830 אלף משקי בית בישראל נמצאים במצוקה כלכלית ב-2022, לעומת 699 אלף טרום משבר הקורונה (24.1%), כלומר התווספות של 131 אלף משקי בית – כך עולה מדו"ח העוני האלטרנטיבי שמפרסם הבוקר (שני) ארגון לתת. לפי הדו"ח, שיעור משקי הבית במצוקה התמתן באופן משמעותי מאז אוקטובר 2020, עם זאת, לפי הדו"ח, כחמישית ממשקי הבית בישראל נמצאים בסיכון של הידרדרות לעוני.

אחד הנתונים המדאיגים בדו"ח הוא זינוק של מעל פי 3 בשיעור משקי הבית שבהם מתקיים היעדר תנאים בסיסיים: מ-3% לפני משבר הקורונה, ל-10.4% ב-2022. שיעור זה אמנם ירד מ-11% ב-2021, אך עדיין רחוק מהרמה שלפני המשבר.

עוד עולה מהדו"ח שכ-27.8% מהנפשות בישראל, חווים מחסור בתחומי הדיור, הבטחון התזונתי, חינוך והשכלה, בריאות והתמודדות עם יוקר המחיה. לפי מדד העוני הרב-מימדי שנכלל בדו"ח, 698 אלף משפחות בישראל (23.3% ממשקי הבית) חיות בעוני, שהן 2.627 מיליון נפשות (27.8%), מתוכן 1,176,000 ילדים (38.6%). מדד זה בוחן עוני בצורה שונה מנתוני העוני הרשמיים שמפרסם הביטוח הלאומי, שמתבססים על הכנסה בלבד. אומדן שיעור העוני לפי הביטוח הלאומי עומד על 22.7% נכון לשנת 2021, פער של 5.1 נקודות האחוז.

דו"ח העוני האלטרנטיבי של 'לתת', שמציין היום עשרים שנה לפרסומו, מורכב ממספר סקרים שנערכים באופן מחזורי במטרה להרחיב את נקודת המבט על עוני בישראל. חלק מסקרים אלו נערכים בקרב הציבור הרחב וחלקם נערכים בקרב אנשים שנתמכים על ידי עמותות סיוע ברחבי הארץ במטרה להבין טוב יותר את צרכיהם ומצוקותיהם. בכך הדו"ח שונה מדו"ח העוני של הביטוח הלאומי שמסתמך על נתונים מנהליים של כלל האוכלוסייה או על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנאספים ממספר רחב בהרבה של נדגמים.

סקר הביטחון התזונתי של הארגון, שנערך באוגוסט האחרון, מראה ששיעורי האנשים שחיים באי בטחון תזונתי נותרים גבוהים ויציבים. לפי הסקר, 680,475 (21.1%) משפחות חיות באי ביטחון תזונתי, מעל חמישית מהמשפחות בישראל. מתוכן, 312,825 (9.7%) חיות באי ביטחון תזונתי חמור. כמו כן, 1,084,251 ילדים (34.4%) נמצאים באי ביטחון תזונתי, מתוכם 601,058 (19.1%) באי ביטחון תזונתי חמור. סה"כ, כ-2 מיליון נפשות (2,131,247) חיות באי ביטחון תזונתי בשנת 2022.

עוד עולה מהדו"ח ששיעור הנזקקים לסיוע בשל המצב הכלכלי, עלה מ-1.5% טרום משבר הקורונה ל-4.3% ב-2022, זינוק של פי 2.9. 50.3% מציבור מעריכים שייפגעו במידה רבה או רבה מאוד כתוצאה מעליות המחירים מתחילת השנה.

מדד העוני האלטרנטיבי: 21.3% ממשקי הבית חוו מחסור, 21.1% חיים בחוסר ביטחון תזונתי

לפי מדד העוני הרב-מימדי של הארגון, 27.8% מהנפשות בישראל חיות בעוני: 698 אלף משפחות בישראל (23.3% ממשקי הבית) חיות בעוני, שהן 2.627 מיליון נפשות (27.8%), מתוכן 1,176,000 ילדים (38.6%).

