בכנס הדירקטורים של האגף לדמוקרטיה תעסוקתית שנערך השבוע בהרצליה, דנו ראשי ועדים מובילים במשק בנושא שיתוף עובדים בדירקטוריון החברות. "המאבק האחרון שניהלנו הדגיש לנו בצורה מאוד בוטה את הצורך של שיתוף עובדים בדירקטוריון", אמר יו"ר ועד עובדי אלפא, יחיאל שמן, בפאנל ראשי הוועדים.
"בהתחלה, כשבזק קיבלה את החלטה לסגור את חברת בזק בינלאומי ולעשות מהלך של העברת עובדים לחברת יס, שמאוגדת בהסתדרות הלאומית, לא חשבנו להתערב", אמר שמן, "אבל כשהבנו שיש פה ריסוק ופירוק של חברות והוצאת עובדים בצורה מאוד דורסנית, הבנו שאין ברירה, ושחייבים להיאבק על איחוד הוועדים".
"בזק הפסידה במאבק הזה מאות מיליוני שקלים, וזה חבל. אני חושב שעם הידברות ושותפות עם ההנהלה, לא היינו יוצאים למהלך האגרסיבי הזה. אם זה היה מתנהל בשיח, לא היינו צריכים לעבור את כל זה, והחברות לא היו צריכות לאבד כל כך הרבה בדרך. אם היינו יכולים להשמיע את קול העובדים בדירקטוריון, יכול להיות שכל זה היה נמנע. אבל כשהחלטות התקבלו מעל הראש שלנו, לא הייתה לנו ברירה".
שמן הוסיף שגם מבחינה חברתית, עובדים עומדים הרבה פעמים כחומה האחרונה שמגנה על כלל הציבור הישראלי. "אנחנו עומדים מול טייקונים שעושים תרגילים כדי לבטל לעצמם תחרות, להעלות את יוקר המחיה ולנפח את הכיסים שלהם על חשבון הציבור. נציגי עובדים בדירקטוריון ממתנים הרבה פעמים מהלכים שפוגעים בציבור. זו משמעות מאוד מאוד גדולה".
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, סיפר בכנס, שבתעשייה האווירית ישנם שני נציגי עובדים בדירקטוריון. "אני רואה בהם לא רק את הקול של העובדים אלא גם את זווית הראיה שלהם".
לדבריו, הם אחראים לא רק להוות גשר בין העובדים והשטח בחברה לבין יתר חברי הדירקטוריון, אלא מביאים גם מתוקף תפקידיהם בחברה זוויות ראיה מקצועיים משמעותית וחשובה מאוד. "יש מקומות מסוימים, בדידים לחלוטין, שבהם יש ניגודי עניינים והם לא לוקחים בהם חלק. אבל מעבר לכך מדובר בחברי דירקטוריון מצוינים לכל דבר ועניין שמביאים את השטח של החברה אל תוך הדירקטוריון ומבחינתי זה דבר מעולה".
"לשתף עובדים שמכירים את החברה על בוריה"
מיקו צרפתי, יו"ר ועד עובדי חברת חשמל היוצא, טען שהדרך היחידה לדאוג להמשכיות והעתיד של החברה ולאיתנות הפיננסית שלה היא באמצעות משולש זהב; דירקטוריון, הנהלה וארגון עובדים. "ברגע שהמשולש הזה הוא אגרוף אחד, אף אחד לא יכול לנצח את החברה הזו. וזה מה שיצרנו אצלנו".
לדבריו, לדירקטורים נציגי עובדים בחברה ממשלתית יש חשיבות אדירה, במיוחד כשבתקופה הזו אין לחברה יו"ר מכהן. "כולם מבינים שבחברת החשמל עיקר הידע קיים אצל אחרון העובדים בשטח. מי שלא יבין את הנקודה הזו, יכשל בהנהגת החברה. בחברת החשמל לשתף עובדים בדירקטוריון זה לשתף עובדים מומחים שמכירים את החברה על בוריה ויודעים לכוון את הדירקטורים להבין בליבת העיסוק של החברה ולקבל החלטות נכונות".
"עבודה מאורגנת צריכה להיות אינטרס של מדינה", אמר צרפתי, "ושיתוף עובדים זו המלחמה שלנו על דמותה של המדינה. זו המלחמה שלנו נגד קפיטליסטים קיצוניים כמו פורום קהלת ואחרים שמנסים לפגוע בעבודה המאורגנת ומנסים לפגוע בציבור ובמדינה, ומקדמים מדיניות כלכלית שמאפשרת לעשירים לנפח את כיסיהם על חשבון כולנו".
"בגרמניה קיימת חובה לנציגות עובדים של 50%"
נציגות עובדים בדירקטוריון אינה חובה בישראל, הן בחברות ממשלתיות והן בפרטיות, למרות שישנה הכרה באפשרות שכזו בחוק הישראלי, בסעיף 3 לתוספת הראשונה של חוק החברות, לפיה האיסור על נוכחות בדירקטוריון של מי שכפוף למנכ"ל לא חלה על נציג מטעם העובדים.
אולם, נציגות כזו מעוגנת בחוק בלא מעט ממדינות בעולם, ובעיקר באירופה. בלוקסמבורג ובאוסטריה, למשל, קיימת חובת נציגות עובדים בשיעור של 33.3% בקרב חברות עם מעל 1,000 מועסקים, בגרמניה קיימת חובה לנציגות עובדים בשיעור של 50% בחברות מעל 2,000 עובדים, ואפילו במועצות המפקחות על הדירקטוריונים.
