היחידה לתכניות חיצוניות וקידום שותפויות במשרד החינוך, יחידה צנועה שהוקמה לפני פחות מעשור, עומדת בימים האחרונים במרכז של מחלוקת סוערת סביב העברת האחריות עליה לח"כ אבי מעוז ממפלגת נועם. ראש הממשלה היוצא, יאיר לפיד, וראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, התנצחו ביניהם על פעילותו של גוף שספק רב אם היו מודעים לקיומו עד השבוע שעבר.

ההסכם להעברת היחידה לאחריות מעוז עורר חששות כבדים וביקורת חריפה במערכת החינוך, במפלגות האופוזיציה המסתמנת, בקרב ראשי ערים, וכן ארגונים פמיניסטיים וקהילת הלהט"ב. לפיד, ראש הממשלה ויו"ר האופוזיציה שבדרך, קרא לראשי רשויות מקומיות "לא לשתף פעולה עם היחידה בראשות מעוז". שרת החינוך יפעת שאשא ביטון יוזמת מחר (שני) כנס חירום בכנסת, וחלק מראשי הרשויות המקומיות הודיעו שיפעילו תכניות חינוכיות באופן עצמאי ומתקציביהן.

עצם מתן אחריות על גוף חינוכי כלשהו לח"כ מעוז, אדם שמצהיר בגלוי על התנגדות לשוויון לנשים וללהט"ב, נתפסת כדגל אדום בקרב חלקים נרחבים בציבור. עם זאת, במצב החוקי הקיים, יכולתו להכתיב את מדיניות היחידה כסגן שר במשרד ראש הממשלה כפופה למגבלות רבות.

מהי היחידה לתכניות חיצוניות וקידום שותפויות?

היחידה היא אחת מ-19 יחידות במנהל הפדגוגי של משרד החינוך, שאחריותה המרכזית היא ניהול הממשק של משרד החינוך עם ארגונים אחרים כמו רשויות מקומיות, חברות ועמותות, שמקיימים פעילות חינוכית במערכת החינוך. עיקר פעילותה הוא הפעלת מאגר תכניות שמאגד את כלל הגופים והתכניות שפועלים במערכת החינוך, ואחראית על אישור התכניות בו, וכן על הוצאות תכניות ממנו, אם מתקבל מידע שפעלו בניגוד לנהלי המשרד.

נוסף על כך מפעילה היחידה תהליכי שיח בסגנון שולחנות עגולים בנושאים שונים שדורשים שיתוף פעולה 'בין מגזרי' (ממשלה, רשויות מקומיות, חברה אזרחית ועוד), דוגמת בריאות במערכת החינוך, קידום תעסוקה של גברים בעדה הדרוזית, מעבר חטיבות הביניים לניהול עצמי ועוד. המסקנות של תהליכים אלו מועברות להנהלת המשרד ולגרומים הנוגעים בדבר. אחריות נוספת של היחידה היא טיוב שיתופי הפעולה של המשרד עם גופים שונים בהיערכות למצבי חירום.

מתי היחידה הוקמה ומדוע?

היחידה הוקמה ב-2012, על רקע ביקורת מתמשכת בנוגע לאובדן שליטה של משרד החינוך בכל הקשור לגופים וארגונים אזרחיים הפועלים בתוכו – החל מארגוני שמאל שפעילותם זכתה לביקורת מימין, דרך ביקורת על פעילות ארגונים דתיים במערכת החינוך החילונית ועד גופים הקשורים לתנועה האיסלאמית שפעלו ללא פיקוח במערכת החינוך הערבית. ביקורת זו הובעה גם בדו"ח מבקר המדינה מ-2011, ובדו"ח ועדה בראשות השופט ורדי זיילר מ-2005.

כחלק מהקמת היחידה נערך תהליך שולחן עגול של אנשי משרד החינוך עם נציגי העמותות, החברות והרשויות המקומיות, שבסופו נחתמה אמנה משותפת והוקם מאגר התכניות, שהסדיר לראשונה את כניסת התכניות.

מה הקשר בין התכניות החיצוניות לתכנית גפ"ן?

