מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין שלישי לרביעי) בקריאה טרומית ארבע הצעות החוק שיזמה הקואליציה המסתמנת בראשות הליכוד. ההצעות הן הכפפת המשטרה לשר לבטחון פנים; אפשרות למינוי שר נוסף במשרד ממשלתי; שינוי תנאי הכשירות לתפקיד שר בממשלה כך שאדם שנידון למאסר על תנאי יוכל לכהן כשר; וביטול האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעה.

הבוקר (רביעי) אישרה המליאה על הקמת שתי ועדות לדיון בחוקים לקראת הכנתם לקריאה ראשונה. בראש הוועדה לדיון בתיקון פקודת המשטרה יעמוד אופיר כץ מהליכוד, ובראש הוועדה לשינוי תנאי הכשירות לשרים ומינוי שר נוסף במשרד יעמוד שלמה קרעי מהליכוד.

הצעות החוק לשר נוסף במשרד ולהכפפת המשטרה לשר עוגנו בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו וסוכם שהן יועברו בטרם אישור הממשלה. ההצעה לשר נוסף במשרד סוכמה עם סיעת הציונות הדתית, שאחד מחבריה ימונה לשר במשרד הביטחון ויקבל סמכויות על המנהל האזרחי ויחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים; וההצעה להכפפת המשטרה לשר לבטחון לאומי (שדרוג של המשרד לבטחון פנים) סוכמה עם סיעת יהודית שהיו"ר שלה, איתמר בן גביר, צפוי להתמנות לשר לבטחון לאומי.

הצעת החוק לשינוי תנאי כשירות לשרים תאפשר למנות את יו"ר ש"ס, אריה דרעי, לשר, מאחר שהוא נידון למאסר על תנאי עקב עבירת מס קלה. לפי החוק הנוכחי כל מי שנידון למאסר, גם אם על תנאי, אינו יכול להתמנות לשר.

ההצעה לקביעת שני שרים במשרד, שמתקנת את חוק יסוד: הממשלה, של חבר הכנסת שמחה רוטמן (הצינונות הדתית) וניסים ואטורי (הליכוד) עברה בקריאה טרומית ברוב של 61 חברי כנסת לעומת 51 שהתנגדו. לפי ההצעה, ניתן יהיה למנות במשרד שממונה עליו שר, שר נוסף שיהיה אחראי, בכפוף לשר הממונה על המשרד, לתחומים מסוימים בתחומי פעילות המשרד. שני שרים במשרד מונו גם בעבר, אך ההצעה מסדירה את מתן הסמכויות לשר הנוסף במשרד. חוק כזה כבר נחקק באופן זמני (הוראת שעה) בתקופת ממשלת נתניהו-גנץ.

ההצעה שתאפשר למי שנידון למאסר על תנאי להתמנות לשר, גם היא תיקון לחוק יסוד הממשלה שיזם ח"כ משה ארבל (ש"ס), אושרה בקריאה טרומית ברוב של 62 חברי כנסת, לעומת 53 שהתנגדו. לפי ההצעה, הגבלת הכשירות למינוי אדם לשר בשל הרשעתו בעבירה תתקיים רק אם אותו אדם נידון לעונש מאסר בפועל.

הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה של ח"כ איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) אושרה  בקריאה טרומית ברוב של 61 חברי כנסת לעומת 53 שהתנגדו. לפי ההצעה, יוגדר בחוק שמשטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה והמפכ"ל יהיה מופקד על ניהול משטרת ישראל, על הפעלתה ועל פיתוח יכולותיה, בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר. ההצעה מחריגה את עניין חקירה או תיק מסוימים, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, למעט עניין מדיניות בתחומי חקירות, טיפול בתיקים והעמדה לדין.

הצעת חוק לשינוי מספר חברי הכנסת הנדרש להתפלגות סיעה של יואב קיש וחנוך דב מלביצקי (הליכוד) אושרה בקריאה טרומית של 61 חברי כנסת לעומת 52 שהתנגדו. לפי ההצעה תבוטל האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם. בהתאם, לצורך התפלגות תידרש קבוצה של שני ח"כים לפחות, המהווים לפחות שליש מחברי הסיעה.

הוועדה המסדרת בראשות ח"כ יואב קיש החליטה להקים שתי ועדות מיוחדות שידונו בהצעות החוק. הקמת הוועדות טעונה אישור של מליאת הכנסת, והצבעה בנושא נערכה הבוקר (רביעי). לפי ההחלטה, תוקם ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה. בוועדה יהיו 13 חברים. יו"ר הוועדה יהיה ח"כ אופיר כץ (הליכוד).

עוד הוחלט להקים ועדה מיוחדת לדיון בשתי הצעות חוק היסוד. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – שר נוסף במשרד) של חה"כ שמחה רוטמן וניסים ואטורי. והצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – כשירותם של שרים) של חה"כ משה ארבל. בוועדה יהיו 17 חברים. יו"ר הוועדה יהיה ח"כ שלמה קרעי (הליכוד).

עוד החליטה הוועדה, כי הצעת חוק הכנסת (תיקון – מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה) של חה"כ יואב קיש וחנוך דב מלביצקי, תידון בוועדת הכספים.

בהצעה תמכו 6 ח"כים מול התנגדותם של 4 ח"כים. ח"כ גלעד קריב ביקש לערוך הצבעה חוזרת (רביזיה) על ההצבעה, ולאחר הצבעה נוספת היא אושרה סופית.