אם הרגשתם שקשה לכם יותר לסגור את החודש אתם צודקים. ההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל גדלה ב2015 ב 2.5% בזמן שההוצאה הממוצעת גדלה ב 3%, זאת על פי סקר ההוצאות של משקי הבית של הלמ"ס, שממצאים ראשונים ממנו פורסמו אתמול.
ההכנסה הממוצעת למשק בית (נטו) עמדה ב 2015 על 15,427 ש"ח בחודש. זאת בזמן שההוצאה החודשית הממוצעת עמדה על 12,323 ש"ח. כשמסתכלים על הנתונים המפולחים לעשירונים מתברר כי משקי הבית בשלושת העשירונים התחתונים מוציאים יותר כסף מהכנסתם הכוללת. כך שמי שחי בעשירון התחתון צבר כל חודש גרעון של 3,326 ש"ח. עבור אלו שמזלם שפר עליהם קצת יותר, והם חיים בעשירון הרביעי, ההוצאות וההכנסות היו מאוזנות ועמדו על קצת יותר מ 10,000 ש"ח בחודש. משק בית בעשירון העליון הכניס בממוצע 35,244 ש"ח בחודש והוציא 19,877 ש"ח בלבד, כך שבידו נשארו בסוף כל חודש קצת יותר מ 15,000 ש"ח.
נתון מעניין נוסף אותו ניתן לחלץ מתוך נתוני הלמ"ס, מגלה כי בשני העשירונים התחתונים 36.8% מההכנסה מגיעה מקצבאות ותמיכות לעומת 5.2% בשני העשירונים העליונים. מדוע מדובר בנתון מעניין? כי 5.2% מהכנסה ממוצעת של שני העשירונים העליונים 1,530 ש"ח ו-36.8% מההכנסה הממוצעת של שני העשירונים התחתונים הם 2,055 ש"ח. זאת אומרת, ששני העשירונים התחתונים קיבלו מהמדינה בקצבאות ובתמיכות, בממוצע, רק 500 ש"ח יותר משני העשירונים העליונים כל חודש.
אם נוסיף לכך את העובדה שרק ל-20% ממשקי הבית בחמישון העליון יש ילדים – לעומת 63.2% בחמישון התחתון – נבין כי תשלומי ההעברות של המדינה לא מגיעים למי שבאמת זקוק להם.
עם זאת, נתון נוסף אותו פרסם הלמ"ס מראה כי מדד ג'יני למדידת אי-שוויון בחלוקת הכנסות בין משקי הבית לפי הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית, ירד בשנת 2015 ועמד על 0.366 נקודות. עם זאת, ציינו בלמ"ס כי על מנת לבחון האם השינוי במדד מובהק, כלומר משקף באופן אמתי את המצב של כלל האוכלוסייה, נערכה בדיקת מובהקות, שממנה עולה כי השינוי בין 2015 ל-2014 אינו מובהק סטטיסטית.
מדד ג'יני הוא מדד מקובל למדידת אי-שוויון בחלוקת הכנסות. ערכי המדד נעים בין 0 לציון שוויון מלא, לבין 1 לציון אי-שוויון מלא.
על מה הוצאנו את הכסף?
סעיף ההוצאה הגדול ביותר הוא הדיור (24.3%) אחריו תחבורה ותקשורת (20.1%) ואח"כ מזון (16.3%). מהם הסעיפים בהם נוצר הפער הגדול ביותר בין העשירים לעניים? בתחום התחבורה והתקשורת מוציא החמישון העליון פי 3.9 מהחמישון התחתון. שני תחומים נוספים בהם הפערים ניכרים הם דווקא שני התחומים שהיינו מצפים מהמדינה לדאוג לשוויון מרבי בהם: בריאות (החמישון העליון מוציא פי 3.4 מהתחתון) וחינוך ותרבות (פי 2.5). נתונים אלה תומכים בטענה כי כשהמדינה מפקירה שירותים חברתיים חיוניים, ההוצאה הפרטית עליהם גדלה וכך גם אי השוויון.
ומה יש לנו?
הלמ"ס הציג בסקר גם את שיעור משקי הבית שבבעלותם מוצרים שונים בני קיימא. כך, למשל, ב-36% ממשקי הבית בישראל משתמשים במכשיר לטיהור מים. מעניין לגלות כי שיעור משקי הבית המחזיקים במנוי לכבלים או לשידורי לוויין ירד בין השנים 2003 (70.6%) ל 2015 (59.2%) ביותר מעשרה אחוזים. באותו הזמן עלה מספר משקי הבית המחוברים לאינטרנט מ-30.8% ל-74.3%.
המוצר השני שהולך ונעלם הוא הטלפון הקווי, שנמצא ב 69.2% מהבתים בישראל בלבד לעומת 88.6% בשנת 2003. ב-2015 החזיקו 69.7% ממשקי הבית בישראל ברכב אחד לפחות בבעלותם. מדובר בעלייה של יותר מעשרה אחוזים בעשור האחרון שיכולה, להסביר את הצפיפות הגוברת בכבישים.
