אולם הכניסה של בנייני האומה בירושלים התמלא בראשון השבוע בעשרות דוכנים שהציגו פעילויות חינוכיות מגוונות לבתי ספר: מסדנאות אומנויות לחימה להגנה עצמית, חדר בריחה לפיתוח המצוינות האישית, מפגשי שיח וסובלנות של ארגון 'דרך שירה בנקי' ופעילויות חקלאיות של השומר החדש. בדוכן של חברה שמציעה סדנאות חינוך פיננסי חילקו אפילו מטבעות שוקולד.

הדוכנים הוצבו במקום כחלק מיריד תכניות שמשווקות לבתי הספר בתכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), שהתקיים לצד ועידת החינוך של מקור ראשון ומרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. זו היתה הזדמנות למפעילי התכניות לפגוש מנהלים, מורים ורכזי מקצוע, ולהציג בפניהם את מרכולתם, וגם לראות כיצד שינתה התכנית שיזמה שרת החינוך היוצאת, יפעת שאשא ביטון, את 'שוק' הפעילויות החינוכיות שמציעים ארגונים וחברות למערכת החינוך, והפכה אותו לממוסחר יותר ממה שהיה קודם.

הפעילויות של ארגונים וחברות חיצוניות בבתי הספר אינן דבר חדש. אבל רפורמת גפ"ן שינתה אותו מהקצה אל הקצה. התכנית מעניקה לבתי הספר תקציב שיכול להגיע לכמיליון שקלים בשנה, בהתאם לגודלם, עבור רכישת שירותים חינוכיים מכל הסוגים – מסדנאות למורים, פעילויות העשרה לתלמידים ועד ציוד משרדי. זה שינוי דרמטי לעומת המצב הקודם, שבו בית הספר קיבל חלק נכבד מהשירותים האלה בחינם ממשרד החינוך או מהרשות המקומית, ולא נדרש לתעדף ביניהם כחלק מאותו התקציב.

כדי להיכלל ברשימת הספקים של גפ"ן, החברות והארגונים נדרשים לקבל אישור ממשרד החינוך ולסווג את עצמם לפי הקטגוריות השונות בתכנית, על מנת שהמנהלים יוכלו למצוא אותם. זוהי אינה משימה קלה, כיוון שיש יותר מ-16 אלף ספקים, ופעילות השיווק, כמו היריד השבוע, חשובה להם מאוד.

התכנית זכתה לביקורת מצד מנהלים על כך שהיא מעודדת את בתי הספר לרכוש פעילויות מבחוץ, ועל המסחור של פעילויות שניתנו בעבר בחינם. ביקורת נוספת מצביעה על עודף הבירוקרטיה שדורשת התכנית, ועל עודף העבודה שהיא מייצרת למזכירות בתי הספר, שהחלו השבוע בעיצומים בדרישה לתוספת שכר עבור העבודה שהמערכת דורשת.

שיחות עם הארגונים והחברות שפועלות במסגרת גפ"ן חושפות כיצד התכנית משפיעה עליהם, וגם על בתי הספר.

"היה קשה להיכנס, אבל הרבה יותר בתי ספר נחשפו אלינו"

בדוכן של 'ניצחה הרוח – 360 מעלות באושוויץ' עומדת חני קופילוביץ, יוצרת קולנוע חרדית ואחת משלוש היוזמות של הפרויקט, שכולל סיור וירטואלי מודרך בן כשעה במחנה ההשמדה אושוויץ. לצידה יושבים מספר בני נוער שמרכיבים משקפי מציאות מדומה, וחווים טעימה מהסיור במחנה.

חני קופילוביץ בדוכן של 'ניצחה הרוח'. "המחיר עדיין מהווה מכשול עבור חלק מבתי הספר" (צילום: מיכל מרנץ)

המיזם הוא חדש יחסית, ובשלבי התבססות במערכת החינוך. "צילמנו בקורונה. כל העולם עוצר ואנחנו במאמצים אדירים מצליחים לקבל אישור לסגור את אושוויץ לשלושה ימים, מגיעות לשם בדרך לא דרך ומשיגות ציוד איכשהו, בידיעה שלא תהיה לנו הזדמנו נוספת לצלם". בשלוש השנים האחרונות, בהן לא התקיימו מסעות בתי הספר לפולין, בתי ספר חילוניים רבים נעזרים בפעילות כתחליף לביקור הפיזי במחנות ההשמדה.

