דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"א בסיון תשפ"ד 17.06.24
28.5°תל אביב
  • 25.1°ירושלים
  • 28.5°תל אביב
  • 24.2°חיפה
  • 26.8°אשדוד
  • 25.1°באר שבע
  • 33.3°אילת
  • 28.4°טבריה
  • 22.4°צפת
  • 28.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

ראש ועדת המעקב לחינוך הערבי: "צריך לקחת אחריות על זה שנערים נפלטים מהמערכת ומצטרפים לארגוני הפשיעה"

ד"ר שרף חסאן קורא לחיזוק מעמדו של החינוך הערבי במשרד החינוך, ומסביר מדוע הוא צריך להיות מחובר לזהות ולתרבות: "תכני הלימוד כיום לא קרובים לילד ולא שייכים לו וגם לא למורה. זה מחזק את הניכור"

ד"ר שרף חסאן, ראש ועדת המעקב לענייני חינוך בחברה הערבית (צילום: אלבום פרטי)
ד"ר שרף חסאן, ראש ועדת המעקב לענייני חינוך בחברה הערבית (צילום: אלבום פרטי)
יניב שרון

נתוני הבגרות בקרב בתי הספר הערביים בישראל משתפרים מעט בשנים האחרונות, אך ד"ר שרף חסאן, ראש ועדת המעקב לענייני חינוך, מסרב להתרשם. "נתוני הבגרות לא משקפים את מצב החינוך בחברה הערבית. בתקופת הקורונה הייתה עלייה בנתוני הבגרות בבתי ספר רבים. איך זה ייתכן כששני שליש מהתלמידים לא מחוברים לתהליך החינוכי?"  

לדברי חסאן, יש להסתכל על מרכיבים אחרים ותופעות אחרות. "צריך לדבר על תופעת האלימות והפשע בחברה הערבית ומספר בני הנוער שמעורבים באלימות ובפשיעה. מישהו צריך לקחת אחריות על פליטתם מהמערכת והגעתם למצב שבו הם חלק מארגוני הפשיעה ומשלמים מחיר גבוה על כך". 

"אלפי ילדים מתחילים את חייהם במערכת החינוך בכיתה א'"

חסאן מעיד שיש כמה סיבות להיפלטות של תלמידים רבים ממערכת החינוך הערבית. "שיח ההישגים במערכת, לצד חוסר בתוכניות לסוגיות העומק, גורמים לניכור ולהיעדר תחושת השייכות. אלה מעצימים את ההדרה החברתית. מי שסובלים הם המוחלשים, הם לא נמצאים במעגל שמאפשר להם להתחרות בהישגים לימודיים ומוצאים עצמם בשוליים. הפערים בבתי הספר גדלים, וגם הפערים בין היהודים לערבים. הילדים נמצאים בשולי התהליך החינוכי ונפלטים ממנו. צריך להפוך את סדר העניינים. חלק מזה זו היכולת לתת מענה הולם לצרכים שונים לילדים בהדרה חברתית מאוכלוסיות מוחלשות". 

חוקרי משטרת ישראל בזירת רצח. "צריך לדבר על תופעת האלימות והפשע בחברה הערבית ומספר בני הנוער שמעורבים באלימות ובפשיעה" (צילום: דוברות המשטרה)
חוקרי משטרת ישראל בזירת רצח. "צריך לדבר על תופעת האלימות והפשע בחברה הערבית ומספר בני הנוער שמעורבים באלימות ובפשיעה" (צילום: דוברות המשטרה)

ד"ר חסאן מתעקש להביט על התמונה הרחבה ולא להסתפק בביקורת על מערכת החינוך. "חצי מהילדים הערבים מתחת לקו העוני, זו סוגיה מרכזית. יש כמה אזורים עם בעיות ייחודיות בנגב. ביישובים הלא מוכרים אין כיום מענה הולם לילדים. אלפי ילדים מתחילים את חייהם במערכת החינוך בכיתה א', וזו סיבה לדאגה, כי כיום בישראל לומדים לפחות שלוש שנים במערכת לפני כיתה א'. זה מעמיק פערים. אחוז הנשירה הסמויה והגלויה במערכת החינוך בנגב הוא מאוד גבוה". 

חסאן קורא לדיאלוג עם החברה הערבית בישראל ומעורבותה בפתרון המשבר במערכת החינוך. "צריך לעשות זאת בצורה כוללנית, בחשיבה עמוקה ובדיאלוג עם החברה הערבית, כדי לתת פתרון לבעיות העומק ולהוביל לשיפור משמעותי בחינוך. מבחינת החברה זה מרכיב אסטרטגי. הדבר היחיד שהורים ערביים היום יכולים לתת לילדים זה חינוך, יש הרבה השקעה מצד ההורים. הפוטנציאל של החינוך בחברה הערבית הוא גדול, טיפול הולם עשוי להוביל לשיפור משמעותי בזמן קצר".  

