לקראת שבוע דרמטי בכלכלה העולמית: שניים מהבנקים המרכזיים החשובים בעולם, בארצות הברית ובגוש האירו, יפרסמו השבוע הכרעות בנוגע למדיניות הריבית, כשלצידן יתפרסמו נתוני האינפלציה האחרונים בארצות הברית, באירופה ובבריטניה. האם סכנת המיתון ומגמת הבלימה באינפלציה יגרמו לבנקים המרכזיים למתן את העלאות הריבית?

הדרמה האמיתית לא נובעת רק מצפיפות ההחלטות בשבוע אחד, אלא גם מהשאלה שמעסיקה כלכלנים, משקיעים, ומקבלי החלטות ברחבי העולם: כיצד הבנקים המרכזיים בארצות הברית ואירופה יגיבו להאטת האינפלציה שנצפתה בנתונים האחרונים?

דו"חות האינפלציה בכלכלות השונות, שמתפרסמים אף הם השבוע, יהוו מפתח להבנת המגמה של האינפלציה ולקביעת הריבית על ידי הבנקים המרכזיים.

שאלת הריבית נשאלת על רקע ביקורות חריפות על מדיניות העלאות הריבית מצד אחד, והתעקשות להתמיד בה מצד שני. ג'וזף שטיגליץ, כלכלן זוכה פרס נובל ממכון רוזוולט, פרסם בשבוע שעבר מאמר שבו הוא תוקף את מדיניות הריבית, וטוען שהיא מביאה לנזק גדול לכלכלה ולתועלת מועטה, אם בכלל, בבלימת האינפלציה.

שטיגליץ קורא להפסיק להעלות את הריבית ולהשתמש במדיניות פיסקלית (מיסוי והוצאה ממשלתיים) ללחימה באינפלציה. לפי שטיגליץ, אופייה הבלתי מדויק של מדיניות העלאת הריבית, כלומר העובדה שזהו צעד שפוגע פגיעה רחבה בפעילות הכלכלית, הופך אותה למסוכנת במיוחד ובלתי יעילה בבלימת האינפלציה שנובעת מעליות מחירי תשומות המזון והאנרגיה ומהעלאת שולי הרווח, בעיקר של תאגידי הענק הבינלאומיים.

מהצד השני, שורה של כלכלנים בכירים טוענים שהדרך היחידה לבלימת האינפלציה היא האטה כלכלית דרך פגיעה ברמת הביקושים, הגדלת האבטלה ושחיקת השכר. לארי סאמרס וג'ייסון פורמן, יועציו הבכירים של אובמה לשעבר, הם מהבולטים בקבוצה זו. לדעתם, אף שברמה ריאלית השכר נשחק, כל עוד שוק העבודה הדוק (כלומר מציג שיעור אבטלה נמוך וקושי לגייס עובדים), האינפלציה תימשך.

ארצות הברית: הערכות שהאינפלציה נבלמת, אבל נחישות להמשיך בקו הניצי

החלטת הריבית הראשונה השבוע, והחשובה מכולן, תפורסם בארצות הברית ביום רביעי. הפדרל ריזרב מנהיג את קו העלאות הריבית האגרסיבי הן ברמת המדיניות והן ברמה השיח. בארבעת המפגשים האחרונים החליטה מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב על העלאות חריפות של 75 נקודות בסיס.

בבוקר יום שלישי בארצות הברית, יום לפני החלטת הריבית, יפורסמו נתוני האינפלציה לנובמבר. הערכה ראשונית של משרד העבודה האמריקאי מיום שישי האחרון קבעה שמדד המחירים ירד בנובמבר ל-7.4%, ירידה דרמטית ביחס ל-8.1% שנרשמו באוקטובר, לאחר עדכון הנתונים.

מדובר בירידה דרמטית, בשונה מהירידה בספטמבר שבתחילה נראתה משמעותית, אבל לאחר עדכון הנתונים התגלתה כשולית. בהינתן שלא יהיה שינוי ניכר בנתונים המעודכנים שיתפרסמו ביום שלישי, הם אמורים להגביר את הלחץ על מועצת הנגידים להחליט על עלייה מתונה.

