דברחותם חרפושית קדום בן כ-3,000 שנה, התגלה בסיור שטח ארכיאולוגי של תלמידים מהמועצה המקומית אזור, עם רשות העתיקות. על החותם מתוארת, כנראה, סצנה של הענקת לגיטימציה לשליט מקומי.

"הסתובבנו בשטח, ואז ראיתי משהו שנראה כמו צעצוע זרוק בחול", סיפר גלעד שטרן, מהמרכז הארכיאולוגי – חינוכי של רשות העתיקות, שהדריך את הסיור. "אבל קול פנימי אמר לי להרים ולהפוך אותו. נדהמתי: זו חרפושית עם חריטה ממש ברורה. חלום של כל חובב ארכיאולוגיה. ההתרגשות של התלמידים הייתה עצומה".

הסיור של תלמידי כיתה ח' מחטיבת הביניים "רבין", התקיים במסגרת קורס 'מורי דרך' שמועבר ביישוב בהדרכת רשות העתיקות. הקורס מכשיר את התלמידים להדריך את תושבי העיר על המורשת המקומית.

החותם מנוקה במעבדות רשות העתיקות (צילום: אסף פרץ)

חותמות החרפושית עוצבו בצורת חיפושית הזבל. המצרים הקדמונים ראו במעשה החיפושית הקטנה, המגלגלת כדור של זבל פי שניים מגודלה והנושא את צאצאיה, את התגלמות הבריאה וההתחדשות – בדומה למעשה האל הבורא.

ד"ר אמיר גולני, מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות: "החרפושית שימשה כחותם לחתימה, והיוותה סמל לכוח ומעמד. יתכן שהיא שובצה בשרשרת או בטבעת. היא עשויה מפיאנס, חומר סיליקאטי שמצופה בזיגוג בצבע כחלחל ירקרק. יתכן שהיא נשמטה מידי דמות חשובה ובעלת סמכות אשר עברה באזור, או שאולי היא הוטמנה באדמה במכוון יחד עם חפצים אחרים, ולאחר אלפי שנים הגיעה לפני השטח של ימינו. קשה לדעת את הקשרה המדוייק."

גלעד שטרן, רכז ההדרכה של רשות העתיקות, עם תלמידי כיתה ח בחטיבת רבין באזור (צילום: גלעד שטרן)

בחלק התחתון והשטוח של החותם מתוארת דמות יושבת על כיסא, ומולה דמות עומדת, שזרועה מורמת מעל ראשו של היושב. לדמות העומדת ראש מוארך, אשר מבטא כתר פרעה מצרי, ויתכן שלמעשה, מתוארת כאן סצנה של הקניית סמכות מטעם הפרעה המצרי, לנתין כנעני מקומי.

"זהו מצב המשקף את המציאות הגיאו-פוליטית אשר רווחה בארץ כנען בתקופת הברונזה המאוחרת, כאשר השליטים הכנענים המקומיים חיו (ולעיתים גם מרדו) תחת שלטון מצרי פוליטי ותרבותי", אומר ד"ר גולני. "לכן, יתכן מאוד שהחותם הוא אכן מתקופת הברונזה המאוחרת, בה הכנענים המקומיים נשלטו על ידי האימפריה המצרית".

החרפושיות הן אמנם מאפיין מצרי מובהק, אך התפוצה הרחבה שלהן הגיעה גם אל מחוץ לגבולות מצרים. בארץ ישראל התגלו מאות חרפושיות, בעיקר בקברים, אך גם בשכבות יישוב. חלקן יובאו ממצרים, ורבות מהן נעשו בארץ בהשפעה מצרית, בידי אמנים מקומיים. רמת הביצוע של החרפושית המסוימת שנמצאה כעת אינה אופיינית דווקא למצרים ועל כן נראה, שמדובר על אומן מקומי.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "מציאת החרפושית דווקא במהלך סיור המועבר לתלמידים בקורס "מורי דרך", היא סמלית: בזמן שהתלמידים רכשו וקיבלו ידע ארכיאולוגי, הם גם תרמו להרחבתו. שיתופי פעולה מסוג זה מרגשים אותנו מאוד. אנחנו שואפים לחבר כמה שיותר קהילות ומטיילים לשורשים שלהם".