אביב ברדיצ'ב, מדריך הטיול של מכינת בני ציון בנחל צפית בו נהרגו תשע נערות ונער בשיטפון באפריל 2018, טען שיידע את ראש המכינה יובל כאהן על כוונתו לטייל בנחל ערב לפני היציאה למסלול. ברדיצ'ב אמר את הדברים ביום הראשון לעדותו במשפט בו הוא וכאהן נאשמים בהמתה בקלות דעת, וזאת בניגוד לעדותו במשטרה. בכתב האישום נגד כאהן וברדיצ'ב נכתב שהשניים שוחחו באותו ערב, ללא פירוט של תוכן השיחה.

לדברי ברדיצ'ב, הוא אמר לכאהן בערב האסון שהוא מתכנן להוביל את 25 חניכי הטיול, חלקם תלמידי י"ב שהיו מועמדים למכינה וחלקם חניכים במכינה, בנחל צפית, השתמש בשמו המפורש של הנחל, וכאהן אמר לו 'בסדר גמור, בהצלחה'.

"אני חושב שהתנהלנו בצורה רגילה ואופיינית במכינה", אמר ברדיצ'ב, "צורה של לדבר בערב ולסגור תכנית ולאחר כך לכתוב עליה בבוקר ולאורך אותו יום לשלוח עדכונים ותמונות – זו הצורה שעבדנו בה בהרבה מאוד מהמקרים."

עוד אמר ברדיצ'ב: "לא חשתי סכנה, לא הרגשתי צורך לעצור. התכניות להמשך (המסלול) לא נראו לי מסוכנות בשום שלב".

ברדיצ'ב, שהיה רכז התכנית החינוכית בעת האסון הואשם בשבועות האחרונים על ידי מנהל המכינה, יובל כאהן, בכך שקיבל על דעת עצמו את ההחלטה להכניס את החניכים לנחל בלי לעדכן אותו על כך. ברדיצ'ב טען שכאהן התעקש ולחץ לקיים את הטיול למרות הסכנות, אך למרות החששות שהיו לו, השתכנע שהיציאה בטוחה.

"הטיול לא היה צריך לצאת לפועל", אמר ברדיצ'ב היום על דוכן העדים, וטען שכאהן שיקר כשאמר שלא ידע שקבוצת החניכים יורדת לטיול לנחל. "הייתי צריך להתעקש יותר מול יובל על מעורבות שלו, אבל אני חושב שהתנהלנו בצורה רגילה ואופיינית במכינה".

"לא הרגשתי שההוראות שהוא נותן הם עם דגל שחור, שאני בתור איש מקצוע צריך להגיד ׳עד כאן׳", אמר ברדיצ'ב בהקשר לתכנית של כאהן להוציא לפועל טיול במדבר בשבוע עם התראות לשטפונות.

כאמור, הטיול הראשוני נקבע לנחל צאלים, אך כבישי הגישה לנחל נחסמו בעקבות ההתרעות על שטפונות. מדריכי הטיול, ברדיצ'ב והמדריכה נועם דור, החליטו לקחת את החניכים לאזור אחר, שאליו לא נערכה כל הכנה: מושב עין תמר שמדרום לים המלח. הם עדכנו בכך את כאהן. לפי עדותו של ראש המכינה כאהן, הוא היה בטוח שהחניכים, וברדיצ'ב בראשם, לא יצאו לטיול נחל ביום האסון אלא יישארו בחניון. כאהן העיד שהוא עודכן על כך רק בבוקר הטיול בהודעת ווטסאפ שאותה לא ראה.

אך לדברי ברדיצ'ב, כאהן ידע כבר ערב קודם שהחניכים יוצאים לטיול, ואף יותר מכך – מעולם לא נתן הוראה לבדוק התרעה לשיטפונות. לדברי ברדיצ'ב, "השתכנעתי מיובל, כי הובלת טיול בהתראת שיטפונות זה לא תחום שהבנתי בו. מעולם לא יצא לי לטייל בהתרעת שטפונות, גם לא למכינה. לא הרגשתי שאנחנו יודעים להיערך לזה".

