יו"ר ועדת הכספים משה גפני זיהה בעיה כואבת והציע צעד התערבותי אמיץ ולא שגרתי – אבל ספק רב אם הצעת החוק לשינוי מנגנון הריבית על המשכנתאות שהניח על שולחן הכנסת אתמול (שני) תעשה את העבודה.

ההצעה הנוכחית תשפיע על מחירן של מעט משכנתאות יחסית, וכנראה לא בצורה ניכרת. אין לה השפעה על הלווים הקיימים, שנושאים בעיקר בנטל העלאת הריבית. ובכל זאת, הדיון בוועדת הכספים יכול להיות הזדמנות להתניע מהלכים חשובים בתחום הדיור, כאלה שהממשלה האחרונה נמנעה מלעשות.

הצהרת כוונות של גפני

כבר בישיבתה הראשונה של ועדת הכספים לפני שבועיים, גפני הציב את בעיית עליית מחירי הדיור בראש סדר השיחות של הוועדה והכריז שיבדוק את היתכנותה של הצעת חוק שתגביל את גובה הריבית המשתנה שמציעים הבנקים ללווי משכנתאות.

הצעתו של גפני ליצירת מנגנון ריבית 'סלקטיבית', שמתעדפת לווים מסוימים על אחרים (במקרה הזה זוגות צעירים שזו דירתם הראשונה), הייתה מדיניות מקובלת במערב ובישראל בעבר. עם השנים זכתה המדיניות לביקורת כ'פופוליסטית', במיוחד סביב שאלת המימון שהותירה את הבנקים תוהים אם מדינת ישראל תתכוון לפצות אותם על אובדן רווחי הריביות העתידיים שלהם. לאחר שנה שבה שר האוצר וועדת הכספים נצמדו לקווי המדיניות השמרניים ביותר, הצעתו של גפני נראת כצעד חריג ונועז.

אמירותיו של גפני יצרה ציפייה לכך שהמדינה תתערב לטובת הלווים הקיימים ותגביל את הריבית המשתנה, אחד המרכיבים המשפיעים על כל משכנתא בישראל. זה המרכיב הצמוד לריבית בנק ישראל, שהתייקר בצורה משמעותית בחודשים האחרונים, מה שהגדיל בצורה ניכרת את נטל התשלום על הרוכשים. אך הצעת החוק שהניח גפני כלל לא מכוונת אליהם. אם תאושר, היא תהיה רלוונטית רק ללווים חדשים, ללא יישום רטרואקטיבי.

אלו שכן יהנו מהצעד, יזכו לקבל להקפאת הריבית המשתנה שלהם אם ריבית בנק ישראל תעלה עד 1% בשנה. אם שיעור העלייה יהיה גבוה יותר, שיעור הריבית המשתנה תוכל לגדול רק עד מחצית משיעור העלייה של ריבית בנק ישראל.

על פניו, נשמע כמו בשורה משמעותית. בנק ישראל אכן נקט מדיניות ריבית אינטנסיבית שהקפיצה תוך שנה את הריבית מ-0.1% ל-3.5%. אך לפי מצב המשק הישראלי והעולמי ותחזית בנק ישראל עצמו, נראה שאלה השלבים האחרונים של מדיניות זו, ומכאן והלאה ספק אם היא תמשיך לעלות באותו הקצב. סביר יותר שתיעצר ובהמשך גם תרד, בעוד לווי המשכנתאות הטריים, שנפגעו הכי קשה בגלל הריבית המשתנה – נותרים ללא מענה.

יכול להיות שמדובר בהצעת חוק ראשונית שמרמזת על כוונות, אבל באופן שהוצגה כעת, כל עוד אין מנגנון פיצוי לבנקים על ההפסדים שלהם, ללא מנגנון פיקוח ואכיפה מיוחדים, אין כל מניעה מהבנקים להציע מראש ריבית גבוהה יותר ללווים החדשים, או מצד שני, לייקר את הריבית בסלים האחרים של אותה משכנתא עצמה שמציע הבנק ללקוחות, ובכך לייקר את החזרי המשכנתא עוד יותר.

"סבסוד הריבית הוא העברת הכסף לבנקים", אומר ל'דבר' יונתן ברלינגר, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות. "גפני ניסה להגיד ששומרי הסף, המדינה ובנק ישראל, לא נתנו מענה – ולכן הכנסת צריכה לתת את המענה. בנק ישראל היה צריך לפתור את הבעיה".

אחת ההצעות של ברלינר דומה למהלך שנעשה בתקופה הקורונה, כשראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ובנק ישראל אפשרו לציבור לשנות את פריסת המשכנתאות שלהם כדי להקל על ההחזרים בלי לפגוע בתנאי הריבית. "בנק ישראל יכול לתת את ההוראה הזו, אבל גם הכנסת יכולה להוביל לזה. אין לזה עלות תקציבית, וזה יעזור כבר עכשיו לעשרות אלפי משפחות".