גל השביתות בבריטניה יגיע השבוע לשיא וילווה את תקופת חג המולד בממלכה. עובדים בשירות הציבורי, בדואר ובמערכות הבריאות והתחבורה הציבורית יפסיקו את עבודתם במטרה להשיג העלאות שכר, שיבטלו לפחות חלק מהשחיקה שנגרמה על ידי שיעור האינפלציה הגבוה.
בהמשך הדרך צפויות שביתות נוספות: ארגוני המורים, הכבאים והרופאים הצעירים כבר התחילו בתהליך הצבעה לקראת כניסה לסכסוך עבודה. ארגון המרצים באוניברסיטאות ובמכללות נמצא אף הוא בסכסוך עבודה, שנמשך למעלה משנה, על פגיעות בפנסיה ושחיקות שכר.
האינפלציה בבריטניה הגיעה לשיעור של 11.1% ופגעה קשות בשכר העובדים, במיוחד במגזר הציבורי שסובל מקצב עליית שכר נמוך במיוחד, שלא מתקרב לקצב עליית המחירים. הממשלה הציעה לארגוני העובדים תוספות שכר בסך כולל של 5 מיליארד ליש"ט, אך הן נדחו. עלות דרישות האיגודים מוערכת ב-18 מיליארד ליש"ט.
עקב שחיקת השכר: מחסור חמור באחיות ובמורים
לפי המשרד הבריטי לסטטיסטיקה, השכר במגזר הפרטי עלה בין אוגוסט לאוקטובר ב-6.9%, בעוד השכר במגזר הציבורי עלה רק ב-2.7%. נתון זה מסביר את הדחייה של ארגוני האחיות והמורים את הצעות הממשלה, שכללו שחיקת שכר בפועל.
משבר השכר במגזר הציבורי מופיע בין השאר בקושי, שהחמיר בשנה האחרונה, בגיוס עובדים. לפי מערכת הבריאות הציבורית באנגליה, שיעור החוסר בצוותי האחיות עומד על 11.9%, חוסר של כ-45.5 אלף עובדות. חוסרים חמורים נרשמים גם במערכת החינוך, שלא מצליחה לגייס מורים.
פרשן בפייננשל טיימס: אי אפשר לצפות שרמת השירות הציבורי תישמר כששכר העובדים נפגע
ביום ראשון פרסם מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הבכיר של הפייננשל טיימס, טור בו הוא תוקף את עמדת הממשלה הבריטית בנוגע לשכר עובדי הציבור. וולף ביקר בחריפות את הציפייה שרמת השירות הציבורי תישמר בזמן ששכר העובדים נפגע. תמיכתו בעובדי הציבור בולטת לאור עמדתו השמרנית, בדרך כלל, בסוגיות פיסקליות.
וולף הצביע על הצניחה בשכר הריאלי במגזר הציבורי, מכ-550 ליש"ט לשבוע ב-2021, לכ-490 כיום, כתוצאה של מדיניות הממשלה. לאור צניחה זו, הוא דחה את טענת הממשלה שהעלאת שכר עובדי הציבור יכולה לעורר ספירלת שכר-מחירים.
הוא גם דחה את השיטה הרשלנית, שמקובלת גם בישראל, שמשווה בין שכר עובדי הציבור לעובדים במגזר הפרטי תוך התעלמות מגורמים משמעותיים בקביעת השכר, כמו השכלה לדוגמה.
רה"מ סונאק טען שהעלאת השכר יקרה מדי, אבל לא הציג נתונים
ראש הממשלה החדש, רישי סונאק, טען שהעלאת שכר בהתאמה לאינפלציה אינה אפשרית, כי תעלה לממשלה 28 מיליארד ליש"ט. בינתיים קו המדיניות הברור ביותר של הממשלה החדשה הוא הפחתת הגרעון דרך קיצוצים והעלאות מיסים, קו שאינו מתכנס עם הגדלת ההוצאה הנ"ל.
הכלכלן בן זרנקו מהמכון למחקרים פיסקליים פקפק במספרים של הממשלה. לפי בדיקתו, דרישת האיגודים צפויה לעלות 18 מיליארד ליש"ט לכל היותר, ש-3 מיליארד מהם צפויים לחזור בעלייה בגביית מס ההכנסה ממשכורות. הממשלה לא פרסמה את החישוב שעליו מתבסס סונאק בטענתו.
עובדי הרכבות מזהירים: הקיצוצים שיוזמת הממשלה יפגעו בבטיחות
גם ברכבות, שירות ציבורי שהופרט, עמדת הממשלה מקשה על הסכם חרף רצונן של חלק מחברות הרכבת הפרטיות להציע הצעות משופרות לארגוני העובדים. לפי מיק לינץ', יו"ר הארגון הגדול ביותר בקרב עובדי הרכבות, הממשלה הנחתה את חברות הרכבות, אשר מחויבות על פי חוזה להישמע להוראות הממשלה בסוגיות אלו, לא להציע הצעות משופרות.
בראיון לרשת סקאי בו אמר לינץ' את הדברים, הוא הוסיף: "נכון שארגוני העובדים יפעלו בתיאום וסנכרון בכדי להשיג הסכמים טובים יותר לעובדים. המדינה הזו צריכה להשתנות ומוכנה להשתנות. אנחנו צריכים חברה יותר הוגנת, שמבוססת על חלוקה יותר שוויונית של העושר".
בשבוע שעבר, חברי הארגון של לינץ' הצביעו נגד הצעה של נטוורק רייל, חברה ממשלתית המנהלת את תשתיות רשת הרכבות. ההצעה כללה את דחיית הפרישות המוקדמות ל-2025, והעלאת שכר של 5% השנה ושל 4% בשנה הבאה.
עובדי הארגון הצביעו לפי המלצת הנהגת הארגון נגד ההצעה. ההנהגה הדגישה שההצעה כוללת קיצוץ דרמטי בעבודות התחזוקה, שיביא לפגיעה ברמת הבטיחות ברכבות, קיצוץ בשכר הריאלי לאורך שנתיים, פרישות מנדטוריות וסגירת כל משרדי הכרטיסים.
הצעה מורחבת תדרוש העלאת מסים נוספת
לאור עמדת הצנע התקציבי שמובילה הממשלה בראשות סונאק ושר האוצר ג'רמי האנט, קשה לראות כיצד יסתיים גל השביתות. כאמור, הצעת הממשלה בסך של 5 מיליארד ליש"ט נדחתה על ידי הארגונים. על אף שהמספרים שציין סונאק ככל הנראה מנופחים, הצעה מורחבת תדרוש, באקלים הפוליטי הנוכחי, העלאת מסים נוספת.