מדד זה מתבסס על סקר שנערך בקרב מדגם של האוכלוסייה בישראל בו נבחנת מידת המחסור שחווה כל משק בית בחמישה תחומים: דיור, ביטחון התזונתי, חינוך והשכלה, בריאות והתמודדות עם יוקר המחיה. לכל משפחה ניתן ניקוד בהתאם למחסור המדווח בכל אחד מהמדדים, ומתוכו נגזר האם היא נמצאת בעוני ובאיזו רמת חומרה. מדד זה שונה מנתוני העוני הרשמיים שמפרסם הביטוח הלאומי, שמתבססים על הכנסה בלבד, והוא ניסיון לאמוד את היקפי העוני לפי בחינת המענה או חוסר המענה על צרכים בסיסיים.

מהמדד עולה ש-16.8% ממשקי הבית בישראל חווים מחסור בדיור, מתוכם 6.1% חווים מחסור חמור. המדדים למחסור בדיור הם קורת גג קבועה, מספר הנפשות הממוצע בחדר, ליקויים חמורים בבית, יכולת להנגיש את הבית ומידת הסיכון לאבד את הבית מסיבות כלכליות.

עוד עולה מהמדד ש-16.8% ממשקי הבית חווים מחסור בתחום החינוך וההשכלה, מתוכם 7.3% חווים מחסור חמור. המדדים למחסור בחינוך והשכלה הם מידת הוויתור של המבוגרים במשק הבית על השלמת השכלה או לימודים גבוהים מסיבות כלכליות, היעדרות ילדים מלימודים עקב מצב כלכלי וויתור מסיבות כלכליות על צרכים חיוניים בתחום החינוך כמו חוגים, טיולים, שיעורים פרטיים או ציוד בבית הספר.

לפי המדד, 14.2% ממשקי הבית חווים מחסור בתחום הבריאות, מתוכם 4.6% חווים מחסור חמור. המדדים למחסור בבריאות הם חוסר יכולת כלכלית לרכוש ביטוח בריאות משלים או פרטי, חוסר יכולת לשלם על שירותים רפואיים נחוצים, תדירות הוויתור על שירותים רפואיים עקב היעדר נגישות ופגיעה בתפקוד עקב חוסר יכולת לממן עזרה סיעודית או מכשור רפואי.

בתחום הביטחון התזונתי עולה ש-21.1% ממשקי הבית חיים בחוסר ביטחון תזונתי, ו-9.7% מתוכם חיים בחוסר ביטחון תזונתי חמור. ההגדרות במדד זה מתבססות על שאלון שפיתח משרד החקלאות בארה"ב, שבוחן בודק נגישות לכמות, מגוון ואיכות נאותה של מזון.

בתחום יוקר המחיה עולה ש-21.3% ממשקי הבית חווים מחסור, מתוכם 16.5% חווים מחסור חמור. המדדים למחסור הם היעדר יכולת כלכלית לחמם או לקרר את הבית, פיגורים בתשלום חשבונות, ניתוק חשמל/מים בגלל אי עמידה בתשלומים, פיגורים בתשלום חובות, פינוי מדירה, עיקולים או תביעות עקב חובות, מחסור בבגדים ובנעליים מתאימים ובמצב טוב, והיעדר יכולת כלכלית לצאת לבילוי מחוץ לבית פעם בשלושה חודשים לפחות.

שיעור המשפחות במצוקה כלכלית בירידה, אך גבוה ב-131 אלף לעומת לפני הקורונה

אחד המרכיבים בדו"ח הוא סקר שבוחן מצוקה כלכלית, שמוגדרת כאשר מתקיים אחד לפחות מתוך שלושה מדדים: הכנסה נמוכה, היעדר תנאים בסיסיים או מצוקה סובייקטיבית. לפי הסקר, שיעור משקי הבית במצוקה כלכלית, שזינק והגיע לשיא במהלך הקורונה, התמתן במהלך 2021 ו-2022, אם כי עדיין נותר גבוה ביחס לטרום המשבר: 830 אלף משקי בית בישראל (27.7%) נמצאים במצוקה כלכלית ב-2022, לעומת 699 אלף טרום משבר הקורונה (24.1%), כלומר התווספות של 131,000 משקי בית.

