומידע של הכנסת ביחס לתוספת הוותק, נכתב כי הביטוח הלאומי מזהיר שאם לא ישופה על ידי משרד האוצר, ביחס לתוספת, יגדל הגרעון של המוסד. "השינוי המוצע יביא להפחתה מסכומי קצבת השלמת הכנסה המשולמים למקבלי קצבת זקנה" נכתב במחקר, "להערכת המוסד לביטוח לאומי סך החיסכון מהפחתה זו יעמוד על כ- 400 מיליון ש"ח בשנה. עם זאת, תשלום קצבת הבטחת הכנסה הוא במימון משרד האוצר, ולא מתקציב המוסד לביטוח לאומי, כך שלא מדובר על הפחתה של תוספת העלות הנדרשת בתקציב המוסד. בהקשר זה נציין כי בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית מוצע להגדיל את שיעור השיפוי הניתן למוסד לביטוח לאומי מאוצר המדינה בגלל הגידול בעלויות הנובעות משינוי זה ושינויים אחרים המוצעים בהצעת החוק, אך להערכת המוסד לביטוח לאומי התוספת בסכום השיפוי אינה מפצה במלואה על הגידול בהוצאות המוסד ואבדן הכנסות כתוצאה מכלל השינויים המוצעים. 23 המשמעות של אי פיצוי מלא, היא הגדלת גירעונות המוסד על חשבון עודפי המוסד המושקעים במסגרת קרן המוסד לביטוח לאומי".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) אמר כי "זו בשורה משמחת מאוד לציבור רחב של אנשים ולמעשה זוהי הפעם הראשונה שסכום כסף גדול כזה מתווסף בתקציב המדינה. מדובר בתיקון היסטורי שיועיל לעולים חדשים ולנשים שיוצאות לעבוד"
תוספת השלמת הכנסה
תוספת השלמת הכנסה בגיל זקנה משולמת, על פי חוק הבטחת הכנסה, כתוספת לקצבאות זקנה ושאירים. קצבת השלמת הכנסה לקצבת זקנה תגדל באופן הבא:
מדובר, אמנם, בתוספת אך לא בתוספת גבוהה, ובטח לא כזו שיכולה להבטיח קיום בכבוד לקשישים הזקוקים לה. שאלה נוספת היא מספר האזרחים הוותיקים שיהיו זכאים לתוספת זו בפועל. "אי אפשר לנקוב במספר כי אנו לא יודעים מה יהיו ההכנסות העתידיות של מישהו" אמר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שלמה מור יוסף לחברי הוועדה, "הזכאות להבטחת הכנסה מאד מורכבת. אני לא יכול לדעת מראש".
הצעת החוק שאושרה היום בוועדה כוללת גם הגדלה של שיעור ההכנסה מעבודה שאינה מובאת בחשבון לצורך קביעת הזכאות לקצבה וסכומה (דיסרגארד). "על מנת שאזרח קשיש יוכל לעבוד בלי שתיפגע זכאותו לקצבה, הוא יוכל עכשיו להרוויח 140 ₪ יותר מהסכום שהיה קבוע עד היום, מבלי שתיפגע זכאותו. שני התיקונים יחד מביאים לכך שיכול אדם שקצבתו תגדל בסך הכל בין 300 ל-500 ₪ מבלי שתיפגע זכאותו להבטחת הכנסה", אמר מור יוסף.
על פי דברי ההסבר, העלות בגין הגדלת סכומי תוספת השלמת ההכנסה לקצבאות הזקנה והשאירים מוערכת בכ- 400 מיליון ש"ח, 250 מיליון ש"ח בגין הפעימה הראשונה בשנת 2017 , ו- 150 מיליון ש"ח נוספים בגין הפעימה השנייה החל משנת 2018 . עלות זו מתייחסת רק לגידול בסכום תוספת השלמת ההכנסה המשולמת כיום. בנוסף, השינוי המוצע צפוי לצרף מבוטחים חדשים למקבלי השלמת הכנסה (גם אם בסכום נמוך יחסית) שיהיו זכאים גם להטבות הנלוות. על פי הערכה של משרד האוצר, העלות בגין מצטרפים אלו כולל העלות בגין ההטבות (לגופים הנותנים את ההטבות) תסתכם בכ- 150-100 מיליון ש"ח נוספים.