מחסור בתקציבים ותשתיות, וניכור של המורים והתלמידים מתכני הלימוד

ועדת המעקב לענייני חינוך בהובלת חסאן וד"ר נסרין חאג' יחיא, הגישה ביולי 2021 נייר עמדה לצוות החינוך בתכנית "תקאדום" (החלטת ממשלה 550). נייר העמדה מפרט מגוון צעדים נדרשים לשיפור מצב מערכת החינוך 

"יש סוגיה תקציבית", מפרט חסאן. "יש פערים בתקציבים ופערים בתשתיותמבנים, ציוד, טכנולוגיה. זאת לצד פערים תשתיות ארגוניות וביכולות השלטון המקומי". לדבריו, מחלקות החינוך ברשויות המקומיות הערביות הן חלשות, ולרשויות עצמן אין כסף להשקיע בחינוך בהיעדר מקורות הכנסה 

"הדבר השני הוא תוכניות הלימוד – האם התוכניות מתאימות לחינוך הערבי. עדיין אין שינוי ברמת תוכניות הלימוד. אין מאמץ אמיתי וכן שמבוסס על הכרה ודיאלוג לשינוי תוכניות הלימוד 

"העניין הוא לא סיסמאות. הילד הערבי לא לומד תכנים שקשורים אליו. בגאוגרפיה הוא לומד את שמות המקומות כפי שהמדינה קוראת להם ולא כמו שההורים שלו קוראים להם. הילד לומד משהו שנקבע מלמעלה. זה לא חומר קרוב ורלוונטי לחיים שלו. גם ספרי המתמטיקה מלאים בתכנים ציוניים. אין מספיק השקעה בפיתוח תכנים לאומיים איכותיים. לכן חלק מהספרים מתורגמים, וזה חלק מהעניין. תכני הלימוד לא קרובים לילד ולא שייכים לו וגם לא למורה. זה מחזק את הניכור".  

בית ספר ברהט. "מורים ערבים לא מאמינים בתוכניות הלימוד שהם מלמדים" (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
בית ספר ברהט. "מורים ערבים לא מאמינים בתוכניות הלימוד שהם מלמדים" (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

לסוגיות הניכור והזהות תפקיד מכריע בשיפור איכות ההוראה, לפי חסאן. "איכות ההוראה קשורה לתחושת הניכור של המורים. מורים ערבים לא מאמינים בתוכניות הלימוד שהם מלמדים. ההיסטוריה הנלמדת היא ההיסטוריה של הרוב. המורה לא מרגיש מחויבות ושייכות. הכשרת המורים מזניחה את הזהות המקצועית והחינוכית של המורים. תהליך ההכשרה מדגיש את הצד הטכני, כיצד ללמד חומר בצורה טובה, ופחות מדגיש את המחויבות, הזהות והשליחות של המורים, התחושה שהם חלק מפרויקט גדול יותר".  

אך ביקורתו של חסאן לא מצטמצמת להכשרת המורים הערבים בלבד. "אי אפשר לנתק את שיטות ההוראה החדשה מהזהות החינוכית של המורה. למורה תהיה מוטיבציה להשקיע באיכות ההוראה, אם המורה ילמד חומר שהוא מאמין בו. העשייה תהפוך לעשייה משמעותית. משרד החינוך לא מתייחס למורים כשותפים לתהליך החינוכי אלא כברגים במערכת שתפקידם להעביר חומר לקראת הבחינות".  

"כיום זה חינוך לערבים, לא חינוך ערבי"

אחוז הערבים בישראל דומה למי שמגדירים עצמם דתיים לא-חרדים, ולמרות זאת ההתייחסות אליהם במשרד החינוך שונה. בסוף שנת הלימודים הקודמת מונתה מנהלת חדשה לאגף לחינוך ערבי במשרד החינוך, ד"ר שירין נאטור-חאפי. אך בעיני חסאן אין בכך בשורה משמעותית. "האגף לחינוך ערבי הוא לא עצמאי ואין לו משאבים. זה לא כמו אגף חמ"ד (חינוך ממלכתי-דתי). אין לאגף תקציב, משאבים וסמכויות. אין שום סמכות במחוזות משרד החינוך או בכתיבת תוכניות לימודים. מעמד החינוך הערבי הוא נחות. כיום זה חינוך לערבים, לא חינוך ערבי".

למרות הביקורת הקשה, חסאן סבור שאין לבטל את האגף. "תפקידו לתת מענה לצרכים הייחודיים של החברה הערבית. המציאות מחייבת לתת פתרונות הולמים ושוויוניים. אני יכול להבין את הטענה שיש לבטל את אגף, זה דגם שנכשל. הפתרון צריך להיות הקמת מינהל בחינוך הממלכתי בדומה לחמ"ד". 

