ההיסטוריון, זאב איבְיַנסקי הלך אמש (חמישי) לעולמו בגיל 99. לצד פעילותו כהיסטוריון, היה מורה ומחנך, איש לח"י בנעוריו ולוחם בשורות גדוד "מוריה" במהלך מלחמת העצמאות. הוא היה ממייסדי קיבוץ יראון בגבול הלבנון וחבר קיבוץ עין חרוד מאוחד.

איבינסקי היה מיוזמי ומקדמי "יד לילד" והמכון ללימודי השואה בבית לוחמי הגטאות, בשנות ה-70 שימש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים להיסטוריה כללית ולימודים רוסיים, בנושאי תנועות המהפכה, הטרור והמרד במאות ה-19 וה-20.

בתחילת שנות ה-70 פרסם את הספר "הטרור האישי" שביסס על מאמרו בשם זה, העוסק באופי הטרור והתפתחותו לאורך מאה השנים שקדמו לכתיבת המאמר, ונחשב לאחד מראשוני הכתובים על התחום, שהתריע בפני הפיכת הטרור לכלי המוני בשימוש ארגונים פונדמנטליסטיים.

איבינסקי היה חבר קרוב של מקימי קיבוץ לוחמי הגטאות, ובמשך שנים רבות הגיע לשם מדי שבוע כדי להדריך את המבקרים במוזיאון, והיה מיוזמי ומקימי המכון ללימודי השואה בקיבוץ.

מרבית ספריו עסקו בנושא השואה, המרד והלוחמה בגטאות. הוא יזם וערך הוצאה של ספרים בנושאים אלה, ו את 9 הספרים שכתב בעצמו הוציא בהוצאת הספרים של בית לוחמי הגטאות, הוצאת "יאיר" והוצאת "דרור לנפש".

זאב איבינסקי היה נשוי לראומה, אב לשני, יעל, נעמי ותמר. הלווייתו התקיימה בצהרי יום פטירתו בקיבוצו עין חרוד מאוחד.