הכנסה נמוכה מוגדרת כמתחת למחצית החציון, בהתאם לקו העוני ה'רשמי'. היעדר תנאים בסיסיים מוגדר כהתקיימות של 3 מתוך 6 תנאים: ויתור על רכישת מוצרי מזון חיוניים; ויתור על טיפולים רפואיים נחוצים או על רכישת תרופות; איחור בתשלום חשבונות שוטפים; אי תשלום חובות; ויתור על רכישת ציוד לימודי בסיסי לילדים; ונזקקות לסיוע חומרי מגוף חיצוני כגון: מחלקות רווחה, עמותות סיוע ועוד. התנאי השלישי הוא מצוקה סובייקטיבית, אך תנאי זה מוגבל למשקי בית בהם ההכנסה לנפש תקנית נמוכה מ-6,000 שקלים בחודש.

אחד הנתונים המדאיגים בדו"ח הוא זינוק של מעל פי 3 בשיעור משקי הבית שבהם מתקיים היעדר תנאים בסיסיים: מ-3% לפני משבר הקורונה, ל-10.4% ב-2022. שיעור זה נותר יציב יחסית מפרוץ הקורונה, אז הוא עלה ל-10% ב-2020, והתרחב ל-11% ב-2021. למרות שהמשק הישראלית נמצא בהתאוששות מהמשבר, שיעור זה ירד רק ב-0.6 נקודות האחוז ל-10.4% ב-2022.

כמו כן, בכלל האוכלוסייה חלה עלייה משמעותית בדיווח הסובייקטיבי על מצב כלכלי לא טוב. שיעור המדווחים על מצוקה כלכלית קלה או חמורה ב-2022 עמד על 21.2%, בהשוואה ל15.7% ב-2021, וכן בהשוואה למצב הכלכלי טרום הקורונה אז הוא עמד על 13.9%. שיעור המדווחים על מצוקה סובייקטיבית השנה נמוך רק במעט משיעור זה ב-2020, שבה החל משבר הקורונה ושיעור המדווחים עמד על 24.7%.

כל משק בית חמישי נמצא בקרבה לעוני

ב'לתת מתריעים שבפילוח הכנסות בלבד, חמישית ממשקי הבית שנמצאים ב"קרבה לעוני", כלומר בסכנה מיידית להידרדרות לעוני. לפי הסקר שערך הארגון, שיעור משקי הבית שנמצאים בקרבה לעוני על פי הכנסה (מעמד נמוך), עומד ב-2022 על 20.1%, ונותר גבוה בהשוואה לטרום המשבר, אז עמד על 14%. עם זאת, חלה ירידה בהשוואה לאשתקד (23.6%).

במקביל, נראה כי חלה התאוששות בקרב מעמד הביניים, והשחיקה החדה של מעמד זה נפסקה, כך ששיעור המשתייכים למעמד הבינוני חזר להיקפו טרום המשבר (58.3%).

עוני אנרגטי: כמחצית מנתמכי עמותות הסיוע נותקו מחשמל או קיבלו התראה לפני ניתוק

הדו"ח מקדיש פרק מיוחד לעוני אנרגטי, שמתבטא בהיעדר נגישות לחשמל או קושי להבטיח אנרגיה מספקת לצרכים הבסיסיים של משק בית, כגון: בישול, אספקת מים חמים, תאורה, חימום או קירור הבית והפעלת מכשירים חשמליים. הדו"ח מציין לחיוב את פסיקת בג"ץ שקבעה שחיבור לחשמל הוא זכות בסיסית, אך מתריע שמשקי בית רבים בישראל מתמודדים עם עוני אנרגטי, שמתבטא בין היתר בוויתור על שימוש בחשמל לצרכים חיוניים, בניתוק החשמל או בהתקנת מונה תשלום מראש שעלול לשבש את אספקת החשמל הרציפה בבית במקרה של אי-תשלום במועד.

בסקר שנערך בקרב נתמכים בעמותות הסיוע עולה ש-86% מנתמכי הסיוע נמצאים במצב של מחסור אנרגטי, מתוכם 38.5% נמצאים במצב של מחסור אנרגטי חמור. 51.2% מנתמכי הסיוע נותקו מחשמל או קיבלו מכתב התראה לפני ניתוק, ו-44.2% מנתמכי הסיוע נאלצו לבחור באופן תדיר בין תשלום חשבון החשמל ובין רכישה של מוצרים בסיסיים, כמו מזון או תרופות מרשם.