אולם חרף הירידה הצפויה, נראה שג'רום פאוול, נגיד הבנק, נחוש בדעתו לשמור על הקו הניצי שהוא מוביל בשנה האחרונה. בנאום בסוף החודש שעבר במכון ברוקינגס, הוא רמז שהמדיניות הנוקשה תימשך, באומרו שהמלחמה באינפלציה רחוקה מלהסתיים.

העלאת הריבית בארצות הברית חשובה במיוחד בגלל מעמדו הייחודי של הדולר והשפעתו הבינלאומית. ההעלאה הופכת את האפשרות של מכירת נכסים במטבעות אחרים וקניית נכסים פיננסיים דולריים במקומם לאטרקטיבית, ולכן מחייבת העלאות ריבית על ידי בנקים מרכזיים אחרים שרוצים למנוע בריחת הון ממדינתם.

תגובת השרשרת הזו הופכת את העלאת ריבית בפדרל ריזרב לגורם שפוגע ברמת הביקושים ברמה העולמית.

גוש האירו: אינפלציה גבוהה לצד חשש ממיתון

ביום חמישי, פחות מיממה לאחר ההכרזה של פאוול, תכריז כריסטין לגארד, נגידת הבנק המרכזי האירופי, על החלטת הריבית בגוש האירו.

אירופה סובלת משיעור אינפלציה גבוה יותר, 10% ברמה שנתית, אולם העמדה שגורסת שקירור שוק העבודה נחוץ חלשה יותר. ככלל, תגובת הבנק המרכזי האירופי הייתה מתונה יותר עד כה, כשחלק מחברי המועצה המנהלת של הבנק נוקטים עמדה יונית, שנזהרת מהנזק של העלאת הריבית.

האינפלציה באירופה גבוהה יותר בגלל החשיפה החזקה להשפעות המלחמה באוקראינה על מחירי המזון והאנרגיה ביבשת.

איזבל שנאבל ויואכים נאגל, נציגי הבונדסבנק הגרמני במועצה המושלת של הבנק המרכזי האירופי, הם הגורמים הניציים ביותר, ממשיכי המסורת הניצית של הבנק המרכזי הגרמני. בנאום בחודש שעבר שנאבל הדגישה את הצורך לבסס את התפיסה בשווקים שהבנק המרכזי נוקט מדיניות מצמצמת כדי למנוע את הימשכות עליית המחירים.

גם בגוש האירו הסימנים מדאיגים. שר הכלכלה הגרמני, רוברט האבק, אמר באוקטובר שהכלכלה הגרמנית בדרך למיתון. החשש מהמיתון בשילוב העצירה האחרונה בעליות המחירים מבשרים על אפשרות של החלטה מתונה של חברי המועצה.

בריטניה: אינפלציה גואה, כלכלה שוקעת

ההחלטות בגוש האירו ובארצות הברית ישפיעו על ההחלטות העתידות לבוא במדינות אחרות, וגם בישראל. לצד הנתונים מאירופה וארצות הברית, גם בבריטניה ובישראל צפויים להתפרסם השבוע נתונים על מדד המחירים, שיהוו את הבסיס להחלטות הריבית במעלה הדרך.

בניגוד לאירופה וארצות הברית, בריטניה סבלה מהאצה בקצב עליית המחירים באוקטובר, שהביא אותה לשיעור אינפלציה של 11.1%, שיא של 40 שנה. אם מגמה זו לא תיבלם, יגבר הלחץ על הבנק המרכזי באנגליה להמשיך בהעלאות הריבית ולהקשות עוד על הכלכלה הבריטית, המתקשה גם כך.

נראה שיציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי הביאה להאטה בהתפתחות הסחר הבריטי. בריטניה היא החברה היחידה ב-G7 שלא הצליחה לשוב לרמת פעילות כלכלית של לפני פרוץ הקורונה.

גם המדיניות הפיסקלית החדשה של שר האוצר ג'רמי האנט לא תסייע. היא אמנם דחתה אמצעים מצמצמים ככל הניתן, אך לא הציגה תוכנית השקעות שיכולה להושיע את הכלכלה הבריטית השוקעת לאיטה.