איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים בהסתדרות תוקף בחריפות את הנוהל של רשות החשמל בנוגע לניתוקי חייבים. הנוהל שפרסמה בנובמבר האחרון רשות החשמל, קובע כי צרכני חשמל בעלי חובות שיוכיחו שהם במצב כלכלי ורפואי קשה לא ינותקו מחשמל, אך קבלת הפטור תותנה בהגבלה בצריכת החשמל החודשית ל-400 קוט"ש והתקנת מונה תשלום מראש. הנוהל נמצא כעת בהליך שימוע להערות הציבור, וקיבל מאז פרסומו עשרות הערות, בעיקר נגדו.
"איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים מתנגד למודל הפעולה המוצע. דווקא כאשר מדובר במי שכבר הוכר שמצבם הרפואי או הכלכלי מצדיק הגנה מפני ניתוקם מחשמל, רשות החשמל מציעה מודל פעולה שמשמש לניתוק החשמל 'בדלת האחורית'", נכתב בתגובה.
"אנחנו מבינות שחשמל הוא מצרך שצריך לשלם עליו, ומבינות גם שחובות זה דבר שצריך לשלם ושצריך שיהיו כלים לגבות אותם. אבל יש משמעות לאיך", אומרת ל'דבר' העובדת הסוציאלית עו"ד אפרת רותם, מנהלת חטיבה ארצית באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, שכתבה את מסמך תגובת איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים לשימוע. "המודל הזה הוא פשוט, הלכה למעשה, למעשה ניתוק חשמל בתחפושת".
"חשמל הוא מוצר צריכה בסיסי, שבלעדיו לא ניתן להתקיים בכבוד"
המודל שמציעה רשות החשמל, ופתוח להערות הציבור עד ינואר הקרוב, ניתן בעקבות פסק דין בבג"צ שהוגש על ידי ארגוני זכויות אדם נגד ניתוקי החשמל, וקבע כי אספקת חשמל מהווה חלק מהזכות לקיום בכבוד, ונדרשת הגנה עליה במסגרת הזכות החוקתית לכבוד האדם. לכן רשות החשמל נדרשה לשנות את מדיניות הניתוקים שלה, ולאסור ניתוק עקב חוב לאדם שחי בעוני קשה או נמצא בקשיים כלכליים המשולבים במחלה.
המודל המוצע מסמן קבוצות אוכלוסייה ספציפיות המוגנות מפני ניתוק, ביניהן מטופלים במחלקות לשירותים חברתיים, צרכנים שיוכיחו מצב כלכלי קשה ובעיה רפואית, זכאים לקצבאות קיום, השלמת הכנסה, נכות, מזונות ועוד. לפי הערכת רשות החשמל, מדובר בכ-300 אלף בתי אב שיהיו זכאים לפטור מניתוק.
אולם, ההחלטה עדיין שומרת על הסדרי קבלת חשמל בתשלום מראש, וקבלת הפטור תינתן במקביל להגבלה של צריכת החשמל החודשית של הפטור ל-400 קוט"ש, באמצעות מונה תשלום מראש (מת"מ), ואי מתן גישה מטעם הצרכן להתקנת המונה תיחשב סרבנות, ועד שתתאפשר התקנת המונה יושהה הפטור מהפעלת כלי גביה.
בתגובה שכתבה, טוענת עו"ד אפרת רותם כי מתן קרדיט לכמות חשמל מסוימת אינו מרפא את הפגם שבמודל, היות והגבלה לפי צריכה ממוצעת של חשמל אינה מבטיחה הגנה על תכלית הזכות לחשמל של מי שמוגן מניתוק. "יש דברים שסביר שיהיה ניתוק שלהם. אם מישהו לא שילם ל-VOD של חברת הכבלים או הלוויין, זה בסדר גמור שזה ינותק מהבית שלי, לא מדובר במצרך קיומי", היא אומרת, חשמל הוא מוצר צריכה בסיסי, שבלעדיו לא ניתן להתקיים בכבוד".
לדבריה, מדובר מראש בקריטריונים מאוד מצומצמים לקבלת הפטור, ולמרות זאת המודל משית דווקא על האוכלוסייה הזו מצב בלתי אפשרי. "מחברים את האנשים שהוכחנו שהם במצוקה הכבדה ביותר למת"מ, כמו טוקמן של חשמל, ושם טוענים כמות מסוימת של חשמל, שהיא לטענת הרשות הצריכה הממוצעת בעשירונים הנמוכים. אם אדם עבר את הצריכה הממוצעת שנקבעה לכאורה, 400 קוט"ש, הוא יכול לבוא ולטעון לעצמו עוד חשמל. רק שמתוך מה שהוא יטען, 20% ילך לכיסוי של חוב עבר. כלומר, אם אני טוענת חשמל בעוד 100 שקל- 80 ילכו לחשמל ו-20 לתשלום החוב".
"זה שם אנשים שמראש במצוקה, במצב בלתי אפשרי, בו אומרים להם 'אם לא תשלמו חלק מהחוב לא יהיה לכם חשמל. ואם למישהו אין עוד כסף לטעון לא יהיה לו חשמל'. זה בדיוק המשמעות של ניתוק חשמל, ממנו בג"צ אמר שצריך להימנע".
