שגיא כהן (49), חקלאי ממושב גן נר טוען שחקלאים רבים לא יגדלו השנה שום בגלל התחרות הבלתי אפשרית מול הייבוא. "ניסינו להזהיר, אבל לא הקשיבו לנו", הוא אומר בצער, "עכשיו יהיה הרבה יותר קשה לשקם את ענף השום".

סיפורו של ענף השום הישראלי ממחיש את הטראומה שחוותה החקלאות הישראלית בשנה האחרונה. מסוג הדברים שרק כשהוא נעלם מבינים עד כמה היה נחוץ. במרץ השנה פרסמו שרי האוצר והחקלאות צו שביטל את המכס על יבוא מגוון פירות וירקות. ברשימה נכלל גם השום שנחשב לגידול תבלין נישתי.

הורדת המיסים נכנסה לתוקף באופן מידי ומגדלי השום, שעמדו לפני קטיף החלו לחשב את קיצם לאחור. התחרות עם השום הסיני, ידעו המגדלים הישראלים, היא חסרת סיכוי. ממש כמו בארצות הברית, השוק הישראלי הוצף בשום סיני זול המיובא לארץ בעיקר על ידי רשתות השיווק.

שום ישראלי לצד שום מיובא מסין. "את השום הסיני מנקים עובדי כפייה ואסירים" (צילום: דבר)

המועד שבחרו שרי האוצר והחקלאות היוצאים לפרסום הצו לביטול המכס על השום (15.3.2022) נקבע לדברי החקלאים לפי שיקולים פוליטיים. הצורך לצבור נקודות זכות פוליטיות על "טיפול ביוקר המחייה" קדם עבורם לדאגה לחקלאים. עבור מגדלי השום היה זה המועד הגרוע ביותר.

"אנחנו שותלים שום בספטמבר", אמר כהן בצער, "כשפרסמו את צו הורדת המכס, השום כבר היה באדמה, מוכן לקטיף אחרי שהשקינו, דישנו וטיפחנו במשך חצי שנה". למגדלים לא הייתה דרך חזרה ושטחי השום היו עובדה מוגמרת. "ההחלטה התקבלה ללא הכנה והיערכות מוקדמת מבחינתנו, ותוך התעלמות ממצב השוק והיקפי היצור בארץ. אף אחד לא חשב לטפל בגורמים לכך שהמחיר הוא כמו שהוא".

עלות ההעסקה בישראל גבוהה בהרבה מאשר בסין

רוב רובו של השום במיובא לישראל מגיע מסין. תעשיית השום שם מבוססת על מחירי תשומות נמוכים, בעיקר בכל הקשור בעלויות העסקה של העובדים הרבים הנחוצים לא רק לגידול השום, אלא בעיקר לניקוי הראשים וקילופם. בשנה האחרונה אף עלו לרשת סרטונים המתעדים אסירים סינים המנוצלים לקטיף, ניקוי וקילוף שום, ככל הנראה בניסיון לשמר את העלויות נמוכות ככל הניתן.

לעומת זאת, המגדלים הישראלים נשארו עם מחירי תשומות הולכים ומאמירים. עלות ההעסקה של עובדים בישראל גבוהה בהרבה מאשר בסין, על אחת כמה וכמה עלות העסקת עובדים זרים בחקלאות, תעריפי המים שעוד צפויים לעלות ומחירי הדשנים גבוהים.

כהן: "עובד בארץ עולה לי בערך 50 שקלים לשעה. כמה שום הפועל יכול לנקות ולסדר לעומת השום הסיני שמגיע כאילו הדפיסו אותו במדפסת לייזר? זה מטורף. האבסורד הוא שבסוף גם היבואנים גורמים לזה שהצרכנים ישלמו מחיר גבוה בכל מקרה".

"בסין משתמשים בחומרי הדברה שאסורים בארץ"

לדבריו הרשתות לוחצות על החקלאים למכור במחיר שבקושי מכסה את עלות הגידול. "גם אם השום הישראלי והשום המיובא ימכרו בערך באותו מחיר, הרווח של המשווק יותר גדול בשום הסיני". השום הסיני עובר הקרנות שמעקרות אותו כדי שלא ינבוט בדרכו לארץ. "מרססים אותו בחומרים שמלבינים אותו והם משתמשים בחומרי הדברה שבארץ כבר אסורים. את השום הסיני מנקים עובדי כפייה ואסירים, עלות שעות העבודה למגדל, המים והקרקע, זולות בצורה שאי אפשר להשוות. גם פרוטוקול הגידול שלהם מקל הרבה יותר מזה שבארץ".