עם זאת, לא ניתן להסיק מתוך סקר זה על שיעור החיים בעוני אנרגטי בכלל האוכלוסייה, ויש להתייחס אליו בעיקר כביטוי לתופעה שקיימת בקרב קהל היעד של עמותות הסיוע.

למרות העלאת קצבת הבטחת הכנסה לקשישים, חלקם עדיין נותרו בעוני

מתחילת השנה עלה סכום קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה בשיעור של כ-17%, והוא עומד על 3,799 שקלים ליחיד, ו-6,002 שקלים לזוג לקשישים עד גיל 70. מגיל 70-80 עולה הקצבה ליחיד ב-37 שקלים ולזוג ב-60 שקלים, ומגיל 80 עולה הקצבה ליחיד ב-74 שקלים ולזוג ב-118 שקלים. גובה הקצבה עומד על כ-70% משכר המינימום, ובאופן רשמי, על פי הכנסה, כלל הקשישים נמצאים מעל קו העוני של ביטוח לאומי (המוגדר כמחצית מההכנסה החציונית לנפש תקנית) לשנת 2020, העומד על 3,514 שקלים ליחיד ו- 5,623 שקלים לזוג.

אך לפי סקר שנערך בקרב קשישים שנתמכים בעמותות הסיוע, העוני בקרב קשישים רחוק מפתרון. לפי הסקר, 75.6% מהקשישים הנתמכים חיים בעוני דה-פקטו בהתאם לאומדן העוני של ארגון לתת, למרות העלאת קצבת השלמת הכנסה, שהציבה את כלל הקשישים מעל קו העוני של המוסד לביטוח לאומי. 69.4% מהנתמכים הקשישים נמצאים באי ביטחון תזונתי, מהם 36.5% במחסור חמור; 60.9% מנתמכי הסיוע הקשישים ויתרו על רכישת תרופה או טיפול רפואי, משום שלא יכלו לשלם עבורם; 68.1% מנתמכי הסיוע הקשישים חוו תחושת בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם.

עם זאת, לא ניתן להסיק מתוך סקר זה על שיעור הקשישים החיים בעוני בפועל בכלל האוכלוסייה, ויש להתייחס אליו בעיקר כביטוי לתופעה שקיימת בקרב קהל היעד של עמותות הסיוע.

נשיא ארגון 'לתת': "קוראים לממשלה לעמוד בהבטחות הבחירות ולהעניק מיליארד שקלים לביטחון תזונתי"

ז'יל דרמון, מייסד ונשיא ארגון לתת, אמר עם פרסום הדו"ח: "אנו נמצאים בעת בה המדינה נמצאת בשיא עושרה אך יחד עם זאת מספר העניים הוא הגבוה ביותר שהיה עד כה, זהו מצב בלתי נסבל. בשנת 2022 יש יותר מ-2.6 מיליון נפשות החיות בעוני בישראל ואשר נותרו בצד, כקורבנות של האדישות הממשלתית. בשמן, אנו קוראים לממשלה החדשה לעמוד בהבטחת הבחירות, ולהעניק סיוע בסך של מיליארד שקלים לטיפול באי ביטחון תזונתי, הסממן החמור ביותר של העוני שנוגע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר.

יו"ר ארגון העובדים הסוציאליים: "אין מחילה על הבחירה להשאיר חלק כה גדול מהאוכלוסייה בעוני"

יו״ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, התייחסה לדו"ח: ״עוני הוא תוצאה של מדיניות מכוונת אשר שוחקת את השכר והקצבאות, מייבשת את השירות הציבורי ובכלל זה שרותי הרווחה, חינוך, בריאות ודיור ציבורי. הבחירה להשאיר חלק כה גדול מהאוכלוסייה בעוני למרות שכלכלת ישראל חזקה – היא בחירה אכזרית שאין עליה מחילה. על הממשלה הנכנסת לדאוג באופן מיידי להעלאות שכר במשק, הזרמת משאבים לשרותי הרווחה, בריאות, בריאות הנפש, מערך הדיור הציבורי ומערכת החינוך. השקעה בשירותים נגישים ואיכותיים לכל, שכר הולם וקצבאות שאפשר להתקיים מהן עבור מי שאינו יכול לעבוד- אלה הם חלק מהמענים להתמודדות עם עוני״.