"אתה מגיע להנהלה ורואה את הדברים אחרת"
"כשאתה מגיע לדירקטוריון, מקום מכובד, כולם שם מנ"כלים וסמנ"כלים, ודבר ראשון אתה צריך להקשיב", אומר עופר בן ישי, דירקטור מקרב העובדים בנמל חיפה, בפאנל שעסק בדילמות של הדירקטורים מקרב העובדים. " אתה מבין שאתה בא בתור פועל, שמכיר את התפעול, ומגיע להנהלה ורואה את הדברים אחרת".
בן ישי, שמסיים כעת קדנציה שניה בתפקיד, מתאר שהדילמה הכי גדולה היא איפה עובר קו הגבול. "איפה אתה דואג לנמל, ואיפה מותח גבול לגבי העובדים". למשל, הוא אומר ביחס להפרטת נמל חיפה, "היינו צריכים להפריש 200 עובדים. היה קשה להעביר את זה, בהתחלה זה לא עבד, אבל כל ה-200 חתמו בסוף. זאת הייתה דילמה קשה אבל היינו שותפים מלאים לכל הנושאים. ידענו איפה לעשות את המלחמות שלנו".
אורן גולן, דירקטור מקרב העובדים בנמל אשדוד, טען שכאשר הדירקטורים עובדים בשיתוף עם ההנהלה, רואים תוצאות. "היינו מחוץ לדיונים על פרישה, בסך הכל פרשו 70 עובדים. שנה וחצי אחרי, התחרטו הרבה מהעובדים ועכשיו אנחנו עושים עבודה כפולה. זה מה שקורה כשהעובדים לא משתפים פעולה עם הדירקטורים, כל הצדדים מפסידים".
"אצלנו הזכות לשלוח עובדים לדירקטוריון מעוגנת בהסכם קיבוצי", אמר פטריס טייב- דירקטור מקרב העובדים בבזק. "בהתחלה צריך ללמוד הרבה. בישיבה הראשונה הייתי צריך לאשר פירעון של אגרות חוב בסכום מאוד גבוה, כשלה הייתי בטוח מה זה בכלל. עם הזמן לומדים".
"ההשתתפות של העובדים היא צורך", הדגיש טייב. "אם החברה רווחית זה יהיה טוב לעובדים, ואם העובדים ירוויחו החברה תרוויח. אין פה ניגוד עניינים. לשמחתי, מבינים את זה בבזק. אבל הוא גם מסתייג: "עובד אחד או שניים בדירקטוריון גדול וחזק, אם אין להם את הגב של הוועד, הם לא יוכלו להשפיע".
"בישיבות על מינויים ותגמולים מוציאים אותנו"
יעקב סאלם, דירקטור מקרב העובדים בחברת אלתא- חברה בת של התעשייה האווירית, אומר שבדרך כלל שיתוף הפעולה הוא טוב, אבל יש גם מתחים בין הדירקטורים מקרב העובדים לדירקטורים האחרים. "בישיבות על מינויים ותגמולים הם מתעקשים להוציא אותנו".
לדעתו, יש צורך להשלים את ההשכלה של הדירקטור- בקורסים ובהכשרות, שיאפשרו להרחיב את ההשכלה שלו כדי שיוכל לבצע את תפקידו בצורה הכי טובה. "ככל שהדירקטור משכיל ועושה את ההכנה שלו, כך יתייחסו אליו יותר בכבוד, והוא גם יכול להשפיע על חברי דירקטוריון אחרים".
"שיתוף עובדים זה העתיד של עולם העבודה"
"שיתוף עובדים בתהליכי קבלת החלטות הוא לא דבר ארכאי מפעם – להיפך, זה העתיד של עולם העבודה" אמר יו"ר האגף לדמוקרטיה תעסוקתית וסגן יו"ר ההסתדרות, תומר רזניק, "החזון שלנו הוא דמוקרטיזציה של הכלכלה ושל עולם העבודה".
לדבריו, בשנים האחרונות פועלת ההסתדרות בשיתוף עם חברי כנסת בניסיון לקידום חקיקה שתרחיב את החובה לייצוג עובדים בדירקטוריונים, לא רק בחברות הממשלתיות אלא גם בחברות ציבוריות שנסחרות בבורסה. "במקביל אנחנו פועלים יחד עם האיגודים במטרה לקדם את הסוגיה הזו ברמה המקומית בהסכמים הקיבוציים".
"קידום של נושא שיתוף העובדים בקבלת החלטות הוא אחד הדברים שאני לוקח על עצמי לקדם בתנועת מלקחיים", אמר יו"ר אגף כלכלה ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אדם בלומנברג.
לדבריו, בכוונת האגף לפעול לחקיקה רוחבית מחד אך גם להנחות ולהכשיר בנושא את מזכירי האיגוד המקצועי ומנהלי החטיבות הארציות במטרה לקדם במשאים ומתנים קיבוציים שיתוף עובדים בדירקטוריונים, מנגנונים של שולחנות עגולים שנותנים ביטוי לקול העובדים בתהליכי קבלת החלטות ומנגנונים להשתתפות העובדים ברווחים והשתתפות במניות החברות ובאופציות שמייצרים תמריצים להעלאת תפוקות בחברות.
"הגיע הזמן לעשות סדר בתחום הזה"
חיים זהבי, מנהל האגף לשיתוף עובדים, הדגיש כי על רקע המשבר הפוליטי המתמשך וקשיים בירוקרטיים שמערימה רשות החברות הממשלתיות, ישנם דירקטורים רבים מטעם העובדים שמחכים כבר כשנה וחצי למנויים הרשמי, וכן רבים מאלו שמונו בשנים האחרונות מונו רק בעקבות עתירת האגף לבג"צ בנושא.
"הגיע הזמן לעשות סדר בתחום הזה", אמר זהבי. "אני מקווה שמי שיקבל את תיק רשות החברות הממשלתיות בממשלה החדשה יבחר להיכנס לדיאלוג עמנו לקידום הנושא".
