ההודעה של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לנשיא המדינה על כך ש"עלה בידו" להרכיב ממשלה הגיעה ממש ברגע האחרון, אחרי 38 ימים של משא ומתן קואליציוני ארוך ואינטנסיבי עם מפלגות הימין שירכיבו את הממשלה הבאה. המפלגות השונות דרשו מנתניהו תיקים, תפקידים, סמכויות ושינויי חקיקה דרמטיים. אבל לפי הפרסומים עד כה, רובם המכריע לא עוסקים בפתרונות למחנק הכלכלי שחש הציבור בישראל. ההבטחות הכלכליות של נתניהו כמעט נשכחו.

מאות העובדים והגמלאים שהפגינו השבוע בחיפה ובאשדוד במחאת ההסתדרות על יוקר המחיה מגיעים מכל רחבי החברה הישראלית והקשת הפוליטית. הם ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, תומכי מרצ והציונות הדתית. המחאה, שצפויה להתרחב בשבועות הקרובים, נועדה להזכיר לנתניהו ולמפלגות את האחריות שלהם לטיפול מיידי במצוקות החברתיות של מיליוני אזרחים.

"איך במדינה שידועה בקדמה ובשגשוג בין לאומי מיליונים נדחקים מתחת לקו העוני?", שאלה אתמול ליז חזות, יו"ר ועד עובדי בית החולים אסותא באשדוד. "נמאס לנו מהקלישאות, מהדמגוגיה, מויתור על מוצרי מזון בסיסיים. זוגות צעירים לא רואים את האופק, מחירי הדיור הרקיעו, משפחות שלמות חיות פה בקושי. אנחנו רוצים לחיות בכבוד. בזכות ולא בחסד".

המצוקה אינה רק תחושה, ומגובה בנתונים מדאיגים. מדד המחירים לצרכן רשם ב-12 החודשים האחרונים עלייה של 5.3%, ההתייקרות הגדולה ביותר מזה 14 שנה. האינפלציה הגבוהה גרמה לכך שהשכר הריאלי נשחק, בעיקר בתחומים כמו חינוך, רווחה ובריאות. אך מנגד, בקופת המדינה יש עודף תקציבי של כ-30 מיליארד שקלים.

מי יפרק את הקואליציה על חינוך חינם לגיל הרך

נתניהו ודרעי הצהירו במהלך מערכת הבחירות על שורת צעדים חברתיים, שלרובם אין כרגע זכר בסעיפים שהתפרסמו מתוך ההסכמים הקואליציוניים. נתניהו למשל, התחייב לחינוך חינם מגיל לידה עד שלוש; בהרחבה של מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) שיסייע להורים עובדים; ובהקפאה של תשלומי הארנונה שצפויים לעלות החל מ-1 בינואר.

ההסכמים עם הציונות הדתית ועוצמה יהודית עוסקים בעיקר ביהודה ושומרון, במערכת המשפט, בטחון הפנים, שירותי הדת ועוד. חשובים ככל שיהיו, נראה ששתי המפלגות האלה, שיותר מ-10% מהבוחרים הצביעו להן, אינן מתעניינות כלל במצוקות הכלכליות של הציבור. ההסכם עם יהדות התורה נוגעים ברובם המכריע בציבור החרדי ובחינוך החרדי. קרן האור היחידה כמעט שעוגנה בהסכמים היא ההבטחה שהובילה מפלגת ש"ס להקצאת מיליארד שקלים לביטחון תזונתי, בדמות תלושים לרכישת מזון למשפחות עניות.

ומה עם ההבטחות של הליכוד? בלי לעגן את המהלכים החברתיים בהסכמים הקואליציוניים, הם יהיו בסכנת התמסמסות מתמדת. מי ידרוש מנתניהו לממש את ההבטחה לחינוך חינם לגיל הרך? מי יאיים לפרק את הקואליציה אם לא תמומש? הזכרת הבטחות אלו בהסכמים או בקווי היסוד של הממשלה כמובן לא תבטיח את קיומן, אבל תהיה בסיס לדרוש אותן בהמשך.

החיים הולכת ומתייקרים, השכר קפוא

ובזמן שהמפלגות עסוקות במו"מ, החיים בישראל רק הולכים ומתייקרים. רשות החשמל החליטה אתמול סופית על התייקרות החשמל בכ-8%, מהלך שיכביד את העלות למשפחה ממוצעת בכ-480 שקלים בשנה. גם תעריפי המים אמורים לעלות בקרוב, ומדי כמה ימים מתפרסמת עליית מחירים של אחת מחברות המזון ומוצרי היסוד.

מול ההתייקרויות האלה, שכר העובדים נותר קפוא. במגזר הציבורי, עמוד השדרה של מעמד הביניים הישראלי, השכר קפוא כבר שלוש שנים. גם שכר המינימום, שכרם של העובדים החלשים ביותר, לא עלה כבר חמש שנים.

התכנית שהציגה ההסתדרות לממשלה כוללת שורה של צעדים פשוטים יחסית להקלה על הציבור, בהם סבסוד החינוך לגיל הרך ותשלומי ההורים לבתי הספר, העלאת שכר המינימום מ-5,300 ל-6,000 שקלים באופן מיידי, העלאת קצבת הזקנה והטבות לקשישים, והקפאת תעריפי המים, הארנונה והחשמל. יישום שלה לא יפתור את הבעיות במלואן אך יוכל לאפשר לציבור הישראלי אוויר לנשימה.

דרישה נוספת של ההסתדרות היא חתימה מהירה על הסכמים להעלאת שכרם של מאות אלפי העובדים במגזר הציבורי: הסייעות בגנים, האחיות בבתי החולים ועובדי התברואה בעירייה. מלבד ההשפעה הישירה על עובדים אלו ומשפחותיהם, להעלאת שכר משמעותית תהיה גם השפעה משקית – בין אם בהגברת הצריכה, וגם במשיכת השכר במגזר הפרטי כלפי מעלה.

ההפגנות של ההסתדרות, ובתקווה גם של ציבורים נוספים, יימשכו כדי לוודא שההבטחות החברתיות של נתניהו והממשלה הקרובה לא יישכחו במערבולת המשא ומתן הקואליציוני. חובת ההוכחה, והמימוש, תהיה מעכשיו עליהם.