בבית המשפט המחוזי בבאר שבע החלה אתמול (שלישי) חקירתו הנגדית של יובל כהאן על ידי התובעים במשפטו, בו הוא נאשם בהמתה בקלות דעת בעקבות מותם של תשע נערות ונער בטיול המכינה ב-2018.

זהו הדיון הראשון מאז החל המשפט לפני ארבע שנים, בו נציגי התביעה דורשים מכאהן תשובות על אחריותו לאסון. עו"ד דרור שטרוק, שמוביל את החקירה, בחר להתמקד במספר סוגיות מהותיות שסובבות סביב התנהגותו של כהאן בימים שקדמו להוצאת הטיול וביום האסון, בהן השאלה מדוע הוציא את הטיול מלכתחילה למרות ההתרעות על שטפונות, ומדוע לא עצר אותו ברגע שהבין שהחניכים בסכנה.

תזכורת קצרה: כאהן עמד בראש המכינה, והיה מעורב בישיבות ובהכנה של טיול הגיבוש למועמדים חדשים למכינה, בו השתתפו תלמידי י"ב מכל הארץ וחניכים במכינה עצמה. התכנית המקורית של הטיול כללה את נחל צאלים, אך לקראתו החלו התראות על שטפונות בנחלי האזור. כאהן התעקש להוציא את הטיול בכל מקרה, ותדרך את המדריכים שעליהם לעקוב אחרי תחזית מזג האוויר.

בפועל, ביום הטיול הגישה לאזור צאלים נחסמה, ומנהל התכנית החינוכית שהיה אחראי על הטיול, אביב ברדיצ'ב, החליט לנסוע עם החניכים לאזור ים המלח וללון בסמוך למושב עין תמר. בבוקר למחרת החליט ברדיצ'ב להיכנס עם החניכים לנחלי תמר וצפית הסמוכים, שגם לגביהם היתה התראת שטפונות. הוא עדכן על כך את כאהן, שלא נכח בטיול, בקבוצת ווטסאפ משותפת, אך כאהן לדבריו ראה את ההודעה רק לאחר שהחניכים היו כבר בנחל. בהמשך היום התגבר הגשם, ושטפון שהגיע לנחל גרם למותם של עשרה ממשתתפי הטיול ולפציעתם של חניכים נוספים.

כפי שעשה בכל הדיונים עד כה, כאהן לא היסס לתקוף, לעיתים בצעקות ממש, את הפרקליטות, בטענה שכתב האישום נגדו שקרי. "הייתי תמים וחשבתי שהמשטרה רוצה למצוא את האמת ולא לעשות לי תרגילים". עו"ד שטרוק, טען כנגדו שהוא ידע שיש לו אחריות, וזו הסיבה שסמוך לאירוע בחר לפנות לעורך דין.

עו"ד שטרוק: אם יש אירוע ואומרים אמת פשוטה, למה ישר צריך להתייעץ עם עורך דין, עוד לפני שמייחסים לך דבר?

כאהן: ההפך. המשטרה לא רצתה למצוא את האמת.

שטרוק התייחס גם לעובדה פחות מוכרת הנוגעת לכהאן, והיא בחירתו ללמוד משפטים כשנה לאחר האסון. כהאן, שכבר היה בעל תואר שני במחשבת ישראל, סיים את לימודיו לאחרונה. הוא לא אהב את ההתייחסות של שטרוק לכך, ולשאלה מדוע החליט ללמוד את המקצוע ענה שהוא כנראה יהיה רלוונטי עבורו בשנים הקרובות. לדבריו, "אני לא מסכים עם מה שאומרים עלי בכתב האישום, ולעומת זאת אני מציג את הדברים ומודע בהחלט שבית המשפט יכול לקבוע שהייתה כאן רשלנות".

"אין לי הסבר אמיתי למה לא ראיתי את ההודעות"

כמו בכל הדיונים שנערכו בחודשיים האחרונים, כאהן האשים את מנהל התכנית החינוכית, אביב ברדיצ'ב, בכך שלא שיקף לו את המצב בשטח. "אביב פעל בניגוד להוראה הגיונית", טען כאהן "אני לא חושב שהוא פעל כי הוא זלזל בהוראה או כי חשב שהוא מסכן את החיים של החניכים. הוא פעל בהסתמך על אנשי מקצוע אחרים, וידע שאני לא מכיר את הדברים".

