פסיקה תקדימית של בית הדין הארצי לעבודה העניקה לעובדת שהוטרדה מינית במקום עבודתה פיצוי בסך של 160 אלף שקלים, בשל קיום 'יחסי השפעה', לפי הגדרת נשיאת בית הדין לעבודה, השופטת ורדה וירט-ליבנה.

במקרים של הטרדה מינית של בין שני עובדים, שבוצע על ידי עובד 'בעל השפעה' רף ההוכחה המוטל על המוטרדת להוכיח שלא הייתה מעוניינת ביחסים יהיה נמוך מהרף המוטל על מי שהוטרדה על ידי עובד במעמד זהה, כך קבעה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, שניסחה מושג משפטי חדש: 'יחסי השפעה' במקום העבודה.

"יחסי השפעה במקום העבודה מצויים בתווך שבין יחסי מרות (ממונה לכפיף) לבין היעדר מרות (חברים לעבודה במעמד זהה)" הסבירה בהחלטתה השופטת וירט-ליבנה. "כוח השפעה זה יכול להיווצר במצבים שונים, שאינם כרוכים בכפיפות המיוחסת לבעל מרות. יחסי השפעה יכולים להתבטא בשתי בחינות – מקצועית ומעמדית".

העובדת לא עודכנה בהליך הטיפול בתלונה – והעובד המשיך לעבוד במלון

פסק הדין ניתן בערעור של צעירה, שבית הדין הארצי לעבודה קבע כי הוטרדה מינית במקום עבודתה כמלצרית בלובי מלון יוקרה באילת. המטריד חויב בתשלום פיצויים על סך 40 אלף שקלים והמלון ב-120 אלף שקלים נוספים, שהם הרף המקסימלי לפיצויי על פי החוק למניעת הטרדה מינית. לפסק הדין הצטרפו גם השופטים סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק ונציגי הציבור חיה שחר ועצמון ליפשיץ.

האירוע נשוא ההליך התרחש במהלך מסיבת עובדים בחוף הים, כשעובד אחר שהועסק כשף במלון משך את העובדת לאזור מבודד וניסה לנשק אותה. העובדת סירבה אך אותו עובד ניסה לנשקה בשנית וסורב פעם נוספת. בהמשך ביקשה העובדת לעזוב את האירוע עם חברה ומנהל חדר האוכל במלון הציע להן הסעה ברכבו. עת נכנסו למכונית, הופיע העובד שהטריד את העובדת ונכנס יחד עימן לרכב כשהוא נצמד לעובדת ובהמשך הנסיעה אף החל לגעת בה בירך. העובדת סיפרה על אירוע זה לחברתה ולהוריה, ובהמשך פנתה אמא של העובדת לממונה על מניעת הטרדה מינית בבית המלון ודיווחה על כך. בעקבות דיווח זה זומנה העובדת לשיחה עם הממונה והועברה תפקיד. 

העובד המטריד הוסיף לעבוד במלון והעובדת המוטרדת לא עודכנה בדבר התקדמות הליך בירור תלונתה ואף הובהר לה שאין זה מעניינה. בנוסף, נמנע ממנה מענק לעובדים המשלימים שישה חודשי עבודה רצופים בטענה כי רצף זכויותיה נקטע על רקע העברתה לתפקיד אחר.

בית הדין קבע כי במקרה הנדון לא התקיימו בין העובדת המטרדת לבין העובד שהטריד אותה יחסי מרות – אולם התקיימו ביניהם 'יחסי השפעה' כאמור, שכן היא הייתה עובדת זוטרה יחסית כמלצרית בלובי, ואילו הוא היה בתפקיד בכיר למדי וקרוב לשף, בעל וותק גדול משמעותית משלה, וקשרים עם עובדים רבים בדרגות שונות לרבות מנהלי מחלקות. "ניתן לומר כי היה פער כוחות בין המשיב לבין המערערת מבחינה מעמדית שאינו מגיע לכדי יחסי מרות אבל מחליש את המערערת מול המשיב. אין בכך כדי להפוך את נטל הראיה כפי שקבענו ביחסי מרות, על המטריד, אבל יש לקחת זאת בחשבון כאשר בוחנים את נטל הראיה שמוטל על המערערת בהינתן יחסי ההשפעה בין הצדדים" קבעה השופטת וירט-ליבנה.

"יחסי השפעה" ומרות במישור הפורמלי והבלתי-פורמלי

"בפסיקה הותוו סממנים שונים המעידים על קיום יחסי מרות, אותם חילקנו למישור הפורמלי ולמישור הבלתי-פורמלי" קבעה השופטת וירט-ליבנה, וציינה כי למול אלו, ישנם גם מקרים של הטרדה מינית אשר אירעו בין עובדים שיש ביניהם פערי כוח שאינם נובעים מכפיפות כלשהי או מיחסי מרות כפי שהוגדרו בפסיקה.

"פערים אלו עשויים להוביל למקרים המצויים בשטח 'אפור' בו ברור כי לצד אחד יש יכולת השפעה על הצד השני", התייחסה וירט-ליבנה לאופי 'פערי ההשפעה', להגדרת בית הדין. "יכולת אשר תמנע מהצד החלש להראות למטריד כי אינו מעוניין, ואף עשויה להוביל לשיתוף פעולה או ציות למטריד גם כשהדבר כרוך בפגיעה במוטרד".

 "מבחינה מקצועית, הסבירה, יחסי השפעה מתבטאים בניסיון של עובד בתחום הרלוונטי ובמידת החשיבות המקצועית שלו במקום העבודה. השפעתו זו באה לידי ביטוי כשנתוניו המקצועיים האישיים של המטריד מקנים לו ביטחון במקום העבודה ומשפיעים ישירות על המוניטין והשם שלו. במצב זה, גם בין שני עובדים שהתחילו לעבוד באותו זמן עשויים להתקיים פערי כוחות נוכח כוחו המקצועי של העובד המנוסה יותר גם מבלי שיש ביניהם כפיפות כמשמעה בהגדרת יחסי מרות.

במקרה שהעובד המנוסה הטריד מינית את העובד המנוסה פחות, פערי הכוח ביניהם עשויים להשפיע על עתיד המשך עבודת המוטרד ככל שלא ישתף פעולה. למשל, יתכן שהתנגדות המוטרד תוביל לכך שהמטריד יקשה עליו במישור המקצועי בכך שימנע מלסייע לו, או ינצל את חולשתו המקצועית להקטינו מול המעסיק ולייצר חוות דעת שלילית עליו בסביבת העבודה. פערי כוחות מהבחינה המקצועית יכולים גם להתבטא במהות התפקיד עצמו, כאשר תפקיד המטריד במקום העבודה מוערך, עיקרי או נחשב יותר, לעומת תפקיד המוטרדת.