על כל ארבע משפחות שהצטרפו לתור לדירה בדיור הציבורי, המדינה רכשה קרוב לדירה חדשה אחת – כך עולה מנתונים שהוצגו השבוע בוועדת הכספים בכנסת, ומנתונים שהעביר משרד השיכון ל'דבר'. המשמעות: ללא שינוי חד במדיניות, התורים הארוכים גם כך לדיור ציבורי ימשיכו לגדול.

על פי נתוני משרד השיכון, שנמסרו ל'דבר' והוצגו השבוע בוועדת הכספים של הכנסת, משרד השיכון רכש בארבע השנים האחרונות כ-900 דירות, ממוצע של כ-225 דירות בשנה. נתון נוסף הוא שבשנת 2021 לבדה נכנסו לתור לדירה בדיור הציבורי 950 ממתינים חדשים, ו-6,000 נשארו בחוץ.

מתוך יעד לבניית 1,900 דירות חדשות, עמידר קיבלה אישור רק ל-36

ללא תכנון מראש, מצב הדיור הציבורי תפס חלק מרכזי בדיון ועדת הכספים בשבוע הראשון להתכנסותה בכנסת ה-25. חברי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת היוצאת התנצחו בלהט אודות עליית מחירי הדירות ב-20% ועליית הריבית שתפגע בנוטלי המשכנתאות, אבל דווקא דיון לאישור העברות כספים בין סעיפי תקציב משרד השיכון שפך אור על המדיניות שמאריכה את התור למימוש הזכות לדיור ציבורי על חשבון החלשים ביותר.

דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהתפרסם השבוע בנושא פעילות חברת עמידר, החברה המשכנת הגדולה ביותר בתחום הדיור הציבורי, מציג תמונה עגומה. לפי הדו"ח, המחיר הממוצע ששולם על דירות שנרכשו בעשור האחרון על ידי עמידר עמד על 1.2 מליון שקלים. הדו"ח מצא שעמידר, החברה המשכנת הגדולה של המשרד, רכשה פחות מ-500 דירות בארבע השנים האחרונות (מתוך 900 שנרכשו בסך הכול למלאי הדיור הציבורי בתקופה זו).

עוד עולה מהדו"ח שמתוך 1,900 דירות שהיו צריכות להיבנות ב-6 השנים האחרונות בפרויקטים של פינוי-בינוי שעמידר חתמה מול יזמים, אושרו עד כה 36 בלבד. גם מתוך 36 הדירות הללו, אף לא אחת לא הוקצתה לדיור הציבורי.

נציגי משרד השיכון: מתקשים לרכוש דירות חדשות בגלל בירוקרטיה

נציגי משרד השיכון בוועדה הציגו הסבר חדש למיעוט רכישת הדירות של עמידר. אחרי שביוני טען בפני הוועדה מנכ"ל משרד השיכון, אביעד פרידמן, שהמשרד מתקשה ברכישת הדירות בגלל מחירי הדיור העולים, והאשים את האוצר על כספים שלא עברו לרשותו, טענו נציגי המשרד שהבעיה היא כלל לא הכסף, אלא התחרות. בגלל תסבוכת בירוקרטית, עמידר מתקשה לתפוס במהירות דירות זולות ולא מצליחה לעמוד ביעד הרכישות, שאמור לעמוד על כ-570 דירות חדשות בשנה בשלושת השנים הקרובות. כעת הם מקווים שהעלאת הריבית תאפשר לעמידר יתרון יחסי אל מול הרוכשים בשוק הפרטי, מכיוון שעמידר אינה נדרשת למשכנתא.

הדירות שעמידר מוכרת לא מומרות לדירות חדשות אלא לשקלים, שלא מספיקים לרכישת דירות חדשות. הדוח מותח ביקורת על המדיניות ומתאר אותה כחסרת היגיון, אך למעשה, לא יהיה נכון להאשים בה את עמידר: בראש ובראשונה זוהי מדיניות משרדי השיכון והאוצר, שמשאירים את החברה בתת תקצוב, ומנהלים בגלוי מדיניות לצמצום מערך הדיור הציבורי בישראל.

20% מהדירות שמתפנות עומדות ריקות, במקום להגיע לממתינים

וישנן גם דירות שמתפנות, אך גם חלק נכבד מהן (כ-20%) לא מגיע לזכאים. לפי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בכל שנה מתפנות בישראל כ-1,200 דירות דיור ציבורי, שנדרשות בשיפוץ צנוע של כ-35 אלף שקלים, ואמורות להיות מוכנות לאכלוס תוך חודשיים. אבל בסוף 2021 היו 260 דירות שעמדו ריקות ולא אוכלסו בגלל בעיות תקציב. מתוכן, 120 עמדו ריקות מעל ל-300 יום.

לכאורה, 1,000 הדירות שכן משופצות יכלו להטות את הסטטיסטיקה לטובת הממתינים, אבל מדיניות המשרד עצמו, שאמור להקל על הקריטריונים ואת ההליכים בוועדות הערער, צפויה לכל הפחות להכפיל את כמות הנכנסים לתור בשנה הקרובה. המשמעות היא שגם התוספת התקציבית לרכישת דירות, שאמורה לעמוד על כ-2 מיליארד שקלים, לא תשנה את המצב.

ח"כ מיכאל ביטון קרא לסגירת עמידר: "המדינה הורגת את הדיור הציבורי כשיטה"

ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), שחתום על הקפאת הפינויים בדיור הציבורי בשנה שעברה ויצירת התכנית להגדלת מלאי הדיור הציבורי, הגיע לוועדה עם בטן מלאה והבטיח לעלות הצעת חוק לסגירת עמידר. "המדינה הורגת את הדיור הציבורי כשיטה", אמר ביטון, וציין לטובה את מדיניות חברת עמיגור, חברה משכנת לדיור הציבורי בבעלות הסוכנות היהודית, שבעיקר בונה בתים. "שמים 2 מיליארד שקלים על סיוע לשכר דירה, במקום לרכוש דירות… עמידר מתגאה ב-40 מיליון שקלים רווחים. אבל למה אנחנו צריכים חברה ציבורית עם רווחים?".

ייתכן שצריך לסגור את עמידר, אבל סגירתה בלבד לא תפתור את בעיות העומק וההזנחה המתמשכת של הדיור הציבורי בישראל. מוטב שחברי הכנסת והממשלה הבאה יגדירו לתחום מדיניות ברורה ומתוקצבת, שמטרתה המינימלית היא שמי שכבר הוכרו או יוכרו בעתיד כזכאים יקבלו דירה באופן מיידי, במקום להתייבש במשך שנים ברשימות המתנה.