דיון על יישום תכניות החומש בחברה הערבית בהשתתפות מנכ"לי משרדי ממשלה וארגונים אזרחיים העלה חששות לגבי המשך יישומן במדיניות הממשלה החדשה. בדיון שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי העלו המשתתפים נקודות חיוביות על התכניות לצד ביקורת והצעות לכיוונים להמשך.

תכנית החומש הראשונה לחברה הערבית (החלטה 922) התקבלה ובוצעה בממשלות תחת ממשלת נתניהו ב-2016, והונעה על ידי שר האוצר דאז משה כחלון ובכירי המשרד, בהם ראש אגף התקציבים דאז אמיר לוי. התכנית כללה הפניית מיליארדי שקלים לפיתוח תשתיות בחברה הערבית, דרך מספר משרדי ממשלה, ובשיתוף הרשויות המקומיות. היא הסתיימה בשנת 2021 והממשלה היוצאת בראשות בנט ולפיד קיבלה החלטה על תכנית חומש נוספת, בשם 'תקאדום'.

ד"ר מאיר אלרן מהמכון למחקרי בטחון לאומי ציין כי החשיבות של תכנית החומש הוא ההכרה של המדינה בצורך לטפל בגורמי העומק של בעיות החברה הערבית כשהאלימות בראשן. בדבריו הביע תקווה כי תובנה זו תמשיך גם לממשלת נתניהו הקרובה.

להיזהר מ'התמכרות' לתכניות החומש

מאיר בינג, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, ציין כי אמנם מדובר בהחלטת ממשלה מתוקצבת ולכן קשה לשנותה, אך כי ישנם סעיפים ותכניות כמו בתחום התחבורה, שעדיין לא אושרו לחלוטין ולא תוקצבו ולכן אינו יודע מה יהיה עתידן.

בתשובה לשאלה על המשך תכניות החומש בשנה החדשה אמר בינג ש"התכנית הקודמת 922 בוצעה בימי ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי זה היה צורך אמיתי של מדינת ישראל ולא כצורך פוליטי. מצד שני, בשנה האחרונה ניסו גורמים שונים לצבוע את זה בצבעים פוליטיים". חשש נוסף שעלה הוא לגבי עתידה ומיקומה של הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית האמונה על מימוש ההחלטות.

לצד שבחים על תכניות החומש, העלה בינג את החשש מריבוי תכניות החומש ואת החשיבות באיחוד תכניות החומש השונות. מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים לשעבר הצטרף לדבריו והזהיר מהתמכרות לתכניות חומש. הוא קרא לשילוב תכניות החומש בתכנית העבודה הרגילה של הממשלה.

כהן אמר כי החשש הוא מכספים ייעודיים ואי מתן פתרונות מבניים לבעיות. "התכלית של התכניות היא למנוע את התפרקות החברה הישראלית. הפרויקט הוא החברה הישראלית". הוא הוסיף כי "הפקידות הממשלתית לא הבינה כי תפקידה הוא לצמצם פערים".

הקאדי ד"ר איאד זחאלקה (צילום: אלבום פרטי)

מנהל בתי הדין השרעיים, הקאדי ד"ר איאד זחאלקה קרא לנתק בין השיח הלאומי ובין הצורך להשקיע בחברה הערבית. לדבריו, "התכניות לא נוגעות בבשר החי של האנשים", ולכן לא יוצרות אמון בממשלה.

הרשויות המקומיות הן אבן יסוד לתכנית, אך מתקשות ליישם אותה

"ההחמצה של תכניות החומש היא ההתעלמות מאבן היסוד – הרשות המקומית", הוסיף כהן, "מרבית הרשויות הן קטנות ונמצאות בתת-תפקוד. זה האתגר של תכנית החומש הבאה". הוא ציין כי תכניות החומש מתייחסות לרשויות המקומיות בתור אבן היסוד לפעילות מחד, ומאידך חושדת בהן בשחיתות ויוצרות מסלולים עוקפים.

יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים אמר כי הרשויות המקומיות הבדואיות הן חלשות ושדרת הניהול בהן חלשה. עוד ציין, כי "יש משרדי ממשלה שהערבים בעבורם שקופים".

יאיר מעיין (צילום: אלבום פרטי)

טלל דולב, ראש המטה ליישום תכניות חברתיות במשרד הממשלה אמרה כי "צריך ליצור אמון בין הממשלה לבין הרשות המקומית. ביסוד התכנית עומד חוזה בסיסי בין הממשלה לאזרחים כיצד יקרו הדברים ומתי הם יקרו".

בדיון על החלטת ממשלה 549, ההחלטה למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, אמרה עולא נג'מי יוסף מעמותת "יוזמות אברהם" כי זה לא ריאלי לצפות לשיפור משמעותי בתחום הפשיעה לאחר שנה בלבד. "היום יש יותר הבנה והכרה בקרב ההנהגה המקומית ומשרדי הממשלה שהאחריות לא על צד אחד. היחס לאזרח הערבי צריך להיות כאל אזרח שווה ולא אל מי שעושים לו טובה. אין להתייחס לתכנית כאילו היא "מס מנסור". המאבק באלימות הוא לא רק באחריות הממשלה אלא גם באחריות החברה הערבית".

ד"ר וורדה סעדה אמרה כי "החברה הערבית היא מגוונת אך התכנית לא מגוונת. צריך להתאים את התכנית לשוני בין היישובים". היא הוסיפה כי "אם לא מסתכלים בצורה הוליסטית שום תכנית לא תצא לפועל. השינוי לא נמצא רק במספרים".