בתגובה לדברים, השופט ד"ר יובל ליבדרו ושטרוק ביקשו להבין מכאהן כיצד הוא מבין את פירמידת האחריות בינו לבין מנהלי התוכניות במכינה והחניכים בטיול, סוגיה שבה עסקו בהרחבה גם בחקירתו המרכזית.

כאהן: האחריות שלי היא שמנהלי התכניות ינהלו היטב את הדברים. אבל אני לא יכול להיות אחראי על הבטיחות בטיולים בשגרה. לטיול היה ממונה אחראי על הבטיחות, וזה אביב… ברזולוציית השטח, אני לא חושב (שזה נכון – ד"ט) שאני אהיה אחראי על קבלת ההחלטות.

שטרוק ניסה להבין מדוע בבוקר יום האסון, כהאן לא בדק מה מתוכנן, ולא היה מודע לכך שהחניכים מטיילים בנחל צפית-תמר, למרות מספר הודעות בנושא בבוקר בקבוצת הווטסאפ של הטיול. "אני מצטער שלא ראיתי, אין לי הסבר אמיתי למה לא ראיתי", טען כהאן להגנתו, "זה בהחלט היה קשור שלא דאגתי בכלל למה שהם עושים".

כמו בדיונים קודמים, כאהן טוען בעקביות שלא ידע על הכניסה לנחל. אך הפעם בפרקליטות התעקשו להבין סוגיה פשוטה – מה כאהן כן ידע על המצב בטיול, והאם בחר באופן מודע לא לפעול להפסקתו, למרות שנערך בשבוע בו היו התראות על שטפונות.

עו"ד שטרוק: בעבודתך במכינה אתה מתייחס לסכנות בקפדנות, ואז, בטיול עם סכנת שטפונות, אתה בא ואומר שלא ראית שתי הודעות בבוקר הטיול עצמו?

כאהן: אני לא הייתי בתודעה של סכנה, הייתי עושה את כל מה שצריך אם הייתי יודע מה קורה בפועל.

השופט ליבדרו: אתה פעלת בצאלים (מסלול הטיול המקורי שבוטל, ד"ט) ביחס לבטיחות, כי היית מודע לסיכון. אבל בצפית-תמר לא פעלת כי לא היית מודע לסיכון?

כאהן: בבוקר לא ראיתי את ההודעות. וכשראיתי זה תוך כדי הטיול בנחל. ידעתי שיש סיכון עקרוני ולכן צריך לפעול בצורה סדורה.

"לא הבנתי שיש סכנה"

ההודעות הראשונות, אותן כהאן טוען שלא ראה, שהראו שהחניכים יוצאים לטיול, נשלחו לקבוצה סביב השעה 7:00 בבוקר. עד השעה 11:00, במשך ארבע שעות, כהאן לא יצר קשר עם השטח, וגם המדריכים לא יצרו קשר איתו. רק מאוחר יותר הבין שהחניכים נמצאים בתוך הנחל, ולטענתו, כל הזמן הזה היה בטוח שהם בעין תמר. כשהבין שהחניכים בנחל החליט שלא לדרוש מהם לצאת ממנו באופן מיידי, בטענה שההתערבות לא הייתה עוזרת.

עו"ד שטרוק: יש סכנת שיטפונות בכל האזור ואתה אחראי לשלומם, כיצד לא יצרת קשר?

כאהן: סכנה בנחלים. אין סכנה בעין תמר.

עו"ד שטרוק: ירדתם לפרטים באופן מדוקדק בצאלים, אם יורד גשם לא נכנסים. איך זה בזמן אמת שאתה מקבל הודעה שיש גשם, אתה לא עוצר את הטיול? (…)

כאהן: לעצור אותם זה מסוג הדברים שלא צריך לעשות. השגיאה שלי הייתה שלא ביררתי מה התכנית.

עו"ד שטרוק: שאלת על האם הם מאופסים על הגשמים, איך זו שאלה רלוונטית? זה הרי נוגד את התפיסה הבינארית שהצגת – יש גשם, אין טיול…  אתה בחרת לא לעשות כלום.

כהאן: עשיתי. אבל לא מספיק.

