דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י"ב בניסן תשפ"ד 20.04.24
19.5°תל אביב
  • 17.4°ירושלים
  • 19.5°תל אביב
  • 18.5°חיפה
  • 19.7°אשדוד
  • 19.0°באר שבע
  • 27.5°אילת
  • 20.9°טבריה
  • 19.4°צפת
  • 19.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

יו"ר דואר ישראל: החברה חדלת פירעון; ועדת הכספים תאשר השקעת חצי מיליארד שקל

רשות החברות פנתה לוועדת הכספים כדי לאשר מימון חירום לחברת דואר ישראל, אך לא הציגה תמונת מצב ברורה לגבי שווי נכסי החברה ומספר העובדים בה | יו"ר הועדה גפני הסכים לאשר עקרונית למדינה להשקיע בחברה בכדי לאפשר תשלום משכורות לעובדים

תור מחוץ לסניף הדואר בחולון (צילום ארכיון: sutterstoke)
תור מחוץ לסניף הדואר בחולון (צילום ארכיון: sutterstoke)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ועדת הכספים אישרה היום (שני) את השקעת המדינה בחברת דואר ישראל בסכום של עד 580 מיליון שקלים. ההעברה מגיעה לאחר שדואר ישראל הגיע לחדלות פירעון, ובספק לגבי תשלום השכר ב-9 לחודש לכ-5,000 עובדים, מספר שגם הוא נמצא במחלוקת. בנוסף, רשות החברות ודואר ישראל במחלוקת על שווי נכסי הדואר שאמורים להימכר למדינה.

יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה) לא הסכים לאשר את הבקשה במלואה, אלא רק להצביע על מתן אישור להשקעת בעלים של המדינה בדואר ישראל. "אסור היה לנו לאשר, אבל בגלל מצוקת העובדים אישרנו את זה. אם נקבל את המידע שחסר לנו, נצביע מחר על העברה תקציבית".

גפני דרש לקבל מידע לגבי רשימת 42 הנכסים שדואר ישראל מוכרת למדינה והשווי שלהם, הכללים של סגירת סניפים , תאריך ההפרטה , מידע על מצבת העובדים ודוחו"ת הכנסות הוצאות. חברי הכנסת בוועדה מחו על שירות ירוד לציבור ודרשו מידע נוסף בטרם יאשרו הזרמת כספים מהממשלה לדואר ישראל.

פערים בכמות והערכת שווי הנכסים

פערים גדולים בין רשות החברות ודואר ישראל התגלו במהלך הדיון לגבי השווי של נכסי הדואר בדיון בוועדת הכספים. לפי רשות החברות, לחברה יש סדר גודל של 280 נכסים שאין להם הערכת שווי מדויקת, אך 42 מתוכם מיועדים להימכר למדינה לפי שווי של 610 מיליון שקלים. לעומת הרשות, יו"ר דואר ישראל, מישאל ועקנין, אמר שתהליך הערכת שווי מחודש נמצא כעת בעיצומו ובסיומו השווי עשוי לטפס ל-800 מיליון שקלים.

לפי פניית רשות החברות לוועדת הכספים, בתמורה למכירת 42 נכסי נדל"ן בשווי 610 מיליון שקלים, המדינה תממן תכנית פרישה של מיליארד שקלים, הלוואה נחותה של 400 מליון ש"ח לטיפול בקשיי התזרים, ואפשרות למימון נוסף של 180 מיליון שקלים, בתמורה למכירת נכסים בחברה. נוסף על כך, המדינה תישא בעלות המס של מכירת הנכסים בשווי 136 מיליון שקלים, ותאפשר לדואר ישראל שימוש בהם ללא תשלום למשך 4 שנים.

הבקשה השל רשות החברות אמורה לאפשר השקעה מצד המדינה בגובה מקסימלי 680 מיליון שקלים, 580 מיליון שקלים מתוכם כהשקעה ו-100 מיליון הלוואה על פי הצרכים הללו:

  • 190 מיליון שקלים בגין ההפרש בין שווי הנכסים הנמכרים לעלויות פרישת עובדים. סכום זה יכול לפחות, ככל שיתברר שנכסי הדואר הנמכרים שווים יותר מההערכה הקודמת.
  • 200 מיליון שקלים בגין עלויות פרישת עובדים לפי הסכם הפרישה משנת 2020, מתוכם 100 מיליון כהלוואה.
  • 154 מיליון שקלים לזכויות שימוש הנכסים הנמכרים.
  • 136 מיליון שקלים עלויות המס בגין הנכסים הנמכרים.

