מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש הודיע היום (ראשון) על הוראה ליחידת הפריון בבית חולים אסותא ראשון לציון  להוריד את היקף הפעילות ב-50%, מ-10,000 מטופלות בשנה ל- 5,000.

המהלך הוא תוצאה של השימוע שנערך במשרד הבריאות בנוגע לאירוע החלפת העוברים בספטמבר ביחידת ההפריה בבית החולים, שבו התגלה במקרה שברחמה של מטופלת הושתל עובר שאינו קשור אליה גנטית. בדיקות שנערכו למטופלות אחרות במחלקה לא הצליחו לברר עד כה את זהות העובר, או לחלופין, האם עובר שנוצר מהביצית של המטופלת הושתל בגופה של אישה אחרת. בהליך משפטי נקבע שהאישה ובן זוגה, יהיו האפוטרופסים של התינוקת, שלה הם נתנו את השם סופיה.

לדברי פרופ' אש מדובר באירוע קשה שמערכת הבריאות רוצה שלא יקרה בכלל. "הייתה יכולה להתקבל החלטה לסגור את המקום, אבל זה היה פוגע במטופלות והיה נראה לנו לא נכון".

"יש פה רגישות גדולה של אנשים בטיפולי פוריות. יש גם מורכבות מקצועית בתהליכים והליכים משפטיים מורכבים בנושאי הורות וגנטיקה. זה אירוע עם השלכות מערכתיות. נצטרך גם לראות את ההיבטים המערכתיים של הנושא". לדבריו, "האירוע ממש לא הסתיים. אנחנו עדיין לא יודעים מה גרם לתקלה ומי הם ההורים הביולוגים של העובר, ואנחנו ממשיכים לחקור את הנושא".

פרופ' אש אמר ש"חקרנו את הורות העובר. אחרי ששללנו את זוג ההורים הפוטנציאלים, החלטנו שלא להמשיך בחיפוש. קיימנו גם חקירה של הגורמים לאירוע. חלק מהתקלות שגילינו כבר תוקנו על ידי אסותא, וחלק יתוקנו בטווח הארוך". 

לדבריו, התקיימה גם בחינה מערכתית של מערך הפוריות. "חלק בולט מהמקרה באסותא היה העומס, עלינו לטפל בעומסים. עלינו לבחון את האיזונים בין מערכת הבריאות הציבורית לבין מערכת הבריאות הפרטית". פרופ' אש ביקש מיו"ר מועצת רפואת הנשים פרופ' אליעזר שלו לבחון את הנושא לעומק, "הוא נמצא בשלבים הראשונים של הבחינה".

פרופ' אש התייחס גם לעניין הרגולציה על תהליך ההפריה. "אני לא יודע לענות אם היעדר רגולציה הוביל לטעות. זה לא עניין רק של מספר מטופלות אלא גם עניין של כמות צוותים. יש עובדה ש-60% מהטיפולים נעשים במערכת הפרטית וצריך להבין מה עושים עם זה".

ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ציינה שמאז האירוע, קיימו בקרות בשלושה מכוני פוריות גדולים ולדבריה "נמשיך לבקר בכולם ולאתר ליקויים. כבר בשבוע בו אירע האירוע נכנסו צוותים של חטיבת הרפואה וחטיבת איכות הטיפול לאסותא ראשון לציון כדי להבין מה גרם לאירוע ולנסות לאתר את זוג ההורים. המרכז שלנו הן המטופלות".

ד"ר מזרחי סיפרה שביקרה יחד עם הרופאה המחוזית, ד"ר רותי קלינר, במעבדה המדוברת וד"ר קלינר "בדקה את כל ההליכים מהרגע שעובר יוצא מהמקפיא, תוך תצפית מאוד קפדנית על עובדי המעבדה במעבדת הפריון, כדי לבחון האם העבודה שנעשתה באסותא הייתה בסטנדרטים המתאימים".

לדבריה, השימוע נמשך שעות ארוכות. "נשארנו עם לא מעט שאלות נוספות וצורך לוודא את הפרטים הקטנים. אבל לא הופעל עלינו שום לחץ מטעם אסותא שלא לסגור את היחידה". ופרופ' אש הוסיף, "לסגור יחידת פוריות זה כמו לסגור מיון כי היה תקלה במיון. צריך להמשיך לתת שירותים רפואיים למטופלים ואנחנו בטוחים שהירידה בעומסים יבטיח טיפול בטוח".

מחוץ למשרדי מרכז השליטה של משרד הבריאות בקריית שדה התעופה הפגינה קבוצת מטופלות בטיפולי הפרייה באסותא, שדרשו שיח ישיר עם משרד הבריאות וצעדים חריפים יותר כלפי אסותא. אורין כהן רייזנר, מטופלת באסותא, סיפרה ל'דבר': "אנחנו מבולבלות ומאוכזבות, מרגישות ששכחו אותנו. לא עודכנו בשום צורה בשימוע, רק מהתקשורת. אנחנו רוצות לדעת מה קורה עם העוברים שלנו, עם הטיפולים שלנו. אנחנו לא מבינות למה מדברים מעל ראשנו ולא מסבירים לנו מה קורה".

לדברי כהן רייזנר, "העוברים שלי באסותא ואני אעביר אותם למקום אחר, הבנתי שבאסותא הכל עובד כרגיל. רוצים לדעת שיש פיקוח ושאנחנו בידיים טובות. חלק מהאנשים ביקשו להעביר עוברים ואסותא אמרו להם שאי אפשר."

אורין כהן רייזנר, מטופלת באסותא ראשל"צ (צילום: דפנה איזברוך)

היא ציינה שהאפשרות לערוך בדיקות גנטיות לעוברים כדי לוודא קשר גנטי למטופלות מסכנת את ההשרשה, ושכרגע לא ברור מי יממן את הבדיקות: "הבדיקות הגנטיות דורשות הפשרה של העוברים, שזה מוריד את סיכוי ההשרשה ב10%. זה גם דורש להוציא 2,500 שקלים על כל עובר. שאלנו את היועצת המשפטית מי ישלם על הבדיקות, וקיבלנו תשובה מגומגמת. לא הגיוני שזה מה שקורה."

"אני בקושי מתפקדת בחודשיים האלה. האמון שלנו נשבר. נמשיך להיאבק ונעשה הכול כדי שנשים ילכו לטיפולים רגועות".