בכנס לציון עשור לחקיקת החוק, הציג ראש מנהל ההסדרה והאכיפה מאיר דוד את הנתונים המלמדים כי 65% מפעולות האכיפה שביצע המינהל נעשו במסגרת פעילות יזומה, ו-35% נעשו בעקבות דיווח על הפרות מצד עובדים. דוד קרא לעובדים שזכויותיהם נפגעות לפנות למינהל על מנת שזה יבצע בדיקה בחברות בהן הם עובדים. סך הכול בוצעו במהלך העשור בדיקות מדגמיות של שכרם של כ-100 אלף עובדים, אשר 75% מהם בשכר הנמוך מ-7,000 שקלים בחודש, בדגש על ענפים המתאפיינים בעובדים מוחלשים כגון ניקיון, מכירות, ומלצרות.

החוק להגברת האכיפה נחקק בעקבות מאבק עובדי הקבלן שהובילה ההסתדרות בשנת 2012 ובשיתוף פעולה עם ארגוני המעסיקים והמדינה. החוק מסמיך את מנהל ההסדרה והאכיפה להטיל עיצומים כספיים על סך 2,550 עד 35.7 אלף ש"ח בהליך מינהלי על מעסיקים המפרים זכויות מגן של עובדיהם דוגמת תשלום שכר מינימום, הפרשות לפנסיה, שעות עבודה ומנוחה, זכויות סוציאליות נוספות, זכויות נוער עובד ועוד.

ייחודו של החוק היה שהטיל אחריות גם על מזמיני השירותים לוודא מתן הזכויות לעובדי קבלני השירות המועסקים בחצריהם, וחשף אף אותם לאפשרות של אכיפה מינהלית והטלת קנסות נגדם במידה ועובדים אלו לאאינם מקבלים את זכויותיהם. 

מדיניות האכיפה של מינהל ההסדרה והאכיפה כוללת הפעלת מידרג סנקציות על מעסיקים מפרים והבחנה בין מעסיק נורמטיבי לבין מעסיק שהוא מפר סדרתי. עוד כולל החוק גם מנגנות המאפשר למעסיקים לבצע אכיפה עצמית תוך שימוש בבדיקות תקופתיות על ידי בודק שכר מוסמך המספקת לו הגנות מפני העמדה לדין פלילי.

במלאת עשור לחקיקת החוק, ערכה זרוע העבודה הליך שיתוף ציבור בהשתתפות כ-150 בעלי עניין, לרבות ארגוני עובדים ומעסיקים, ארגוני חברה אזרחית, עורכי דין המייצגים עובדים ומעסיקים ומומחים מהאקדמיה ומהקליניקות המשפטיות. תוצאות ההליך מלמדות כי החוק נתפס ככלי אפקטיבי אשר יצר שינויים בשוק העבודה, לרבות צמצום תופעות של הפרות בוטות שהיו שכיחות טרם כניסתו לתוקף. החוק, ובפרט הטלת האחריות על מזמיני השירות, סייע בשמירה על זכויות עובדי קבלן לצד שמירה על זכויותיהם של כלל העובדים. 82% מהמשיבים לסקר שערכה זרוע העבודה, השיבו כי ההתראות בעקבות ביצוע עבירות שכר מייצרות הרתעה משמעותית ותורמות ליצירת שינוי בטווח הקצר והארוך.

קבוצת המיקוד הביעה אף תמיכה ביצירת מנגנונים נוספים לתיקון הפרות דיני עבודה, כש-89% תמכו בהטלת עיצום כפול במקרים של הפרה חוזרת של דיני העבודה, 79% תמכו בעריכת קמפיין הסברה ויידוע בזכויות ו-77% תמכו בהטלת עיצום כספי אישי על מנכ"ל חברה המפרה את זכויות עובדיה.

מאיר דוד, ראש מינהל הסדרה ואכיפה בזרוע העבודה מסר: ״בשנים האחרונות החזרנו יותר מ-40 מיליון ש"ח לעובדים, כתוצאה מהליכי הסברה ואכיפה. החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה הוא פרי עבודה וחזון משותפים הן של ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים והן של משרדי הממשלה. שיתוף הפעולה הוכיח כי כאשר כולם משלבים ידיים למען המטרה, הרווח הוא לעובדים והן למשק הישראלי״.

עו"ד הילה שיינוק,  סגנית ראש אגף כלכלה ומנהלת מחלקת אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות שהשתתפה בכנס, אמרה כי עצם הידיעה שהכלי הזה קיים ומופעל היא משמעותית מאוד לקידום זכויות העובדים המוחלשים בישראל. "חלק מאוד משמעותי מהאפקטיביות של הכלי הזה הוא המדיניות לפיה לא מספיק שיש עיצום כספי – המעסיק צריך גם להראות שהוא נוקט פעולות כדי שההפרה לא תישנה" אמרה והוסיפה כי יש לשמור גם על זכותם של עובדים לפנות בעצמם לבית הדין לעבודה על מנת למצות את זכויותיהם, ואף לבצע בדיקות של מינהל ההסדרה והאכיפה, היכן שעובדים אכן תובעים את מעסיקיהם בגין אי תשלום זכויותיהם.