עובדי הדואר עלולים שלא לקבל שכר, אך לא ברור כמה עובדים כלל יש בחברה

לפי אגף התקציבים, תכנית פרישה ל-1,200 עובדים הושלמה בשנת 2018, אז עמדה מצבת העובדים על 5,050 עובדים, אך מאז היא עלתה ל5,400 עובדים, למרות שחברת הדואר סגרה רק השנה 60 סניפים ועשרות סניפים בשנים הקודמות.

יו"ר ועדת הכספים משה גפני. "בכוונת המדינה להעביר לבעלותה נכסי נדל"ן, להביא לסיום עבודתם של מעל אלף עובדים, למכור את החברה למשקיע פרטי, יש צורך בביקורת פרלמנטרית הדוקה" (קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טוב)
יו"ר ועדת הכספים משה גפני. "בכוונת המדינה להעביר לבעלותה נכסי נדל"ן, להביא לסיום עבודתם של מעל אלף עובדים, למכור את החברה למשקיע פרטי, יש צורך בביקורת פרלמנטרית הדוקה" (קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

לפי נתוני רשות החברות, מספר העובדים בחברה הוא רק 5,000 עובדים, כשלחברה גירעון בהון החוזר של 694 מיליון שקלים, גירעון בהון העצמי של 215 מיליון שקלים, ותזרים שלילי בהוצאות השוטפות של 52 מיליון שקלים. החברה כבר שיעבדה לטובת המדינה 2 נכסים בעבור מימון חירום של 100 מיליון שקלים שכבר נוצל. הפסדי הדואר במחצית 2022 הם 175 מיליון שקלים, כמו כל ההפסד בשנת 2021.

לגבי עובדי הדואר אמר ועקנין, "הם לא השמנת של השירות הציבורי. מבחינת עלויות השכר, הוא נמוך ב45% מהממוצע של עובדים בחברות הממשלתיות. לא מדובר באנשים שהתעשרו, זה לא מעמד ביניים ישראלי, יש כאלו שמקבלים השלמת הכנסה. חברת הדואר במצב של חדלות פירעון. יש לה תזרים שלילי", לגבי מספרם העדכני של העובדים, אמר ועקנין כי יש בחברה רק 4,900 עובדים כיום.

"אולי צריך להשאיר להם נכסים כדי לתת להם חוסן כלכלי?"

ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) אמר: "אני מבין את המוטיבציה של האוצר לשים יד על נכסים מניבים. האם זה נכון? אולי צריך להשאיר להם נכסים כדי לתת להם חוסן כלכלי? או זה עדיף מלקחת את השמנת ולהעלים את הנכסים ושייחנקו בעתיד? דרך הפעולה הזו לא מנומקת".

ועקנין השיב לשאלה כשאמר "זה עניין של מדיניות. לדעתי טוב שעושה המדינה, בסיטואציה בה החברה מצויה, זה לקח שהמדינה למדה מהפרטות אחרות כמו בזק, שאחר כך התברר שמכרו נכסים והייתה ביקורת ציבורית כי בזק התעשרה ממכירת הנדל"ן".

ח"כ מיכל שיר (יש עתיד) אמרה: "הדיון לא רציני. לא יודעים מה תכנית ההבראה, לא מכירים את תכנית ההפרטה, ולא יודעים מה בדיוק שווי הנכסים של הדואר. איך נוכל לקיים דיון אמיתי, כדי להצביע על העברת סכומים לא מבוטלים של משלם המסים".

יו"ר הועדה גפני אמר: "לא בטוח שנצביע היום. יש נתונים שחסרים לנו. המחדל ברור לחלוטין, אבל לא שמעתי משר התקשורת מילה בעניין הזה. השר אמר שהוא רוצה להפריט ולעשות תכנית הבראה, איפה הוא היה? זו אחריות כבדה. איך קפץ מספר העובדים אחרי שנתנו כסף כדי להפריש עובדים? למה לוקחים את הנכסים, ממה הדואר יחיה? מתי אתם מביאים את תכנית ההבראה? מי יקנה את הדואר אחרי הפסדים כאלו?".

