דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

מנהלת בית ספר ממלכתי-חרדי: "אני רוצה שהבוגר שלנו יבין את המשמעות של 20% הנחה בסופר, ויציין את ימי הזיכרון"

זרם החינוך שפעל במשך 9 שנים 'מתחת לרדאר' עוגן בשבוע שעבר בחוזר מנכ"ל, שמחייב את הרשויות המקומיות לתקצב אותו לתמוך בו | פרופ' לוטם פרי-חזן, אוניברסיטת חיפה: "החוזר מאפשר להורים החרדים לבחור לשלוח את ילדיהם לחינוך הציבורי"

מיכל ליברמן, מנהלת בית הספר הממלכתי-חרדי גנזי המלך בצפת (צילום: אלבום פרטי)
מיכל ליברמן, מנהלת בית הספר הממלכתי-חרדי גנזי המלך בצפת (צילום: אלבום פרטי)
מיכל מרנץ
מיכל מרנץ
כתבת חינוך
צרו קשר עם המערכת:

הדבר החשוב ביותר למיכל ליברמן, מנהלת בית הספר הממלכתי-חרדי 'גנזי מלך' בצפת,  הוא שהתלמידים שלה יתחברו לקבוצות אחרות בחברה הישראלית. "החיבור הזה מגיע בכל מיני צורות", היא מספרת ל'דבר', "אני רוצה שבוגר בית הספר יבין את המשמעות של 20% הנחה בסופר ויציין את ימי הזיכרון השונים, יפגוש באירועים שונים בבית הספר אנשים שאינם חובשי כיפות ויבין שהם בסדר. יש כבר בוגרים שהתגייסו לצה"ל".

'גנזי מלך' הוא אחד מ-70 בתי ספר בחינוך הממלכתי חרדי, שבשבוע שעבר קיבל חיזוק משמעותי מכיוון משרד החינוך, בדמות חוזר מנכ"ל שמסדיר את מעמדו ומאפשר לו לצמוח. "עיקר החידוש הוא מתן היכולת להורים חרדים לבחור לשלוח את ילדיהם לחינוך הציבורי", אומרת ל'דבר' פרופ' לטם פרי חזן מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך באוניברסיטת חיפה.

"רשויות סירבו לתת מימון מלא למוסדות, כי לא הבינו לאן הם שייכים"

חוזר המנכ"ל הוא המסמך המשפטי הראשון המגדיר למעשה את הזרם הממלכתי חרדי,  שהחל לפעול ב-2013, ואת החובה של המדינה והרשויות המקומיות לתקצב את מוסדותיו. כיום מונה הזרם הממלכתי חרדי מונה 70 בתי ספר ו-16,000 תלמידים, שהם 5% מכלל התלמידים החרדים. מספר גני הילדים גדול יותר ממספר בתי הספר והוא עומד על 240. פרי חזן מציינת זאת כסימן חיובי, מכיוון ש"גני ילדים יכולים להצמיח בתי ספר".

פרופ' לטם פרי-חזן, אוניברסיטת חיפה (צילום: אלבום פרטי)
פרופ' לטם פרי-חזן, אוניברסיטת חיפה (צילום: אלבום פרטי)

אחת הבעיות של הזרם הממלכתי-חרדי הייתה הממשק עם הרשויות המקומיות. "מוסדות חינוך ציבוריים מקבלים תקצוב מלא ומבנה מהרשות המקומית, לעומת מוסדות חינוך שאינם ציבוריים שזכאים למימון ציבורי מופחת", אומרת פרי חזן, "עד עכשיו, רשויות מקומיות רבות סירבו לתת מימון מלא למוסדות חינוך ממלכתיים-חרדיים כי הן לא הבינו לאן הם שייכים". בחוזר המנכ"ל הנוכחי הרשויות המקומיות מחויבות לממן מוסד ממלכתי חרדי ולתעדף מתן מבנה למוסד חינוך ממלכתי חרדי כמו לכל מוסד חינוך ממלכתי אחר.

קושי נוסף שנגרם עקב המחסור בהסדרת הזרם בחקיקה היה אי הוודאות הפוליטית. "מנהלי בתי ספר היו שואלים אותי 'איך נדע ששר החינוך הבא לא יבטל את בתי הספר?'". כעת, יש לו עיגון רשמי. לדברי פרופ' פרי חזן, "הייתי מעדיפה שזה יהיה בחוק כמו החינוך הממלכתי הדתי אבל חוזר המנכ"ל הוא צעד חיובי."

לשאלה הא הממשלה הבאה תבטל את חוזר המנכ"ל, אומרת פרי חזן ש"קשה יהיה למפלגות החרדיות להצדיק את הביטול מול הציבור שלהן. מדובר במתן בחירה להורים חרדים, שחלקם ודאי מצביעים למפלגות החרדיות או לגוש הימין". על מנת לבטל חוזר מנכ"ל יש לפרסם חוזר מנכ"ל חדש שמעדכן או מבטל את ההוראות הקודמות.