"היה לנו קשה להיכנס למערכת גפ"ן", אומרת קופילוביץ, "אבל הכניסה למערכת חשפה את המיזם להרבה יותר בתי ספר. מי כמוני יודעת מהי הרצה, ולכן יש בי הבנה לחבלי הלידה של גפ"ן ובטוחה שזה יניב תשואות טובות בהמשך". לדבריה, עלות ההשתתפות בפעילות נשארה זהה, ו"המחיר עדיין מהווה מכשול עבור חלק מבתי הספר".

"הסדנה ניתנה לבתי הספר בחינם, עכשיו היא עולה 500 ש"ח"

בדוכן של 'כיתקטיקה', פרויקט שמדמה דילמות חינוכיות באמצעות מפגשי תיאטרון עבור צוותי חינוך, עומדת שרון לוי הכהן, האחראית על ההשתלמות, ושמואל הדג'ס, הבמאי של תיאטרון 'פסיק'. לדברי לוי הכהן, "מטרתה של הסימולציה היא הענקת מקום בטוח לשאלות, דילמות של הצוות החינוכי מחיי היום יום, והרחבת התגובות האפשרויות במציאות".

ההשתלמויות מיועדות לצוותי חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ובמהלכן שחקנים מדמים דילמות חינוכיות, כשהצוות החינוכי מגלם את עצמו. הסדנאות הן מיזם משותף של תיאטרון פסיק, עיריית ירושלים ומנח"י (מנהל חינוך ירושלים, גוף משותף לעיריית ירושלים ולמשרד החינוך). "אנחנו בונים מפגש ייחודי לכל צוות לפי הדילמות שהצוות של מנח"י אוסף מבעוד מועד", אומר הדג'ס, "לכל צוות נתפרת החליפה שלו".

שרון הלוי כהן (שנייה משמאל) ושמואל הדג'ס (במרכז) עם צוות 'כיתטקטיקה'. "מנהל חינוך ירושלים מסייעים לבתי ספר שמעוניינים בסדנה ולא יכולים" (צילום: מיכל מרנץ)

הכניסה לגפ"ן שינתה את ההתנהלות הכלכלית של הפרויקט מול בתי הספר. הסדנה, שמוכרת כהשתלמות, ניתנה בחינם למוסדות החינוך בירושלים, ובעלויות הנסיעה של צוות התיאטרון לבתי ספר מחוץ לעיר. השנה, בתי הספר בכל הארץ נדרשים לשלם 500 שקלים, ללא קשר למיקומם. כלומר, שירות שבתי הספר בירושלים קיבלו בחינם, הפך להיות בתשלום, ובתי הספר נאלצים לבחור בינו לבין פעילות אחרת. לדברי לוי הכהן, "כמובן שמנח"י מפעילים שיקול דעת, ומסייעים לבתי ספר בירושלים שמעוניינים ואינם יכולים".

ויש גם בתי ספר שעדיין יכולים לקבל את הסדנה בחינם, בהתנהלות של לפני גפ"ן: בתי הספר בחינוך המיוחד בירושלים, שאינם חלק מהמערכת גפ"ן.

"הרפורמה מאפשרת לנו להרחיב את הפעילות גם לבתי ספר"

שחר שדה, מנהלת תכנית 'טנא' ללימוד תורה לנערות בחברותות, מספרת שרפורמת גפ"ן היטיבה עם התכנית, ואפשרה לה להתרחב.

שחר שדה בדוכן של תכנית 'טנא'. "עכשיו לאולפנות יש תקציב להכניס אותנו" (צילום: מיכל מרנץ)

התכנית כוללת מפגשי למידה שנערכים אחר הצהריים, פעם בשבוע, בקבוצות של 15-20 נערות עם מדריכה, שמלווה על ידי צוות התכנית. "המטרה היא לעסוק בעולמה הפנימי של הנערה, התורה היא האמצעי לכך", מספרת שדה, "אומנם בבתי הספר הדתיים לומדים תורה, אבל הלמידה בבית הספר היא למען מטרה מסוימת. פה הבנות לומדות בשביל ללמוד". ההשתתפות במפגשים אינה חובה וללא מיונים.

עד השנה, התכנית פעלה במוקדי פעילות בלתי פורמליים, ולדברי שדה, גפ"ן אפשרה לה להרחיב את הפעילות גם לאולפנות. "עכשיו לאולפנות יש תקציב להכניס אותנו. גם לא היה להם אינטרס לכך, כי לכאורה יש להן מורות שמלמדות את התכנים האלה".