בלי קשיים משפטיים ובלי חקיקה חדשה, יו"ר ועדת הכספים משה גפני יכול לקדם כלי שיוזיל את הריבית על המשכנתא. לכלי הזה קוראים משכנתאות מוכוונות, והוא מתבסס על סיבסוד ריבית על ידי משרד השיכון לציבור לפי קריטריונים קבועים מראש.

בשנים האחרונות נפסק השימוש בכלי זה, ובחוק ההסדרים האחרון הוא נקבר כמעט סופית. כדי להשתמש בו צריך יהיה להרחיב את הקריטריונים. תקציב לא יהווה בעיה של ממש: בשולי הדיונים על העברות התקציב ביום שלישי האחרון, משרד השיכון ציין שהוא סיים את שנת התקציב האחרונה עם עודפים לא ממומשים של 18 מיליון ש"ח בתקציבי ההלוואות המסובסדות של המדינה. וזה רק חלק קטן מעודפי תקציב אדירים בקופת המדינה.

הסעיף שהאוצר לא אוהב

משכנתא בריבית מסובסדת היא כלי ותיק של המדינה בעזרה למשפחות צעירות לרכוש דירה, אך כיום הוא כמעט ואינו מוכר לציבור הרחב. לווים שנמצאו זכאים יכולים לקחת הלוואה בריבית מסובסדת שנעה בין 4% ל-4.5% ריבית קבועה. ההלוואה ניתנת כהשלמה להלוואה בנקאית ביחס ממוצע של 60%-70% הלוואת בנק ל-20%-30% הלוואה מוכוונת והתקציב לסבסוד הריבית מועבר ישירות לבנקים המורשים לתת משכנתאות. לאחר התערבות ועדת הכספים ב-2018, היא אף ניתנה בהנחה משמעותית יותר מהריבית הקבועה לנכים ועולים חדשים, וזאת מכיוון שסביבת הריבית הנמוכה אפשרה את זה.

התקציב המקורי, שעמד על יותר ממיליארד ש"ח בשנה האחרונה (מתוכם 800 מיליון בפועל לסבסוד משכנתאות), נשחק ב-200 מיליון ש"ח רק בתקציב האחרון, לאחר שתיקון בחוק ההסדרים הקשיח את הקריטריונים שלו והפך אותם לקשים מאוד לגישה. בעשרים השנים האחרונות התקציב נשחק במעל 300%, לאחר שבשנת 2000 עמד על שיא של כ-3.5 מיליארד, אך ב-2004 קוצץ משמעותית עד לשפל של כ-450 מיליון שקלים ב-2015. מאז הוא עלה במתינות אך אינו מנוצל במלואו.

שינויים בתקציב המשכנתאות המסובסדות של משרד השיכון (מקור: מפתח התקציב, הסדנא לידע ציבורי)

סבסוד שיכול להיות רשת ביטחון לחלשים ביותר

כיום, ההלוואה ניתנת רק לזוגות צעירים הרוכשים בית לראשונה בחייהם, ועומדים בקריטריונים לזכאות המתייחסים למצב הכלכלי של המשפחה, הכנסות ומספר ילדים. הקריטריונים הנוכחיים הפכו אותה לזמינה רק למשפחות בתחתית הסולם הכלכלי: משפחות מרובות ילדים או בעלות הכנסה נמוכה, עם סכומי משכנתאות שרלוונטיים רק לרוכשי דירות במקומות הזולים ביותר בישראל.

למשכנתא המסובסדת יתרונות רבים בנוסף לריבית הנמוכה והקבועה: פטור מקנס שמאפשר פירעון ההלוואה במסלול בכל זמן נתון, דמי פירעון מוקדם זולים יותר משאר מסלולי המשכנתא, והיתרון הבולט ביותר: כשהמדינה נכנסת כשחקן בהלוואה, ההלוואה עצמה הופכת למעין "תעודת ביטוח", במיוחד למשפחות שנתקלות במשבר פיננסי לאורך תקופת תשלומי המשכנתא.

כחלק מניסיון להתמודד עם מחירי הדיור, שר האוצר לשעבר משה כחלון ביצע רפורמה בכלי סיוע לרכישת דירה שהיה קיים מזה מספר שנים בסל הכלים של המדינה. רוב הציבור לא הכיר את הכלי, אך אם כן, רוב הציבור לא יכול היה לגשת אליו בשל חומת הקריטריונים הבלתי אפשרית. לכלי הזה קוראים 'מחיר למשתכן', שסובסד על ידי ויתור של המדינה על תקבולי מיסים בסכומים גדולים. הביקורת מצד האליטה הכלכלית והאוצר הייתה ועודנה, אך אין חולק על כך שעשרות אלפי משפחות הצליחו לרכוש דירה, וכי התכנית אף הצליחה להוריד את מחירי הדיור, גם אם לזמן קצר.

אם יו"ר ועדת הכספים משה גפני באמת מעוניין לסייע לציבור בהקלה על תשלומי הריבית במשכנתאות רציניות, הוא לא חייב לגשת ליועץ המשפטי או ליועצים בבנק ישראל. הכלי כבר קיים. בעזרת שינוי הקריטריונים, שיגובה תקציבית על ידי ראש הממשלה ושר האוצר, גפני יוכל להיות "הכחלון של המשכנתאות".