המוזיקאי, יצחק קלפטר, הובא היום (ראשון) למנוחות בבית העלמין בראשון לציון. מוקדם יותר הגיעו מאות בני אדם הגיעו לתיאטרון הבימה בתל אביב לחלוק כבוד אחרון למוזיקאי האהוב שהלך לעולמו ביום חמישי בגיל 72.
חבר להקת כוורת, גידי גוב ספד לקלפטר: "אנחנו המון שנים הולכים יחד, כמעט 50 שנה. חבל שאתה לא פה, יצחק, כדי לראות איזו כמות של אהבה מורעפת עליך. באיחוד כוורת ב-2013 יצחק כבר ישב על כיסא. בחזרות הוא ניגן פגז, ידע כל תו וכל צליל. עם שלם אבל ועצוב".
מוקדם יותר, הוצב ארונו של קלפטר באולם רובינא שבהבימה שהתמלא באנשים, בהם גם עשרות אמנים וקולגות. גם שר הביטחון, בני גנץ, שרת התחבורה, מרב מיכאלי וח"כ אמיר אוחנה.
מתופף להקת כוורת, מאיר פניגשטיין ("פוגי"), ספד לקלפטר: "קשה להיפרד מחבר שהיה לצידך כל השנים. גם לאחר שכוורת התפרקה נשארנו קרובים כמשפחה. כבר אז הכרנו את היותו גיטריסט וירטואוז בלהקת חיל השריון ובאחרית הימים. יצחק היה ונשאר אדם שקט, מופנם ובעיקר צנוע. ההצלחה והפרסום מעולם לא סנוורו אותו. יצחק השתלב בלהקה בהרמוניה באופן מושלם והפך מהר מאוד לחלק חשוב בלהקה. הוא התבלט בסולואים בשירים כמו יו יה, ביום ובלילה, ועוד, תמיד עם הצליל הייחודי שלו. עברנו לא מעט איחודים ותמיד נשארנו קרובים. ראיתי אותו מצליח במיזמים המוזיקליים עם אריק איינשטיין וההרכב צליל מכוון. בשמי ובשם כל חברי הלהקה אני מודה לך. תראה להם למעלה מה זה סולו גיטרה".
שר הביטחון, בני גנץ ספד לקלפטר: "המוזיקה שהוא יצר הפכה לחלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו, שהיא חלק מהחוסן שלנו כחברה. כשהוא הלחין את "יושב על הגדר", אני וחבריי באמת ישבנו על הגדר בלבנון. השיר ביטא עבורנו תחושה של שותפות גורל שנלחמים על משהו גדול מהם ורצו לחיות את חייהם. קלפטר היה ישראלי בכל רמ"ח איבריו וניגן את הישראליות. לאחרונה למדתי עליו משהו לא ישראלי – שהוא היה מאוד צנוע. גם זה שיעור עבורנו. נמשיך להיזכר במילים ובלחנים שהם חלק ממדינת ישראל, בעצב, בשמחה, במלחמה ובשלום. ונמשיך לחיות את הישראליות הקלפטרית".
המוזיקאי יהודה עדר, נשיא בית הספר למוזיקה רימון, סיפר על הבמה שבחודש מרץ היו אמורים להעניק לקלפטר אות הוקרה על תרומתו למוזיקה. כשבישר את זה לקלפטר, "יצחק מאוד התרגש". בשל מותו, אות ההוקרה הוענק באשכבה לחיים, אחיו של יצחק קלפטר, לנעם אחיינו וללימור העוזרת של קלפטר. עדר קרא מהמילים שנכתבו בתעודת ההוקרה: "יצחק, בכל אחד משיריך מסתתר סולו גיטרה ייחודי. קול צלול, ברור, חתרני ומרגש ביותר. אתה עף לעבר הנצחיות. אחד בדורו. יצחק אהוב לבנו אתה אליל הגיטרה שלי, שלנו. מעריצים אותך".
לימור ביאו, העוזרת האישית של קלפטר, ספדה לו על הבמה: "תופתעו לדעת שיצחק היה גם איש מצחיק במיוחד. חשוב לי לשתף אתכם במשהו אישי. קלפטר אמר לי: 'אני יודע שביום שלא אהיה כאן יהללו אותי. זה בסדר. אני יודע שהמוזיקה שלי נוגעת בכולם'. יצחק, אתה תמיד תהיה חלק מחיי. יצחק, כבר מתגעגעים אליך. כשאתה עכשיו למעלה עם אריק, מי יודע, אולי תתחילו לעבוד על האלבום הבא".
יואב קוטנר ספד בהמשך לקלפטר על הבמה: "לברי סחרוף יש שיר שנקרא 'קצב ועצב'. גם במקרה של קלפטר המוזיקה היתה הפתרון לעצב ולכאב. כששאלתי את אריק איינשטיין על 'עוף גוזל', הוא אמר 'המילים בסדר, הלחן של גבריאלוב נחמד מאוד, אבל כשאני שומע את זה ברדיו אני מחכה לסולו גיטרה של יצחק קלפטר'. קלפטר אף פעם לא נצמד למה שהמלחין המקורי כתב. הכרתי אותו אחרי כוורת ועד היום, והיה פער עצום בין הכשרון המטורף של האדם הזה לאיך שהוא ראה את עצמו והרגיש. הוא בא עם חור נוראי בבטן, היה לו כאב בסיסי, ולא משנה כמה שהוא הצליח, והיו לו המון להיטים, הוא תמיד הרגיש איזשהו חוסר. למזלנו, הוא הצליח לבטא את הצער שנשא איתו גם בסולואים".