דוכן למכירת שום ישראלי בשוק האיכרים בנמל תל אביב (צילום: מאיה רונן)

"אנחנו תקועים עם אלפי טונות שלא נמכרו מאז הורדת המכס", אומר כהן, "חצי מהשום היבש נמכר עד חודש ספטמבר, שהוא גם מועד השתילה של השום לשנה הבאה. בעונה הזאת השום היבש מתייבש לגמרי או נובט. חצי מהכמות נשמרת בקירור של 1- צלזיוס ונמכרת מספטמבר ועד מרץ-אפריל. מה שקרה זה שרשתות השיווק הגבירו את יבוא השום והעדיפו אותו על פני המקומי. השום עמד במכלים והתייבש".

"רשתות השיווק נתנו העדפה לשום מיובא כי הם היבואנים"

לדברי כהן ומגדלים נוספים, מחכים בקירור כ-2,000 טון שום ישראלי. מדובר בנזק של עשרות מיליוני שקלים למגדלים המקומיים. "רשתות השיווק העלימו את השום הישראלי מהמדפים. כשמכרו את השום הישראלי לצד המיובא, נתנו העדפה למיובא כי הם היבואנים", מסביר כהן. "הכי הכעיס אותי לראות את השום הישראלי שמוצג למכירה ב-15 שקלים לק"ג ולידו המיובא באריזות רשת ("גרב") במחיר 5 שקלים לאריזה".

האריזות המיובאות מכילות 4 ראשים, משקלה של אריזה הוא כ-160 גרם. למראית עין השום המיובא זול בהרבה. אלא שחישוב פשוט מעלה שמחירו של ק"ג שום מיובא יעלה 33 שקלים, יותר מכפול ממחיר ק"ג שום ישראלי. "לא רק שהם מרוויחים מיבוא זול ומכירה ביוקר, הם גם עושים מניפולציה בהצגת המחירים. זה מרתיח", אומר כהן.

שר החקלאות, עודד פורר. "רצינו לראות חומרים מקצועיים, פרוטוקולים של דיונים והתייעצויות בנושא. עד היום לא קיבלנו אף מסמך" (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"לא ברור על פי איזו תשתית מקצועית ועובדתית התקבלה ההחלטה על ביטול המכס", זועם כהן. "לא ברור אם נשקלו המשמעויות וההשפעות על ענף השום המקומי". המגדלים ביקשו ממשרד החקלאות לקבל את המידע שעליו התבססה ההחלטה. "רצינו לראות חומרים מקצועיים, פרוטוקולים של דיונים והתייעצויות בנושא. אולי חוות דעת, בדיקות, נתונים על פערי תיווך. לא קיבלנו מהם כלום כי אין להם דבר כזה. עד היום לא קיבלנו אף מסמך, או חוות דעת מקצועית שתומכת בהחלטה".

"70% מהמגדלים לא שתלו לקראת העונה הבאה"

כמו מגדלים רבים, גם כהן נאלץ לספוג את הפסדי העונה האחרונה וחישב מסלול מחדש. "באביב הקרוב יהיה הרבה פחות שום טרי ושום יבש מהארץ. אני אישית לא שתלתי שום לעונה הבאה. זה לא כדאי. אני מעריך שקרוב ל-70% מהמגדלים לא שתלו לקראת העונה הבאה. מי שלא שותל עכשיו יצטרך לחכות שנתיים: שנה אחת לגדל ראשים ואז עוד שנה עד שיוכל לגדל כמות מסחרית".

"לפעמים גם לי בא לחטוא ולייבא  שום ספרדי או סיני", הוא מודה, "אם לא תהיה כדאיות כלכלית מינימלית, לא תהיה לנו אפשרות לגדל בישראל שום. נהיה נתונים לחסדי הסינים. המשמעות היא שאנחנו מאבדים את העצמאות. אולי לא נאכל פחות שום, אבל נהיה תלויים באחרים. אני דבק בשום הישראלי כי אני מאמין שהעצמאות שלנו והבריאות שלנו חשובות יותר".