חשיבותם של שאר סעיפי חוזר המנכ"ל כמו חובת לימודי ליבה, הסכום המקסימלי לתשלומי הורים, הוראות הקשורות לחינוך המיוחד, איסור אפליית תלמידים והסדרת תנאי ההעסקה של צוותי ההוראה הם למעשה הצהרה על הצד הממלכתי של החינוך הממלכתי חרדי.

"חיפשנו תלמוד תורה לבנים שלנו, ולא רצינו לוותר על ערכים כמו אהבת הארץ, נאמנות וחברות"

ב'גנזי מלך' בצפת לומדים 258 תלמידים, כולם בנים מגיל גן עד כיתה ח', כיתה אחת בכל שכבה. ליברמן, שמנהלת את בית הספר, היתה שותפה לייסודו, עוד לפני הקמת הזרם הממלכתי חרדי. "לפני 15 שנה חיפשנו תלמוד תורה לבנים שלנו. בעלי ואני בעלי תשובה, ולא רצינו לוותר על ערכים מהגלגול הקודם שלנו כמו אהבת הארץ, נאמנות וחברות. מצד שני בתי ספר דתיים לא התאימו לנו מבחינה רוחנית. לכן הקמנו תלמוד תורה משלנו."

בשבע שנותיו הראשונות בית הספר היה פרטי, וכאשר הוקם הזרם הממלכתי חרדי הם החליטו להצטרף אליו. "הסיבה העיקרית הייתה כלכלית", אומרת ליברמן, "היה קשה מאוד להחזיק את בית הספר בשלב ההוא וידענו שזה לא ידרוש מאתנו שום שינוי כי כבר לימדנו לימודי ליבה".

לכניסתו של בית הספר לממלכתי חרדי הייתה השפעה מיידית. "אני אמא לעשרה ילדים מתוכם שלושה ילדים הם מאומצים מהחינוך המיוחד. כך שהנושא הוא קרוב לליבי ומהיום הראשון של בית הספר היינו בית ספר מכיל, כלומר משלב תלמידים מהחינוך המיוחד ומהחינוך הרגיל בלי שידענו זאת. בהתחלה, בגלל שהיינו בית ספר פרטי, אז כל העלויות הנלוות לתלמידים כמו הסייעות והמטפלות הפרה-רפואיות היו על ההורים. עם כניסתנו למשרד החינוך נוצר הקשר עם מתי"א (מרכז תמיכה וייעוץ אזורי שמפעיל משרד החינוך עבור ילדים בחינוך המיוחד במערכת החינוך) ויש לנו יכולת שיהיו שני מורים בכיתה וסייעת". שינוי נוסף הוא הצהרונים הפועלים בבית הספר.

המורים בבית הספר הם בעיקר גברים, ומיעוטן נשים שמלמדות בשכבות הגיל הנמוכות. כל המורים בעלי תואר ראשון או שני, וחלקם מוסמכים לחינוך מיוחד.

לשאלה אם יש התנגדות לבית הספר מצד שאר הקהילה החרדית בצפת, עונה ליברמן בשלילה. "כן מרימים גבה על העובדה שאישה מנהלת מוסד חינוכי לבנים. אבל חוץ מזה אין שום התנגדות. ייתכן שזה קשור לעובדה שאופי האוכלוסייה המגיע אליי לבית הספר לא השתנה, והוא כולל בעיקר בעלי תשובה ובעלי כיפות סרוגות".

המוטיבציה להצטרף: לימודי ליבה, פיקוח וגיוון

הזרם הממלכתי חרדי הוקם ב-2013 ע" שר החינוך דאז, שי פירון. "המחשבה הייתה שאם הקמת הזרם תהיה מתחת לרדאר, ללא גיבוי משפטי, לא תהיה התנגדות מצד גורמים חרדיים", אומרת פרי חזן, "בדיעבד זו הייתה הנחה שגויה".

במחקר שערכה פרי חזן ב-2018 יחד הדוקטורנט שי קציר באוניברסיטת חיפה, נמצא כי מרבית בתי הספר שהצטרפו לזרם הממלכתי חרדי נמצאו במשבר כלכלי, פדגוגי או שילוב של השניים. עוד נמצא במחקר שבניגוד למה שניתן לחשוב, הסיבות בגינן ההורים מעוניינים להצטרף לחינוך הממלכתי חרדי הן לא רק לימודי הליבה, אלא קשורות גם לנהלים ופיקוח, או לרצון במפגש עם אוכלוסיות מגוונות בתוך החברה החרדית.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!