בשנים האחרונות מתגברת הביקורת על איכות ההוראה ואיכות המורים במערכת החינוך הערבית. לצד הביקורת הזו קיימים כיום כ-13 אלף מורים ומורות מובטלים. "צריך לשפר את איכות החינוך, אבל זה קשור לסוגיית ההכשרה והמיון. משרד החינוך קובע את המדיניות ואת תנאי הסף להכשרת מורים. צריך להביא את זה בחשבון. משרד החינוך יכול לפתור את בעיית אבטלת המורים. כשיונהג שוויון מלא במשאבים, מספר המורים המובטלים יצטמצם, כי כיום עדיין יש הבדלים בהשקעה בילד 

"דרשנו להקים מנגנונים לקבלת המוכשרים ביותר. כיום זה בנוי על קריטריונים אחרים לגמרי. יש הרבה התנהלויות לא מקצועיות ולא לפי כללי מנהל תקין. המנגנון לא מבטיח את קבלת הטובים ביותר להוראה". 

"נותנים לשוק הפרטי להיכנס לחינוך"

בתי הספר הערביים מככבים גם בראש רשימת הישגי הבגרות וגם בתחתיתה. הפערים הללו מצביעים על הפערים החברתיים בתוך החברה הערבית. חסאן מדגיש שחלק מבתי הספר המצטיינים הם בתי ספר פרטיים, אבל מציין שיש גם בתי ספר ציבוריים ברשימת המצטיינים. "צריך לשאול למה בית ספר אחד מצליח ואילו בית ספר אחר עם אותם משאבים לא מצליח. יש גורמים פנימיים שצריך לטפל בהם כמו השלטון המקומי, המנהלים. לדעתי, סיפור הפערים הוא כפול: ערבים מול יהודים, ובתוך החברה הערבית, על בסיס מעמדי – בין מעמד ביניים לבין הרוב שנמנה על האוכלוסייה המוחלשת. 

"הפתרון הוא לחזק את מערכת החינוך הציבורית. זה יאפשר את חיזוק החינוך. אם ההישגים יעלו בקרב המבוססים ואילו המוחלשים יישארו במקומם, זה לא יביא לשיפור. השיפור יבוא דרך מערכת חינוך ציבורית חזקה וטובה שתשקיע באוכלוסייה המוחלשת, ושלבני המעמד הבינוני לא תהיה סיבה לעזוב אותה לטובת המערכת הפרטית.

"הפרויקט הניאוליברלי של הפרטה מעמיק את הפערים ופוגע בחלשים. במקרה של החברה הערבית, הוא אף לא מאפשר את הייחודיות. הטענה לטובת ההפרטה היא הגיוון והפלורליזם, אבל במקרה שאין תוכניות כאלו, מה הטעם? רק נותנים לשוק הפרטי להיכנס למערכת החינוך בלי היתרונות שהוא מתיימר להביא"

"צמצום החינוך לגוון אתנו-לאומי יפגע בכולו"

המצב הפוליטי ופיצול הסמכויות של משרד החינוך מדאיגים את חסאן בהקשר הכלל-ישראלי. "המצב כיום הוא לא אידיאלי. המשבר קיים עוד לפני ההסכמים הקואליציוניים הנוכחיים. אני חושב שהמדינה לא תשנה את המדיניות, כי ההשקעה בחינוך היא אינטרס של המדינה גם בהיבט הכלכלי. אני מודאג בקשר לתכני החינוך. צמצום החינוך לדמוקרטיה, שאף היום הוא מצומצם, יעודד גזענות. אני מודאג מהמגמות הכלליות. כל צמצום של החינוך לגוון אתנו-לאומי יפגע בכל החינוך בישראל".  

לדבריו, תפקידה של ועדת המעקב הוא חיזוק ההתארגנויות והחברה האזרחית כדי לקדם שיח שייתן מענה לצרכים ויתמודד עם חולשות המערכת. זאת, במקביל לפעולה מול הממשלה, לשיח מקצועי מול משרד החינוך ולהובלת מאבקים ציבוריים, משפטיים ופרלמנטריים.

בנימין נתניהו ויואב קיש לאחר ההודעה על מינוי קיש לשר החינוך. פיצול הסמכויות מדאיג (צילום: דוברות הליכוד)
בנימין נתניהו ויואב קיש לאחר ההודעה על מינוי קיש לשר החינוך. פיצול הסמכויות מדאיג (צילום: דוברות הליכוד)

"מדינה אחראית על החינוך, הכול בשליטתה. אבל רוב השיפורים שהיו הם תוצאה של מאבק. בשנים האחרונות אנחנו מקדמים לקיחת אחריות על החינוך. אנחנו מעלים לסדר היום סוגיות שקשורות לחברה הערבית, למינויים לא מקצועיים. הרבה יותר מאשר בעבר, אנחנו מדגישים את אחריותנו כחברה על החינוך. בניית חברה אזרחית חזקה ומעורבת זה חלק מהאסטרטגיה. 

"צריך לשלב אסטרטגיות שונות מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. צריך לחזק את הגורמים הפעילים בחברה. על המורים לשחק תפקיד משמעותי יותר. עלינו לקדם את השיח בקרב אנשי חינוך, לארגן אותם ולחזק את תחושת השליחות שלהם. הפעולה שלהם יכולה להיות ביקורתית. ברמת השלטון המקומי, מחלקות החינוך ברשויות צריכות להתארגן להתמודדות קולקטיבית ולמאבק קבוצתי".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!