"העומס עלינו התחיל עוד לפני המשבר הנוכחי", אומרת ל'דבר' סיגל גפן, מזכירה בבית ספר יסודי במרכז הארץ מזה 12 שנים, על מאבק המזכירות בבתי הספר שהחל לאחרונה. "המטלות של רפורמת גפ"ן שהוסיפו לנו השנה הן רק הקש ששבר את גב הגמל. כל דבר שאין מי שיעשה אותו בבית הספר מפילים עלינו. אני חוזרת הביתה גמורה".

גפן היא אחת מהמזכירות, המנהלניות ומנהלות החשבונות שמנהלות בימים אלו מאבק מול מרכז השלטון המקומי בדרישה לתגמול על מטלות שהתווספו להן בעקבות רפורמת התקציב הגמיש לבתי הספר, המכונה גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית). התכנית העבירה לאחריות מנהלי בתי הספר תקציב של עד כמיליון שקלים לרכש תכניות חינוכיות, השתלמויות, שירותים וציוד, שבעבר היה מתקבלים דרך משרד החינוך והרשויות המקומיות. מי שהוטל עליהן לנהל את התקציב הזה היו המזכירות והמנהלניות, בלי להגדיל את היקף העבודה או תקני העובדות.

כחלק מהמאבק קיימו מאות מזכירות הפגנה בתל אביב, והחלו בעיצומים במסרתם הן נמנעות מביצוע המטלות הנדרשות בתכנית גפ"ן.

"כשהתחלתי, התפקיד שלי לא כלל עבודת מנהלניות. מקסימום תשלומי הורים". מספרת גפן. "כשהחלה רפורמת ה'ניהול העצמי' (שבה בתי ספר החלו לנהל חלק מתקציב בית הספר, מ"מ) שלחו אותי לקורס מנהלניות, אך לא שינו לי את הגדרת התפקיד או העלו את השכר בעקבות זאת. עכשיו עם גפ"ן העבודה שילשה את עצמה: קשר רציף עם ספקים, הוצאת חשבוניות ועוד. וכל אלו עד דד ליין ספציפי."

עבודת המנהלה היא רק חלק אחד במטלות של גפן. "אני המענה הראשוני בבית הספר של 720 תלמידים, אם זה תלמידים או מורה שנכנסים אליי בהתקף חרדה, או שיש מקרה חירום רפואי, או הורה שמתקשר לבית הספר. מלבד זאת אני צמודה למנהלת בית הספר, לדרישות שלה ממני. יש גם מזכירות רבות שאחראיות על הוצאת משכורות, אני אישית לא אחראית על זה אצלנו בבית הספר אלא המזכירה הנוספת שעובדת איתי".

השכר על העבודה הרבה נמוך. "אני ב-90% משרה ומרוויחה 6,000 שקלים. סכום עלוב לכל הדעות". אבל מלבד עליית השכר, גפן דורשת שינוי בתקינה. "יחד איתי עובדת מזכירה ב-70% משרה, כלומר יחד אנחנו עונות על תקן של משרה וחצי של מזכירה. התקן הזה לא הולם את הדרישות, צריך להגדיל אותו ולהביא עוד כוח אדם. ברור לי שיש קשר הדוק בין השכר והתנאים להיותנו נשים."

חלק גדול מהבעיה הוא שאין כיום הגדרת תפקיד למזכירת בית ספר. "זה שאין לנו הגדרת תפקיד ברורה מפיל עלינו תחומי אחריות שנופלים בין הכיסאות בבית הספר. זו דוגמא פעוטה אולי, אבל הסיבה שלמזכירת בית הספר יש פלסטרים היא שאין אחות בבית הספר."

אחד מהקשיים במאבק הוא שהעובדות מועסקות ברשויות המקומיות, ולכן הדרישה לשיפור תנאי השכר מופנית למרכז השלטון המקומי, למרות שמי שמוביל את תוכנית גפ"ן הוא משרד החינוך. לדברי גפן, "משרד החינוך מפיל על השלטון המקומי רפורמות, בלי להבין מה המשמעויות של המהלך."

למרות הקשיים, היא נהנית מהעבודה ומרגישה בה משמעות. "בראיון העבודה שלי לתפקיד שאלו אותי למה אני רוצה לעבוד כמזכירה, כי הגעתי ממקום מקצועי אחר לגמרי. אמרתי שאני רוצה לעזור לילדים. וזה מה שחשוב לזכור. אנחנו לא מזכירות של מפעל, אלא אחראיות על לבבות של ילדים".