"צריכה ממוצעת זה לא המדד הנכון"
בנוסף, נטען במסמך כי ההסתמכות על צריכה ממוצעת של חשמל על ידי עשירונים נמוכים בכדי למנוע ניצול לרעה של הפטור היא פסולה במהותה, היות וצריכה ממוצעת אינה לוקחת בחשבון את קיומם של משקי בית גדולים יותר, צרכים ייחודיים של אנשים המשתמשים במכשירים רפואיים ועוד.
ובכל זאת, 400 קוט"ש היא כמות נמוכה מדי לדבריה, היות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתייחסים להוצאה על חשמל (ולא לצריכה בקוט"ש), שבתרגום למונחי עלויות החשמל של השנה הרלוונטית, מדובר בצריכה ממוצעת של למעלה מפי 1.5 מכך.
"צריכה ממוצעת זה לא המדד הנכון, בעיקר כי צריכה ממוצעת היא לא דבר אחיד", היא מסבירה. "צריכה ממוצעת של אדם יחיד היא לא כמו צריכה ממוצעת של משפחה עם שבעה נפשות, צריכה ממוצעת בסתיו נמוכה יותר מצריכה ממוצעת בחורף, צריכה ממוצעת שונה אם יש תינוק בבית, אם יש קשישים בבית או אם יש חולה שמשתמש במכשיר רפואי שפועל על חשמל, וזה בכלל לפני שנוגעים בדירות ישנות עם בידוד נמוך מהחוץ או מכשירי חשמל ישנים שצורכים יותר חשמל".
לדבריה, אפשר להבין רצון להגביל את הצריכה, ולגיטימי לנסות למנוע שימוש לרעה בהגנה מניתוק. אבל גם פה, צריכה ממוצעת של משפחה בעשירונים הנמוכים אינו מדד רלוונטי. "אפשר לקחת למשל ממוצע של 90-95% מהאוכלוסייה כצריכה נורמלית, בהתחשב במספר הנפשות ובצרכים מיוחדים כאלה ואחרים, ולהגיד שהקיצון הוא באמת כנראה ניצול לרעה. אבל בסופו של דבר, יש צורך לאפשר לאנשים קיום בכבוד, ולא שאנשים יצטרכו למצוא את עצמם בחלק מהחודש או בחלק מעונות השנה ללא חשמל".
"חובות צריך לשלם, ויש לנו במדינה הליכים מוסדרים וחוקיים לעשות זאת"
רותם מסבירה שקידום מדיניות חברתית צודקת זו אחת מהמטרות של איגוד העו"ס, מתוך הבנה שכעובדות ועובדים סוציאליים, הנוגעים באוכלוסיות נזקקות, זוהי חלק מהאחריות שלהם, וגם שיש קשר הדוק בין המדיניות החברתית כלכלית לבין תנאי ההעסקה. "בסופו של דבר, אם המדיניות החברתית סוגרת ואין לי כעובדת משאבים ופתרונות למטופלים שלי, אז גם היכולת שלי לעבוד נפגעת", היא אומרת.
בתוך כך, לדעתה של רותם, באופן כללי, חשמל אסור לנתק, לא משנה למה. "לא משנה אם אדם חי בעוני או לא, מתמודד עם מצב רפואי או לא, בתים לא צריכים להיות מנותקים מחשמל. בטח כשאנחנו מדברים על אנשים שנמצאים במצוקה כלכלית, ובטח כאשר תעריפי החשמל עולים."
"באופן ספציפי, אם מדברים רק על ההחלטה הנוכחית, הציפייה היא שאם מחליטים להגביל את הצריכה באמצעות מת"מ, ההגבלה צריכה להיות לכמות החשמל ש- 90-95% מהאוכלוסייה עושה בה שימוש, ולא רק העשירונים הנמוכים, וגם פה שיהיה איזשהו הליך חריגים לאדם תהיה יכולת לבוא ולטעון למה הוא צריך לקבל קרדיט נוסף".
בנוגע להסדר החובות, לדבריה, ישנם כבר פתרונות. "חובות צריך לשלם, ויש לנו במדינה הליכים מוסדרים וחוקיים לעשות זאת. יש רשות אכיפה וגבייה, אפשר להגיע להסדרי תשלום כשזה אפשרי, ואם לא, יש מסלולים בהוצאה לפועל. אם זה מספיק טוב לבנקים ולעובד שמנסה לגבות את שכר העבודה שלו ממעסיק שפשט רגל, זה צריך להיות מספיק טוב גם לחברת החשמל. גם בנק לא יכול למנוע לחלוטין גישה לכסף לחייבים בהוצאה לפועל, ויש דאגה לכך שאנשים יוכלו לנהל את חייהם גם אם יש להם חובות".
"אני מאוד שמחה על הליכי שיתוף הציבור שרשות החשמל עושה, ואני באמת מאמינה שהיא עושה זאת בלב פתוח ובמלוא הכוונה", אומרת רותם לבסוף. "אני קוראת לרשות החשמל לשמוע את תגובות הציבור ולבחון את ההחלטה מחדש".
