ועדת הכנסת לצדק חלוקתי המליצה לצבוע חלק מהתקציב שמועבר לקופות החולים – להתמחויות בפסיכולוגיה בפריפריה. ההמלצה ניתנה כחלק מדיון שקיימה הוועדה בנושא מצב שירותי בריאות הנפש בפריפריה החברתית והגאוגרפית, תוך התייחסות מיוחדת למידת הצלחתה של הרפורמה בתחום בריאות הנפש שנכנסה לתוקף ביולי 2015. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) כי "בריאות הנפש היא החלק החשוב ביותר בתחום הבריאות. זיהינו כמה בעיות ביישום הרפורמה, בדגש על המצב במגזר הערבי".

בדיון התעורר ויכוח האם הרפורמה שיפרה את המצב בפריפריה. חנה שטרום הכהן מפורום הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים בבריאות הנפש אמרה כי "לפני הרפורמה היה מחסור בתחום בריאות הנפש בפריפריה, עכשיו קיים מחסור בכל רחבי הארץ כשבפריפריה המצב רק החמיר עוד" ואילו דני בודובסקי ממשרד הבריאות אמר כי "לפני הרפורמה המצב היה קטסטרופלי. כיום יש יותר שירותים, גם בפריפריה. יש 30,000 יותר מטופלים מאשר לפני הרפורמה. התורים התקצרו. עם זאת, יש עדיין מצוקת כוח אדם, מחסור בפסיכיאטרים – בעיקר לילדים ולנוער – וכן מחסור במגזר הערבי".

בסיום הדיון פנה זוהר למשרד האוצר וביקש לפעול להקצאת 40 מיליון שקלים לטובת מתמחים בתחום בריאות הנפש בפריפריה. בנוסף, אמר ח"כ זוהר כי הוועדה תפנה ליו"ר המועצה להשכלה גבוהה בדרישה לפעול לעידוד סטודנטים מהמגזר הערבי ללמוד את תחום בריאות הנפש ולשפר את תנאי הקבלה.

עוד הודיע היו"ר כי הוועדה תפנה לשר הבריאות בדרישה לפעול למענה הולם ולהרחבת השירותים הניתנים לבריאות הנפש – להגדיל את מערך כוח האדם המקצועי בכלל ובפריפריה בפרט. וכן לפעול למענה הולם של כוח אדם מקצועי במרפאות לבריאות הנפש.

המתנה לטיפול פסיכולוגי בפריפריה (נתונים: ארגון בנפשנו. גרפיקה: דבר ראשון).

רבות דובר על האפשרות כי הרפורמה בבריאות הנפש תוכל לתקן את המצב הקשה של שירותי בריאות הנפש בפריפריה. מצבם הקשה של השירותים באזורים אלה היה ידוע גם לשר ליצמן, שבתקופה בה כיהן כסגן שר הבריאות התבטא בנושא ואמר כי לאחר שתצא הרפורמה לדרך "סוף סוף תהיה גישה לשירותי בריאות הנפש בפריפריה ובישובים המרוחקים". דוח של מרכז המחקר של הכנסת הצביע על מחסור בכוח אדם מקצועי, פריסה מצומצמת של המרפאות הקהילתיות בפריפריה ותורים ארוכים במרפאות הקהילתיות. דוח מבקר המדינה מ-2010 הצביע על אי שוויון ובעיה בפריסת שירותי בריאות הנפש. כמו כן, הכסף שהועבר לקופות החולים כחלק מהרפורמה אינו צבוע (כלומר, מיועד לצורך ספציפי) והיעדים שנקבעו הם ללא התייחסות לפריסה גאוגרפית.

ארגון בנפשנו אומר ביחס לנתונים כי עולה מהם "תמונה עגומה למדי. בנוסף, כיוון שיעדי הרפורמה אינם מבחינים בין טיפול פסיכולוגי לטיפול פסיכיאטרי, ישנו חשש להעדפה של טיפול תרופתי (זול יותר) על פני טיפול פסיכולוגי, ככלל ובייחוד בפריפריה".