בשנת הלימודים הנוכחית הורחבה הפעילות של תכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) לרוב בתי הספר בחינוך הרגיל ולרוב הרשויות המקומיות. באופן גורף התכנית לא פועלת בחינוך המיוחד ובגני ילדים. במסגרת התכנית ניתן לכל בית ספר תקציב של עד כמיליון שקלים, בהתאם לגודלו ולמאפייניו, לרכש תכניות חינוכיות במגוון תחומים – לימודי, ייעוצי (כישורי חיים וכדומה) וחינוכי-ערכי, וכן לרכש מנהלתי כמו מערכות מחשוב. גם הרשות המקומית מקבלת תקציב לפיתוח מענים חינוכיים רשותיים.

חלק מהתכניות ניתנו בעבר לבתי הספר בחינם על ידי משרד החינוך, שהפעיל אותן או רכש אותן מארגונים חיצוניים. כעת, על בית הספר לבחור בעצמו מבין מגוון התכניות ובהתאם לתקציבו, אך ישנן דרישות מינימום של המשרד לרכש תכניות מסוימות. לפי משרד החינוך, התקציב הכולל של גפ"ן עומד על 2 מיליארד שקלים.

איך פועל מאגר התכניות המורשות לפעול במערכת החינוך?

המאגר שמפעילה היחידה מפורסם באתר משרד החינוך וכולל את כל התכניות החיצוניות שהיחידה אישרה את הפעלתן במערכת החינוך, וניתן לחפש בהן לפי נושאים, ארגונים, קהלי יעד ועוד. נכון לכתיבת שורות אלו, יש במאגר 22,993 תכניות.

באיזה נושאים עוסקות התכניות שבמאגר?

התכניות מתחלקות למגוון רחב של תחומים פדגוגיים, רגשיים וחינוכיים: החל מתכניות ללימודי שפות, זהירות בדרכים, חדשנות ויזמות טכנולוגית, חינוך פיננסי ושינוי האקלים, דרך כישורי חיים כמו קידום אורח חיים בריא ועד מענים לקשיים שונים כמו התמודדות עם לקויות למידה. בפן החברתי ערכי ניתן למצוא בו תכניות בתחומים חיים בשותפות, מענים חברתיים, ערכיים וקהילתיים, פעילויות העשרה ופעילויות בנושא תרבות ואמנויות (בנפרד מתכנית סל תרבות שכוללת הצגות ומופעי תרבות לבתי הספר).

עוד נכללים בו מענים לאוכלוסיות ייעודיות כמו  החברה בדואית בדרום, החברה הערבית, ילדים ונוער בסיכון, מחוננים ומצטיינים, תלמידים עולים ותושבים חוזרים. נוסף לתכניות שמיועדות לתלמידים, יש גם תכניות והשתלמויות לצוות בית הספר – ליווי חינוכי, מנהיגות, אקלים בית ספרי ועוד.

איך נכנסים למאגר?

החל מהשנה, במאגר ישנם שלושה מסלולים. המסלול הירוק נועד לתכניות שניגשו למכרז שפרסם משרד החינוך במרץ האחרון להשתתפות במערכת גפ"ן, ורק הן יוכלו לפעול כחלק מהתקציב שהוקצה לבתי הספר בתכנית. הדרישות הבסיסיות למכרז הן שהתכנית "מתאימה מבחינת התכנים והייעוד לתלמידים או לאנשי צוות חינוכי", "מתאימה לשכבות הגיל המוצעות, מבחינת העזרים/המסרים/הכלים", וכן "הלימה ליעדי משרד החינוך ולמטרות החינוך הממלכתי המפורטות בחוק חינוך ממלכתי". זאת בנוסף לדרישות מנהליות כמו ניהול תקין והתחייבות להעסיק לפי חוקי העבודה.

מי שנמצא שהוא עומד בדרישות אלו, ובדרישות המנהליות, קיבל אישור זמני להפעלת התכנית עד לבדיקתה לעומק, שיוכל בהמשך להפוך לאישור קבוע או לפסילה. כמחצית מהתכניות במאגר הן במסלול הירוק – 10,592 תכניות (מתוך כמעט 23 אלף). ההשתתפות במכרז כוללת גם הסכמה למחיר המקסימום לכל מענה חינוכי והצעת מחיר זהה או נמוך ממנו.

