כמו בישראל, במדינות רבות בעולם רווחיהם של הבנקים זינקו בשנה האחרונה כתוצאה מהעלאות הריבית. במספר מדינות החליטו למסות את הבנקים על רווחיהם העודפים כדי לממן את התמיכה הממשלתית בציבור, שסובל מעליות במחירים ובריבית על המשכנתא.

מלכודת הריבית

מקור מרכזי לגל האינפלציה העולמי טמון בעליית מחירי האנרגיה, שהעמיסו על אזרחים ועסקים אך הניבו רווחי עתק לחברות האנרגיה. כתגובה לכך, מס רווחים חריגים הוחל במספר מדינות על חברות האנרגיה, כדי לממן את התמיכה ציבורית בהתמודדות עם יוקר המחיה. בישראל מחיר הגז נעול בחוזים ממשלתיים, והרווחיות של חברות האנרגיה נמוכה משמעותית.

באופן פרדוקסלי, גם הכלי ללחימה באינפלציה, העלאות הריבית, מעמיס נטל נוסף על הציבור ובמקביל מניב לבנקים תשואות גבוהות במיוחד. בישראל, רווחי חמשת הבנקים הגדולים בשלושת הרבעונים הראשונים, המגיעים לסך של 17.2 מיליארד שקלים, צמחו ב-20% ביחס לשנה שעברה.

גם באירופה, הבנקים הגדולים מציגים רווחים נאים. דויטשה בנק הגרמני הרוויח 1.6 מיליארד אירו (לפני מס) ברבעון השלישי, הרווח הגבוה יותר לרבעון מאז 2006. הבנקים ברקליס, סנטנדר, יוניקרדיט, סטנדרט צ'רטד, HSBC ו-UBS דיווחו אף הם על רווחים גבוהים מציפיות האנליסטים ברבעון השלישי.

הרעיון של מיסוי מיוחד על הבנקים נועד לפתור את המצב האבסורדי בו רווחי הבנקים צומחים על חשבון הציבור. כך למשל צ'רלי בין, לשעבר סגן הנגיד בממלכה המאוחדת, אמר שהבנק המרכזי "העניק לבנקים רווחים חריגים דרך ההקלה הכמותית והעלאות הריבית" ושהממשלה צריכה למסות את הרווחים האלו.

בשונה מהממשלה בממלכה המאוחדת, שלא נענתה לקריאתו של בין, מספר מדינות אחרות כבר מיישמות, או נמצאות בעיצומו של תהליך חקיקה, של מיסוי כזה.

ספרד

בספרד, הממשלה מתכננת מיסוי זמני מיוחד על הבנקים כדי לממן תכנית סיוע מקיפה לאזרחיה נוכח עליות המחירים. דרך מס בשיעור של 4.8% על הכנסות מעמלות וריביות, מתכננת הממשלה הספרדית להכניס 3 מיליארד אירו במשך השנתיים בהן המס יונהג.

יחד עם מס על חברות האנרגיה שצפוי להניב 4 מיליארד אירו נוספים, המיסוי המיוחד יסייע לממשלה לסבסד את מחירי האנרגיה לצרכן, להרחיב את תכנית הדיור הציבורי, לתמוך באזרחים פגיעים בכלל ובסטודנטים בפרט ולהנמיך משמעותית את מחירי התחבורה הציבורית. החקיקה עברה את אישור הבית התחתון בפרלמנט הספרדי, וצפויה בשבועות הקרובים לעבור את האישור האחרון בסנאט.

הונגריה

הממשלה ההונגרית הציגה שורה של צעדי מס שנכנסו לתוקף בצו ממשלתי מיוני. המרכזי מבין הצעדים הוא מס זמני על הכנסות הנטו של המגזר הבנקאי בשיעור של 10% ב-2022, על ההכנסות מ-2021, ו-8% ב-2023, על ההכנסות מ-2022.

סך ההכנסות של צעדי המס השונים יגיע ל-800 מיליארד פורינט (כ-2 מיליארד דולר) בשנה, רובם מהבנקים וחברות האנרגיה. השימוש העיקרי להכנסה המוגדלת הוא הגבלת מחירי האנרגיה.

פולין

בפולין הממשלה הקפיאה, בינתיים, תכנית מס מקיפה שתוכננה להחיל מס רווחים עודפים על כלל החברות הגדולות. על פי התכנית, כל חברה עם מחזור שנתי מעל 50 מיליון אירו ושמעסיקה מעל 250 עובדים, תשלם מס של 50% על רווחים שחורגים משולי הרווח הממוצעים בשנים 2018-2020.

ההצעה כוללת גם את הבנקים, כשההחלה שלה עליהם מחושבת דרך התשואה על ההון (הכנסה נטו ביחס לנכסי הבנקים). גם כאן, תשואה שחורגת מהממוצע של 2018-2020 הייתה צפויה להיתקל במס של 50%.

התכנית המקורית, שהייתה צפויה להכניס כ-12.5 מיליארד זלוטי (2.75 מיליארד דולר) בשנה, תוחלף ככל הנראה בהצעה מצומצמת שתחול על סקטורים מסוימים. סקטור האנרגיה ייכלל כמעט בוודאות ומעניין לראות אם גם הסקטור הבנקאי. התכנית נהגתה כדי לממן ולהרחיב את תוכניות הסיוע של הממשלה הפולנית, שכוללות הקפאת תשלומי משכנתא, הקפאת מחירי חשמל, סבסוד מחירי דלק והקלות מס.

צ'כיה

בצ'כיה, שני בתי הפרלמנט אישרו בחודש שעבר מיסוי מיוחד בשיעור של 60% על רווחים עודפים של חברות האנרגיה והבנקים. המס ייכנס לתוקף ב-2023, למשך שלוש שנים. הוא יחול על רווחים שעולים על 120% מהממוצע בשנים 2018-2021.

כבר באוגוסט הציבה הממשלה יעד שההוצאה החודשית למשק בית על דיור, כולל גז וחשמל, לא תעלה על 30%. הצעדים שכללו את מימון הצעד הביאו את צפי הגרעון התקציבי ל-4.5% מהתוצר והמיסוי החדש על רווחים עודפים, שצפוי להכניס כ-80 מיליארד קורונות צ'כיות (כ-3.5 מיליארד דולרים), נועד לצמצם את הגרעון.

ניו-זילנד