יחסי הערצה לראש המכינה

ברדיצ'ב תיאר את הערכתו לכאהן, שאף חיתן אותו, וציין שהעריץ אותו: "ערך האמת היה הערך שחינך אליו ודבק בו, אדם שעושה הכול במקצועיות מאוד גבוהה, בכל היבט של המכינה. את השיעורים שלו היינו מזכירים ומצטטים". אך במקביל גם כשתלטן, בוס שלעיתים פועל באופן אגרסיבי כדי לקדם את מטרותיו.

לדבריו, מידת האוטונומיה שהייתה לרכזים במכינה הייתה גבוהה, אך כאשר היה מדובר בנושאים עקרוניים – כאהן היה תופס פיקוד. לדבריו, כאהן התעקש על כך שיצא טיול של המכינה ליהודה ושומרון, בימי מתיחות, חרף ביקורת של הורים ומדריכים, וטיול למדבר תחת עומס חום, שבסופו חניכה התייבשה. ברדיצ'ב טען שבשני המקרים כאהן סירב לקבל אחריות.

השופט: "אתה רואה דבר שאינו תקין – אתה לא קם ואומר משהו?"

השופט יובל ליבדרו ביקר בחריפות את דבריו של ברדיצ'ב, בטענה שהוא מסתתר מאחורי דמותו הסמכותית של כהאן כתירוץ על כך שלא עמד על דעת עצמו לא לצאת לטיול. לדבריו, "אתה לא חסר גב, אתה איש מנוסה… תפקיד עם אחריות. אתה רואה דבר שאינו תקין – אתה לא קם ואומר משהו?".

"אני מרגיש אחראי לטיול הזה, לתוצאה שקרתה", ענה ברדיצ'ב. "הייתי חלק מצוות שלם שבנה אותו. בהיבט הערכי – אני חש אחריות מוסרית וערכית, לא מתיימר לחמוק ממנה". ברדיצ'ב עמד על כך שפעל על פי רוח המפקד, ועל פי הציפיות וההוראות שהתווה כאהן: "לא הייתה אף החלטה שקיבלתי על סמך דעתי בלבד. נשמעתי להוראות כמו שהתבקשתי מאנשים מקצועיים ממני".

בחלק אחר של העדות, שאל השופט ליבדרו את ברדיצ'ב מדוע לא פעל לעצור את הטיול לאור התרעות המסוכנות. "שבוע של תחזיות, שבסוף מתממשות. זה לא תחזיות, באמת קורה: גשם, שטפונות! איפה הסקת המסקנות שלך? איך לא אמרת ליובל: הנה באמת מתממשים שטפונות, סגרו לנו את הנתיב, בו נחתוך ונחזור הביתה.

ברדיצ'ב: "תכניות שאנחנו מתכננים אין בהם סיכון. רצינו לנצל את הסיטואציה שנוצרה שהבאנו את החניכים."

ליבדרו: "אבל תגיד לי – מתי אומרים סטופ? לא בתחילת שבוע כשיש חשש, לא כשאולי נכנסים לנחל. מתי אומרים סטופ?"

ברדיצ'ב: "לא בטוח שאני מבין את השאלה."

ליבדרו: "אני אחזור עליה. בתחילת שבוע יש חשש, אבל לא חדלת. יצאתם לטיול וראיתם שזו לא רק תחזית, הגשם התממש. יש שטפון בציר שאליו הלכתם. גם שם אתה לא חודל. ואז גם בכניסה לנחל אתה שומע שיורד גשם באגן, אבל עדיין לא חודל. מתי עוצרים? מתי אומרים 'לא קרה כלום, אז ביטלנו'?"

ברדיצ'ב: "לא חשתי סכנה, לא הרגשתי צורך לעצור. התכניות להמשך לא נראו לי מסוכנות בשום שלב. את כל המערך הזה של השיחות לגבי האפשרות להמשיך קיימתי עם נעם ויובל, ואף אחד מאתנו לא העלה מחשבה, אולי נחזיר אחורה את כולם."