קבוצת חברי כנסת מהקואליציה המתגבשת הניחה היום (רביעי) הצעת חוק שתייצר הצמדה בין הריבית שמקבל הציבור על הפיקדונות שלו בבנק לריבית שגובה הבנקים עבור הלוואות. הצעת החוק, שצפויה להתקל בהתנגדות עזה מצד הבנקים, מגיעה בעקבות ביקורת נגד רווחים גדולים של הבנקים לאחר העלאת הריבית.

את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת ינון אזולאי (ש"ס), משה ארבל (ש"ס) ויו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה), בעקבות דיון בוועדה עם נגיד בנק ישראל השבוע. החוק למעשה קובע שנגיד בנק ישראל יקבע יחס מינימום קבוע בין הריבית על הלוואות לריבית על פיקדונות במסלולים דומים. יחס זה לא יהיה נמוך מ-50%. כך יאלצו הבנקים לעלות את הריבית על הפיקדונות, או שיעדיפו לא לגבות ריבית גבוה יותר על הלוואות.

"מטרת הצעת החוק היא להבטיח כי העלאת ריבית בנק ישראל תקבל ביטוי גם בעליית הריבית שהבנקים משלמים על פיקדונות של הציבור או לחילופין לא תגולגל במלואה לריבית על ההלוואות לציבור" נכתב בדברי ההסבר לחוק.

בשנה האחרונה מאז החלו העלאות הריבית עלתה הריבית של הבנק על הלוואות בצורה חדה. על פי נתוני הפיקוח על הבנקים שמובאים בדוח של מרכז המחקר של הכנסת, זינקה הריבית למשקית בכמעט 3% מאז תחילת שנת 2022 לרמה של 7.84% בממוצע. גם מחיר הריביות על המשכנתאות זינק, מ-2.13% ל-4.11%.

מנגד, הריבית על פיקדונות עלתה בשיעור נמוך בהרבה. מצב זה השאיר בידי הבנקים רווחי עתק בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022, בעוד התשלום על משכנתאות טיפס במאות שקלים לחודש.

"לראייה, במחצית הראשונה של שנת 2022 , בה החל בנק ישראל לעלות את הריבית במשק, השיגו הבנקים תשואה דו ספרתית על ההון שעמדה על רמה ממוצעת ש – 15.8% הגבוהה ביותר מזה 15 שנה" נכתבה בדברי ההסבר, "רווחיות זו גם בהשוואה לבנקים במדינות אירופה שם התשואה הממוצעת על ההון עומדת על 7.3%."

בהצעת החוק מעריכים שאם הייתה עולה הריבית על הפיקדונות באותו קצב בו עלתה הריבית, היו גדלות ההכנסות של משקי הבית בישראל ב-4.7 מיליארד שקלים.