הכוסות החד-פעמיות התייקרו ב-120% בממוצע, אף שהמס עליהן תרם לכך רק 50%, לפי בדיקה שערך בנק ישראל. הבנק הודיע שהעלייה הממוצעת במחירו של ק"ג כוסות חד-פעמיות הייתה 22 שקלים, בעוד המס גוזר עלייה של 13 שקלים בלבד.

לפי הודעת הבנק, רצוי לציין על אריזות הכלים החד-פעמיים את משקלן, ואת גובה המס שמוטל עליהן בהתאם למשקל, כך שצרכנים יוכלו להשוות מחירים בנטרול המס.

(עיצוב: דבר)

השוואת הבנק התמקדה בכוסות פלסטיק חד-פעמיות פשוטות (להבדיל ממהודרות וכיו"ב), שמיועדות לשתייה קרה, שהנפח שלהן 200-180 מ"ל. לפי בנק ישראל, "זהו מוצר נפוץ וזמין מאוד, שהשימוש בו רווח יותר מאשר כל כלי חד-פעמי אחר כמעט". הבדיקה בחנה מחירי אריזות גדולות של 150-100 כוסות בלבד.  

לפי ממצאי הבנק, ככל שהיישוב גדול יותר וככל שהשכר הממוצע בו גבוה יותר, כך העלייה במחיר הייתה גדולה יותר. פערים מובהקים עוד יותר נמצאו בין רשתות שיווק שונות, אבל הבנק לא פירט את הרשתות לפי יוקר הכוסות.   

גם הפלסטיק התייקר, אבל הכוסות הרבה יותר 

חלק מהתייקרות הכוסות החד-פעמיות משקפת התייקרות ענפית בחומר הגלם פלסטיק, אבל קיים פער גדול ביניהן.

לפי בנק ישראל, מחירי הארגזים מפלסטיק עלו רק ב-7% ב-2021; מחירי השקיות והשקים לאריזה עלו ב-19%; ומחירי המכלים והבקבוקים מפלסטיק עלו בכ-30%. לעומת זאת, מחירי כלי הבית מפלסטיק, שכוללים גם את מחירי הכלים החד-פעמיים, רשמו עלייה של כ-120%, רובה ככולה בנובמבר – המועד שבו הוטל המס.

המס הוריד את הצריכה 

מבחינת אפקטיביות, למס על כלים חד-פעמיים יש השפעה משמעותית על המכירות. באפריל פרסם המשרד להגנת הסביבה ממצאים על ירידה של 50% במכירות של מוצרים חד-פעמיים שהוטל עליהם המס. עם זאת, האפקט על המכירות לא נובע רק מהמס, אלא גם מהגורם שחשף בנק ישראל לגבי התייקרות של 70% מעל זו שנגזרת מהמס.