5.1 מיליארד שקלים בשנה נדרשים כדי לתת מענה ל-312,825 המשפחות שחיות באי-ביטחון תזונתי חמור, לפי דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת, שפורסם אתמול (שני). הסכום הזה גבוה בהרבה ממה שהקצתה הממשלה עד כה לביטחון תזונתי, וגבוה פי 5 מהבטחת הבחירות של ש"ס להקצות מיליארד שקלים לביטחון תזונתי.

לפי הדו"ח, 680,475 משפחות (21.1% מכלל המשפחות בישראל) חיות באי-ביטחון תזונתי. משפחות אלה מונות 2,131,247 נפשות (24.4% מכלל התושבים בישראל), מהן 1,084,251 ילדים (34.4% מכלל הילדים בישראל). 312,825 משפחות מתוכן חיות באי-ביטחון תזונתי חמור (9.7% מכלל המשפחות בישראל). משפחות אלה מונות 1,096,229 נפשות (12.5% מכלל התושבים בישראל) מהן 601,058 ילדים (19.1% מהילדים בישראל).

מדידת הביטחון התזונתי מבוססת על מדד ה- USDA (משרד החקלאות האמריקאי), שמקובל במדינות מפותחות, וגם בישראל נעשה בו שימוש על ידי המוסד לביטוח לאומי, ומבוסס על שאלון בן 18-10 שאלות. על פי הגדרת המדד, משקי בית שנמצאים באי-ביטחון תזונתי חמור הם משקי בית שבהם דפוסי האכילה של אחד או יותר מבני הבית שובשו, וצומצמה כמות המזון בשל חוסר כסף ומשאבים.

עלות סל מזון בריא: 3,431 ש"ח בחודש

ב'לתת' ניסו לחשב את הסכום הנדרש כדי לחלץ את כל משקי הבית שחיים באי-ביטחון תזונתי חמור ממצב זה, שכאמור, מונים כמיליון נפשות, ולהעביר אותם למצב של 'ביטחון תזונתי'. כך ניתן ליצור אומדן להשקעה הכספית הנדרשת למיגור אי-הביטחון התזונתי החמור בישראל.

הנתון הראשון שחישבו בארגון הוא העלות של סל מזון בריא בחודש למשפחה, בהתאם להמלצות התזונה של משרד הבריאות. עלות הסל באחת מרשתות השיווק הזולות ביותר עומדת השנה על 3,431 שקלים לחודש למשפחה בת חמש נפשות המורכבת מזוג הורים ושלושה ילדים בני 6, 9 ו-12. זהו 'קו הרעב'. סל זה התייקר ב-245 שקלים ו-7.7% בהשוואה לעלותו לפני שנה.

הנתון השני בו השתמשו בארגון הוא ההוצאה הנוכחית של משפחות עניות על מזון. לשם כך נערך ממוצע בין נתוני סקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), לבין נתונים מסקר שערך הארגון בקרב משפחות שמקבלות סיוע מעמותות מזון. הנחת המוצא של הארגון היא שמשפחות שחיות באי בטחון תזונתי חמור הן בחמישון התחתון של ההכנסות.

לפי סקר למ"ס, ההוצאה הממוצעת של משפחה בחמישון התחתון על מזון עומדת על 2,109 שקלים בחודש, שהיא 26% מההכנסה הממוצעת בחמישון זה (המשפחה הישראלית הממוצעת, מוציאה על מזון רק 11.6% מהכנסתה). לפי הסקר בקרב מקבלי סיוע מעמותות המזון, ההוצאה הממוצעת עמדה על 2,058 שקלים בחודש. הממוצע בין שני הנתונים האלו הוא 2,084 ש"ח בחודש.

שני הנתונים האלו מובילים לסכום שחסר למשפחה באי בטחון תזונתי חמור כדי לרכוש את סל המזון הבריא: בממוצע, הפער הזה עומד על 1,347 שקלים בחודש.

מהכפלת הסכום החסר ב-12 ובמספר המשפחות שמוערכות כחיות באי בטחון תזונתי, מתקבל הסכום הנדרש לחילוץ כל המשפחות האלו ממצבן: 5.1 מיליארד שקלים בשנה.

בטחון תזונתי הוא זכות בסיסית

וכמה מדינת ישראל משקיעה בפועל? בבסיס התקציב בשנה שעברה הוקצו, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, 46 מיליון שקלים בלבד לפרויקט לביטחון תזונתי, ובסך הכול תוקצב הפרויקט ב-150 מיליון שקלים. הפרויקט הזה, שפועל בשנים האחרונות כפיילוט מוצלח בהיקף חלקי, מלווה את המשפחות ומתאים להן סל מזון בריא בהתאם לצרכיהן.

בתקופת הקורונה יזם יו"ר ש"ס אריה דרעי חלוקה חד פעמית של כרטיסים נטענים לקנייה ברשתות המזון למשפחות נזקקות, בסך כולל של 700 מיליון שקלים. הפרויקט זכה לביקורת על אופן הביצוע והקריטריונים לחלוקה, אך הוא היה היוזמה הממשלתית הגדולה ביותר עד כה בתחום הסיוע במזון.

לא כל 5.1 מיליארד השקלים החסרים צריכים להיות מנותבים בהכרח לסיוע ישיר ברכישת מזון. גם הגדלת ההכנסות של משפחות עניות, באמצעות מהלכים כמו הגדלת שכר המינימום, העלאת קצבאות הזקנה או קצבאות אחרות יכולים לתרום לצמצום התופעה; בצד ההוצאה, סבסוד או פיקוח ממשלתי על מחירי מוצרים בריאותיים יאפשרו גם הם חיים בביטחון מזון, וכך גם הרחבת פרויקט ההזנה בבתי הספר לחטיבות העליונות של בתי הספר.

במערכת הבחירות הנוכחית, ש"ס היתה המפלגה היחידה שהציבה את נושא הביטחון התזונתי במרכז קמפיין הבחירות שלה, והבטיחה להקצות מיליארד שקלים בשנה לכרטיסים נטענים לרכישת מזון. דו"ח לתת מראה שכדי למגר את אי הביטחון התזונתי בישראל נדרש סכום גבוה בהרבה.

ארגון לתת מציין בדו"ח ש"היקף התופעה וחומרתה והתקציב הנרחב והמשמעותי הנדרש כדי לתת מענה לצורך, ממחישים את העובדה שזוהי אחריות המדינה לטפל בבעיה, ושרק לה יש את המשאבים הנדרשים לספק מענה מערכתי הולם. אולם בהיעדר תוכנית סדורה ומתוקצבת כהלכה לטיפול בבעיית העוני בכלל ואי-הביטחון התזונתי בפרט, צפוי שמצבן של משפחות החיות בעוני ובמחסור יחמיר, ושמשפחות נוספות יידרדרו למצוקה כלכלית ויימצאו באי-ביטחון תזונתי."