על שולחנו של שר הבריאות המיועד, אריה דרעי, מונחת משימה שמקבילה לפירוק פצצת זמן שצפויה להתפוצץ בעוד ארבע שנים. בלי שינוי מדיניות חד של הממשלה, מספר הרופאים החדשים מדי שנה צפוי לצנוח ב-25% החל מ-2026, ובעקבותיו שיעור הרופאים בישראל צפוי לרדת בתוך עשור מ-3.3 ל-3 רופאים לנפש, ירידה של כ-10%. המשמעות היא פחות זמינות של רופאים בבתי החולים ובמרפאות, והגברת העומס על הרופאים הקיימים. באזורי הפריפריה, הנזק יורגש בעוצמה רבה יותר.

יו"ר ש"ס אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל \ פלאש90)

במונחים פוליטיים, ארבע שנים הן זמן ארוך מאוד, שיוביל את תוצאות המשבר לשר אחר. אך כדי לנטרל את הפצצה, או לפחות לצמצם את הנזק, צריך לפעול עכשיו, ובמהירות. רופאים אי אפשר לייצר ביום, או אפילו בתוך שנה.

בשורש המשבר עומדת 'רפורמת יציב' שהוביל משרד הבריאות ב-2019, במסגרתה החליט המשרד לא לאפשר לבוגרי רפואה ממספר מדינות בחו"ל לקבל רישיון רפואה בישראל, עקב רמת לימודים נמוכה באותן המדינות. מדובר בעיקר במדינות מזרח אירופה, שישראלים רבים לומדים בהן רפואה עקב מספר המקומות המצומצם בפקולטות לרפואה בישראל. שנת היעד שבה תיושם הרפורמה היא 2026. מהלכים שנדרשים כדי לפצות על החוסר הצפוי בוצעו בצורה חלקית ביותר.

את התוצאה אפשר לראות בתחזית כוח האדם של משרד הבריאות לרופאים חדשים, כחלק מדו"ח צוות היישום לקיצור תורנויות המתמחים ממרץ האחרון. לפי הדו"ח, בשנת 2026 יקטן צפי הרופאים החדשים מ-2,168 ל-1,630, ירידה של 25%, ובשנה שלאחר מכן יעלה לכ-1,700 רופאים חדשים, עקב הגדלה במספר לומדי הרפואה.

צפי רופאים חדשים בישראל 2022-2027 (מתוך דו"ח צוות היישום לקיצור תורנויות הרופאים, משרד הבריאות)

הרופאים החדשים פונים בדרך כלל להתמחות באחד ממקצועות הרפואה, שנעשית בבתי החולים, ומהווים חוליה מרכזית באיוש המחלקות השונות, ושם צפוי להיות מורגש החוסר ברמה המיידית.

הנפגעים העיקריים מכך יהיו בתי החולים בפריפריה, שבהם השיעור הגבוה ביותר של רופאים שהוכשרו בחו"ל, רבים מהם באוניברסיטאות שיפסיקו להיות מוכרות בארץ. הדו"ח של מנדלוביץ לא מותיר מקום לספק: "מצוקת האיוש החל ב-2026 היא בגדר עובדה מוגמרת".

רפורמת יציב היא רק אחד הגורמים לירידה במספר הרופאים. גם פרישתם מהעבודה של הרופאים שעלו מברית המועצות בתחילת שנות התשעים, ופיצו על המספר הנמוך יחסית של רופאים שהוכשרו בישראל, צפויה לצמצם את מספר הרופאים בישראל.

ועדה לבחינת כוח האדם הרפואי בישראל, בראשות פרופ' רוני גמזו, פרסמה בינואר האחרון דו"ח עם תחזית קודרת: שיעור הרופאים בישראל שעומד כיום על 3.3 ל-1,000 נפש (פחות ממוצע OECD) צפוי לרדת בתוך עשור ל-3. בחישוב של השיעור לנפש מתוקננת (חישוב שנותן משקל רב יותר לקבוצות באוכלוסיה שזקוקות יותר לשירותי רפואה, כמו קשישים), שיעור הרופאים ל-1,000 נפש ירד מ-3.19 כיום ל-2.9.