עו"ד שטרוק: הוצאתם אותם מהנחל? לא עשית כלום.

בשלב הזה כאהן האשים את הפרקליטות באטימות. "אני הבנתי שהם עובדים לפי ההנחיות, נמצאים בשטח, מתייעצים, וחשבתי שההתערבות שלי לא תהיה נכונה". בפרקליטות לעומת זאת התעקשו להבין כיצד בכל זאת החליט להשאיר את כל האחריות בידי המדריכים בשטח.

עו"ד שטרוק: איך מכל האופציות, קבעת עם עצמך שאתה לא מתערב בלהוציא אותם מהנחל. איך בראש שלך התערבות כזו יכלה להיות החלטה עוד יותר גרועה?

כאהן: לא עשית את כל השיקול הזה בזמן הזה כי לא חשתי סכנה.

השופט ליבדרו: בנקודה הזו אתה כבר יודע שבנחל יורד גשם, איך אין סכנה? הרי זה כלל ברזל שלך, שאם יש גשם לא נכנסים לנחל.

כאהן: קשה לי להסכים עם זה.

ליבדרו: אתה אומר בבירור, אצלכם מבררים כל מקטע בנחל ואם יש גשם באגן – יוצאים.

כאהן: נכון.

השופט ליבדרו: אז אם כך, אתם בסכנה אם מתחיל גשם.

כאהן: לא מקבל את זה… אני הבנתי שאין סכנה.

השופט ליבדרו: כשקיבלת הודעה שתוך שעה הם יוצאים, ראית את זה כהתנהלות על פי הנוהל?

כאהן: כן. ראיתי שהם פועלים בצורה שאין סכנה. לכן כאן נכנס השיקול שלי שעדיף לא להתערב.

עו"ד שטרוק: כלומר, ב-12:38 הבנת שיש סכנה, אבל קיווית שתוך שעה הם יצליחו לצאת.

כאהן: לא הבנתי שיש סכנה. חד משמעית לא ראיתי שמתהווה שטפון. אלא חשבתי שיורד גשם, עשוי להיות שיטפון, צריך לצאת וזה מה שהם עושים.

השופט: "חשבת למה מכל המכינות בארץ זה קרה דווקא לך?"

בעוד עורכי הדין של הנאשמים, אורי קורב וציון אמיר, הכתיבו את טון הדיונים עד כה, חקירתה של הפרקליטות הביאה את השופט ליבדרו לעמדה התקפית יותר מול כהאן, ולדרישה להבין מדוע מלכתחילה הטיול יצא לפועל. לטענת כאהן, גם לאחר הפרסום על נער בדואי שנהרג באזור בשיטפון יומיים לפני וקבוצת תלמידים שחולצה, הוא דבק בתמיכתו לקיים את הטיול, בטענה שהיה ברור לו שהקבוצה לא תרד לנחל.

כאהן: כשעלה רעיון לזה הבנתי שיידרשו עוד הכנות. אני אמרתי שיש ערך לטיול בנחל צאלים, אבל בהתאם ליכולות.

השופט ליבדרו: זה שבוע חריג, לא מצאת לנכון להתייעץ עם מכינות אחרות אם יוצאים לטיולים? לא חשבת להציף בקבוצות ווטסאפ של ראשי מכינות? נעשו הרבה פניות של הורים שחששו, לא חשבת להציף את זה מול אנשים בפוזיציה שלך?

כאהן: לא נעשה. נעשה בירור עם ערן זהר, מומחה לענייני טיולים במועצת המכינות.

השופט ליבדרו: חשבת למה מכל המסגרות בארץ זה קרה דווקא לך?

כאהן: מכל המקומות בארץ, זה קרה רק בנחל צפית.

השופט ליבדרו: ומה דעתך על האופציה שאולי זה רק בנחל צפית שהחליטו להתעלם מאזהרות?

כאהן: בית ספר נקלע לשיטפון יומיים לפני.

השופט ליבדרו: וזה לא אומר שהיה צריך להגביר בטיחות?

חקירתו הנגדית של כאהן תימשך בשבועות הקרובים. לאחר מכן תחל חקירתו של הנאשם השני בתיק, רכז התכנית החינוכית במכינה אביב ברדיצ'ב.