היו"ר ועקנין ומנכ"ל הדואר דוד לרון נזעקו כאשר שמעו מגפני שאינו מתכוון לאשר את העברת הכספים לדואר. לפי לרון "אנחנו בקצב של 300 מיליון שקלים הפסד שנתי. אנחנו מנהלים קווי אשראי עם הבנקי, על קצה קרעי תרנגולת, מפני שהם נתנו אמון בהנהלה החדשה, בתכנית ההבראה החדשה שגובשה עם ההסתדרות, האוצר ורשות החברות. 5,000 עובדים מחכים לתוצאות הדיון הזה".

הצגת המידע הלקויה בפני הועדה גרמה לגפני לעצור את הדיון ולבקש להתכנס עם חברי הכנסת ביחידות.

"לא מקבלים שום תמונה מה השירות שיהיה בדואר העתידי"

חברי הכנסת בדיון התלוננו על רמת שירות נמוכה של הדואר. "ביישובים ערביים אם אין בנק דואר ואין בנקים, אז אין כלום", אמר ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל). "תור לדואר יכול לקחת חודש", אמר חבר הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה) לגבי רמת שירות הדואר בירושלים. "אנחנו לא מקבלים שום תמונה לגבי מה השירות שיהיה בדואר העתידי", הוסיף.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב-יאסין (רע"מ) אמרה: "המיקום הזמינות, הצפיפות, היה כשלון טוטאלי בדואר, אבל זה לא אומר שצריך לסגור את השירות. יש הרבה אנשים בחברה הישראלית שהם מוחלשים, בפריפריה הגיאוגרפית או החברתית וצריך לדאוג שהשירות הזה יגיע גם להם".

דלת הכניסה לסניף דואר נחלה שנסגר (צילום: אביעד טל)
דלת הכניסה לסניף דואר נחלה שנסגר (צילום: אביעד טל)

אורן לביאן, האחראי על שירותי הדואר במשרד התקשורת, אמר בדיון כי "לנו יש ראיה כוללת ב-3 ממדים: עדכוני רגולציה, הפרטה מלאה ב-100% ותכנית התייעלות שהבקשה כלפיה מונחת כאן. המשרד ער לשינוי בביקוש לדואר. לכן המשרד חושב שיש להתאים רגולציה. לגבי פריסת סניפים המדד צריך להיות לפי ביקושים. חלוקת הדואר תרד מפעמיים בשבוע ולפעם בשבוע.

לכך הגיב היו"ר גפני: "אז אנחנו מבינים שלא עשיתם כלום"

"זכותה ואף חובתה של וועדת הכספים, לברר ולהסדיר את הפגיעה הקשה בשירותי הדואר"

עו"ד יגאל לוילשעבר סמנכ"ל בכיר דואר במשרד התקשורת פנה בכתב ליו"ר הועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לקראת הדיון והתריע מפני פגיעה קשה ברמת השירות לציבור כחלק מ"תכנית ההבראה" שמשרד התקשורת לא הציג כראוי לכנסת. לדבריו, "זו זכותה ואף חובתה של וועדת הכספים, לברר ולהסדיר טרם מתן האישור המבוקש, את סוגיית הפגיעה הקשה בשירותי הדואר ובנק הדואר לציבור, ובעיקר הפגיעה בשכבות המוחלשות".

במכתב מפרט לוי את הפגיעה בשירות לה צפוי הציבור, "סגירה המונית של סניפי דואר, ביטול הפיקוח על תעריפי חברת הדואר, ביטול בנק הדואר כבנק חברתי שהעמלות בו מפוקחות, צמצום השירות לציבור (כגון ביטול החובה למסור 90% מהדואר הרשום בבית המען ולא להזמינו לסניף), ביטול החובה לספק את כל השירותים הבסיסיים בכל יחידות הדואר, ועוד."

"העובדה שבמסגרת "רפורמת הדואר" בכוונת המדינה להעביר לבעלותה נכסי נדל"ן של חברת הדואר, להביא לסיום עבודתם של מעל אלף עובדי החברה וכן, למכור את החברה למשקיע פרטי, נותנת משנה תוקף לצורך בביקורת פרלמנטרית הדוקה על הפגיעה באספקת השירות לציבור, כאמור." מסכם לוי בקריאה לגפני לפקח על הרפורמה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!