תחזית לשיעור הרופאים באוכלוסיית ישראל (מתוך דו"ח הוועדה לכוח אדם רפואי בראשות פרופ' רוני גמזו, משרד הבריאות)

דו"ח הוועדה של גמזו מראה שכדי לשמר את המצב הקיים, נדרשת הכפלת מספר בוגרי הרפואה בישראל בתוך כ-15 שנה, מ-687 ל-1,200 בשנת 2035. כדי להגיע למצב הרצוי, שכולל עלייה ל-3.4 רופאים ל-1,000 נפש מתוקננת, נדרש כמעט שילוש של מספר הרופאים בוגרי ישראל, ל-1,728 בשנה.

חלופות לצפי רופאים חדשים (מקור: דו"ח הוועדה לכח אדם רפואי בראשות פרופ' רוני גמזו, משרד הבריאות)

ההמלצות נכתבו, אך בוצעו באופן חלקי

מה עשה משרד הבריאות עד היום כדי למלא את החוסר הזה? במבחן התוצאה, לא מספיק. המושבים בפקולטות לרפואה הוגדלו ונפתחו מסלולים מקוצרים לבעלי תארים, ובעקבותיהם מספר בוגרי הרפואה בארץ צפוי לעלות ב-25% בין השנים 2022 ל-2027, מ-709 ל-889. כלומר, מכניסת הרפורמה צפוי גירעון קבוע של כ-300 רופאים חדשים בשנה: כ-500 ייגרעו בעקבות רפורמת יציב, ורק כ-200 יתווספו בעקבות פתיחת המסלולים החדשים.

הוועדה בראשות גמזו פרשה שורה של המלצות לפעולה, בהם הוספת מקומות ל-80 סטודנטים חדשים לרפואה בחמש השנים הקרובות. לשם כך נדרש גם תקציב מהמועצה להשכלה גבוהה, שהיא חלק ממשרד החינוך. הוצע גם לבטל את המסלולים לסטודנטים מחו"ל שלומדים רפואה בישראל, כדי לפנות את המקומות לסטודנטים ישראלים – מהלך שהחל בשנת הלימודים הנוכחית.

מהלך נוסף שיוכל להגדיל את זרם הרופאים הוא הקמת בית ספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן בהרצליה. באוניברסיטה הפרטית החלו בהכנות להקמת בית ספר כזה ואף הציבו בראשו את המשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק. מכיוון שהאוניברסיטה היא פרטית, שכר הלימוד בבית הספר לא יהיה מסובסד וצפוי להיות גבוה, אך במשרד הבריאות רואים בחיוב את המהלך.

עוד הוצע לקצר את תקופת הסטאג', ולייעל את פרק השדות הקליניים בהכשרה, שבו הסטודנט לרפואה מצטרף למספר מחלקות ומוסדות רפואיים לתקופה קצרה בכל פעם כדי להכיר את תחומי הרפואה השונים, למשל, להוסיף עוד מקומות שישמשו כשדות קליניים, ולהגדיל את מספר הסטודנטים בכל קבוצה שמשתתפת בשדה קליני.

הוועדה המליצה גם על מתן מענקים ומלגות לישראלים שילמדו רפואה בחו"ל, בתמורה להתחייבות לעבוד בישראל כשיסיימו את הלימודים – מהלך שלא קרה עדיין.

עוד מהלכים שהוצעו הם עידוד עלייה לישראל של רופאים יהודים, צעירים וותיקים, וכן עידוד וסבסוד חזרה לישראל של רופאים שעזבו את הארץ. הוצע גם פיתוח תכניות שיכשירו צעירים מהפריפריה ללימודי רפואה, מתוך זיהוי של סבירות גבוהה שהם גם יעבדו בפריפריה בתום הלימודים.