המסלול הכחול במערכת מיועד לתכניות שלא ניגשו למכרז של מערכת גפ"ן או לא עמדו בתנאים שלו, "אך לא נמצאה מניעה לשלבן במערכת". התכניות האלו יכולות להיכנס לבתי הספר דרך תקציבים אחרים של בית הספר או הרשות המקומית, אך לא מתקציב גפ"ן. כדי להיכלל במאגר עליהן להגיש למשרד פרטים בסיסיים על התכנית, והתחייבות לפעול בהתאם למטרות החינוך הממלכתי, ולקבל את אישור היחידה לתכניות חיצוניות. מחצית מהתכניות במאגר כיום – 12,070 תכניות הן במסלול הכחול.

המסלול הסגול מיועד לתכניות שמשרד החינוך יוזם או שותף להן יחד עם גופים אחרים, ופועלות בו 330 תכניות.

כיצד פוסלים תכנית במאגר?

לפי נהלי המכרז לתכניות חיצוניות, פסילת תכנית שכבר זכתה במכרז ('המסלול הירוק') תתבצע במקרים של חקירה פלילית, כתב אישום או הרשעה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש כספק במכרז, וכן "במקרים שבהם קיים מידע לפיו נותן השירות ספק שירות שלא לפי שביעות רצון הגורמים המקצועיים נותני השירות או שחרג מהותית מתנאי שנקבעו למתן השירות או  שחרג מנוהלי משרד החינוך ביחס לשירותים אותם נתבקש לספק."

במקרה של גורם שכבר זכה במכרז, נקבע שוועדת המכרזים במשרד החינוך זכאית לפסול תכנית "אם השרות שנתן לבית הספר או למשרד החינוך אינו לשביעות רצון הגורמים המקצועיים ו/או מזמיני השרות; אם ביצע את הפעילות בניגוד  לדרישות המאגר; אם הציב כח אדם (מפעיל נותן שירות) בניגוד לדרישות המאגר; כל חריגה מהותית מתנאי המאגר; כל אי עמידה בנוהלי משרד החינוך ביחס לשירותים נשוא המאגר; אם יתגלו ניגודי עניינים בין נותן שרות לבין בית הספר; אם הוגש נגדו כתב אישום או הורשע בפלילים; אם ניתנה הוראה של החשב הכללי לגרוע תחום כלשהו (על כל נותני השירותים הכלולים בו)."

אם התכנית פועלת 'במסלול הכחול', ולא עברה את המכרז, קובע חוזר מנכ"ל משרד החינוך שהיחידה לתכניות חיצוניות יכולה לפסול אותה "אם התקבל מידע על אודותיה "שדורש בחינה ובירור". כדי לעשות זאת, תמנה היחידה ועדה לבחינה ולבירור, לגוף המפעיל תינתן זכות להגיב, ועד לתום הבירור רשאי המשרד להוציא את התכנית מהמאגר באופן זמני.

מה הבסיס החוקי לפעילות היחידה?

ב-2018 תוקן חוק החינוך הממלכתי ונוסף לו סעיף מפורש לפיו "השר יקבע כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של אדם או של גוף שאינו חלק ממערכת החינוך שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי". בכך עוגנה אמת המידה של הלימה למטרות החינוך הממלכתי כשער כניסה של ארגון למערכת החינוך. התיקון הזה קבע גם ששר החינוך יקבע כללים למניעת פעילות של ארגונים שתוקפים בחו"ל את צה"ל או חייליו, במטרה למנוע מארגון שוברים שתיקה לקיים סיורים במערכת החינוך.

מה תהיה הסמכות של אבי מעוז על היחידה?

לפי ההסכם הקואליציוני, היחידה תועבר למשרד ראש הממשלה ואבי מעוז כסגן שר במשרד יהיה אחראי על פעילותה. אך בפועל, מדובר ביחידה שעוסקת בתחום ליבה של משרד החינוך. ההליך לבחינה או פסילה של תכניות חינוכיות מתרחש בדרג המקצועי, באמצעות ועדת המכרזים של משרד החינוך או אנשי היחידה, ולא על ידי הדרג הפוליטי שאחראי עליה.

