איגוד אנשי הספר פנה היום (ראשון) לעו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות בדרישה לטפל במה שהם מכנים ה"דואופול של שוק הספרים בישראל".

הפנייה באה בעקבות המחלוקת העסקית שפרצה בין החברות סטימצקי ומודן-כתר שבמסגרתה הורדו ספרים רבים מהמדפים במחצית מחנויות הספרים בארץ.

"עוצמתה של סטימצקי מאפשרת לה להכתיב להוצאות הספרים את תנאי הסחר ביניהן", נכתב. "ראשית, היא אינה רוכשת ספרים, אלא מקבלת אותם ב"מכר מותנה" (קונסיגנציה). ספר שאינו נמכר נשלח בחזרה להוצאה, וסטימצקי אינה משלמת עליו; שנית, סטימצקי שומרת לעצמה נתח של כ-70% ממחיר המכירה, עובדה המביאה את הרשת לשיעור רווח גולמי שאין לו אח ורע בשום תחום קמעונאי אחר.

האיגוד הוסיף שסטימצקי משמשת במקביל כמו"לית, ועל כן יכולה למכור את ספריה בתנאים מועדפים, למקמם במקומות טובים יותר בחנויות וליהנות עוד יותר משליטתה בשוק.

לדבריהם, ספרים שמוכרת סטימצקי ב-40 שקלים, למשל, מכניסים למודן ולכל הוצאה אחרת כ-12 שקלים בלבד לכל עותק. בימינו, זו פחות או יותר עלות הדפסתו של עותק יחיד מִסֵפר המכיל מילים אקראיות – עוד לפני תשלום לסופרת, לעורכת, למתרגמת, למגיהה, למְעמדת, למעצבת או לנקדנית.

הם מציינים שהוצאת מודן איננה קורבן תמים בפרשה. "נהפוך הוא: היא שותפה פעילה בהשתלטות רשתות הספרים על השוק בישראל, מאחר שהיא מחזיקה ב-33% מרשת צומת ספרים". כך שמודן מרוויחה ישירות, מִשולי הרווח המופלגים שכופות רשתות הספרים על המו"לים. חלקה בניהול צומת ספרים מאפשר גם לה לכוון את הקונים לספרֵיה, על חשבון ספרי הוצאות אחרות.

לדבריהם, "מודן מתרעמת על התנהלותה של סטימצקי, אך היא עצמה מעודדת ומנציחה את המצב שהיא מתיימרת לצאת נגדו. הוצאת ספרים אינה יכולה להיות חלק מדואופול דורסני ובד בבד להתלונן שחלקו האחר של אותו דואופול משדר מסר שלפיו 'הון כלכלי חשוב יותר מהון תרבותי'".

לאור כל זאת החליט האיגוד לפנות לממונה על התחרות בבקשה לבחון את הנתונים לעומק ולפעול להפריד את רשתות הספרים מן ההוצאות המחזיקות בהן. עניין שנשקל בגרסאות מוקדמות של "החוק להגנת הספרות והסופרים" אך נזנח בלחצן של ההוצאות הגדולות.

מסטימצקי ומודן טרם התקבלה תגובה.