מהלכים נוספים שמקדם משרד הבריאות מיועדים לצמצום העומס על עבודת הרופאים, כך שניתן יהיה למצות בצורה טובה יותר את הפוטנציאל של הרופאים הקיימים. כיוון אחד הוא קידום תפקיד האחות המומחית, הסמכה שתאפשר לאחיות לקבל חלק מסמכויות הרופא בטיפול השוטף, הן בבתי החולים והן בקהילה. עד כה הוכשרו כ-550 אחיות מומחיות ב-11 תחומי רפואה שונים, ובכוונת המשרד להגיע לכ-6,000 אחיות שהן כ-10% מכלל האחיות.

תפקיד נוסף הוא עוזר רופא, שיוכל לבצע חלק מהמטלות המנהליות שכיום הרופאים נאלצים לבצע, בעיקר בבתי החולים. המשרד החל לקדם חקיקה שתסדיר את המקצוע.

אתגר קיצור התורנויות

לכל אלו מצטרף אתגר נוסף: המתווה לקיצור תורנויות המתמחים. נכון לעכשיו, המתווה הזה צפוי להיכנס לתוקף מספטמבר 2023, ובמסגרתו יקוצרו התורנויות של רופאים ב-10 בתי חולים בפריפריה, מ-26 שעות כיום ל-18 שעות. המשמעות היא הגדלת מספר הרופאים שנדרש לאייש את המחלקות, ואלו יהיו רופאים מתמחים, בדיוק אותם רופאים שעוד ארבע שנים יחסרו למערכת.

מתווה 16+2 דורש הגדלה דרמטית של כוח האדם הנדרש בבתי החולים בפריפריה שבהם הוא יחול. יש לכך שתי סיבות מרכזיות: האחת היא ההגבלה על 6 תורנויות בחודש לרופא בלבד, בעוד שהמתמחים בבתי חולים בהם יש מצוקת כוח אדם מבצעים מספר גדול יותר של תורנויות. הסיבה הנוספת היא שבמתווה החדש, המתמחה מפסיד שני ימי עבודה 'רגילים' בכל פעם שהוא מבצע תורנות, במקום יום אחד כיום. גם את ימי העבודה האלה, מישהו יצטרך לאייש.

לפי משרד הבריאות, ליישום השלב הראשון במתווה החדש נדרשים 70 תקנים, ובהמשך יידרשו 200 נוספים. תקנים אלו עדיין לא הועברו ונמצאים במוקד של ויכוח בין משרדי הבריאות והאוצר.

אך בדו"ח צוות היישום נכתב במפורש שללא צעדים דרמטיים להגדלת כוח האדם, יישום המתווה ייצור בעיית כוח אדם חריפה, בעיקר בבתי החולים בפריפריה. עם זאת, חבריו העריכו שבעזרת יישום שורת צעדים דרמטיים להגדלת מספר הישראלים שלומדים רפואה, בהם הוספת 100 מושבים באוניברסיטאות בכל שנה במשך שלוש שנים, ומתן מימון או הלוואה ל-100 סטודנטים ישראלים שילמדו בחו"ל, ניתן "למתן ולעכב את תהליך שחיקת מלאי הרופאים", וקובעים ש"יש הכרח לנקוט צעדים נוספים להגדלת היצע הרופאים במהלך השנים הקרובות".

ההמלצות והמהלכים השונים הוקפאו בחודשים האחרונים, חודשי ממשלת מעבר ללא יכולת לתכנן קדימה ולקבוע סדרי עדיפויות בתקציב מדינה. עם כניסת הממשלה החדשה, זה הזמן של דרעי ליישם את התכניות ולחשוב קדימה, כדי לא להתעורר ב-2026 עם הרבה פחות רופאים.