גם התקציב לפעילות הוא באחריות משרד החינוך, וכך גם אופן השימוש בו. כלל הפעילות החיצונית בבתי הספר כפופה לחוזר מנכ"ל משרד החינוך, וכך גם אמות המידה לפעילות של ארגונים חיצוניים, שמוסדרת בחוזר מנכ"ל. כזכור, חוק החינוך הממלכתי מסמיך את שר החינוך לקבוע את הכללים לפעולת ארגונים חיצוניים במערכת החינוך והחובה שיהלמו את מטרות החינוך הממלכתי.

מעבר לכך, הסמכות העליונה על פעילות היחידה, בכל משרד שלא תהיה, היא השר הממונה, במקרה זה ראש הממשלה בנימין נתניהו. כלומר, מי שיהיה מוסמך לקבל החלטות בנושא היחידה יהיה נתניהו, ולא מעוז. במקרה של שינוי חד במדיניות, לארגונים ולמי שנפגע מהשינוי שמורה הזכות לפנות לבג"ץ.

האם אבי מעוז יוכל לפסול תכניות בנושא להט"ב, או לקדם תכניות מטעמו?

החששות שמובעים בעקבות ההסכם הם 'הצפת' מערכת החינוך בתכניות חינוכיות דתיות שמתנגדות לערכים  ליברליים, אך מי שמכיר את מערכת החינוך יודע שזה המצב בה מזה שנים ארוכות. ארגוני 'זהות יהודית', שרובם נתמכים בתקנה שיזם משרד החינוך, מציעים לבתי ספר ממלכתיים חילוניים פעילות חברתית-ערכית שמעודדת פרשנות דתית של החגים והמסורת, לצד נושאים נוספים, בעלות נמוכה.

חשש אחר הוא פסילה גורפת של תכניות בנושא להט"ב או חיים משותפים של יהודים וערבים, או של ארגונים פלורליסטיים. או לחלופין, הוצאת התכניות הללו ממערכת גפ"ן המתקוצבת אל 'המסלול הכחול', שמאפשר פעילות בבתי הספר ללא מימון מתקציב גפ"ן. אך שינוי כזה צריך להיות הולם גם למדיניות בכלל מערכת החינוך, שבהתאם לחוק נקבעת על ידי שר החינוך ומנכ"ל המשרד. ללא תמיכת משרד החינוך, מהלך כזה יתקשה לצאת לפועל, ובכל מקרה הממשלה תתקשה להגן עליו בבג"ץ.

הסכנה המשמעותית לפעילות ארגונים פלורליסטיים, להט"בים ופמיניסטים במערכת החינוך טמונה בשינויי חקיקה או בשינוי מדיניות חד של משרד החינוך, שיקבע שהם לא יפעלו בבתי הספר. בשלב זה, שינוי כזה אינו על הפרק.

האם הרשויות המקומיות יכולות ליזום תכניות 'חלופיות' במקום תכניות שיש חשש שיבוטלו?

הרשויות המקומיות הן שחקן אקטיבי כבר כיום בתכניות החינוכיות במערכת החינוך, וגם מערכת גפ"ן מאפשרת להן תקציב בייזום תכניות או מענים חינוכיים ברמת הרשות המקומית. עם זאת, חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא תכניות חיצוניות קובע שקובע ש"אסור לשלב במוסדות חינוך תוכניות ומענים שאינם רשומים במאגר". גם כשרשות מקומית יוזמת ומממנת תכנית חינוכית, היא צריכה להיות רשומה במאגר, במסלול הכחול שמיועד לתכניות שאינן חלק מגפ"ן.

לכן, ההצהרות של ראשי רשויות על כך שיפעילו תכניות פלורליסטיות או של שוויון ללהט"ב גם ללא אישור היחידה, נמצאות בתחום האפור. הן מתייחסות למצב, שכאמור הוא תיאורטי כרגע, שבו המימון המשרדי לתכניות יישלל, אך הן עדיין יהיו תכניות מאושרות. אם משרד החינוך יפסול לחלוטין כניסת ארגונים לבתי הספר, גם לרשות המקומית יהיה אסור להכניס אותם לבתי הספר. אך מילת המפתח כאן היא 'משרד החינוך', ולא אבי מעוז, שהיכולת שלו לחולל שינוי כזה בתנאים הפוליטיים הנוכחיים, למרות ההסכם הקואליציוני, אינה קיימת.