נוסח ההסכם הקואליציוני בין יהדות לתורה לליכוד, שסוכם ברביעי האחרון, חושף חלק מקווי המדיניות החברתיים של הממשלה המתגבשת בראשות נתניהו, ואת סדרי העדיפויות של נציגי הציבור החרדי האשכנזי. כרגע הוא נמצא במחלוקת בין שתי המפלגות החרדיות שמרכיבות את הסיעה, אגודת ישראל ודגל התורה, שייתכן שתוביל לשינויים או התחייבויות נוספות.
ההסכם, שבנוסחו הנוכחי כולל 127 סעיפים ועוד נספח בן 12 סעיפים לתחום החינוך, כולל התחייבות להקצאת משאבים ושינויי חקיקה בתחום הדיור; הקצאת משאבים וביצור המעמד של החינוך החרדי, מגנים ועד ישיבות; ביטול רפורמות שהובילה ממשלת בנט-לפיד, בהן הרפורמות בחקלאות ובכשרות; פטור מגיוס לתלמידי הישיבות והגדלת התמיכה בהם; וכן שורה ארוכה של מהלכים להקלות ולסיוע לציבור החרדי בתחומי הרווחה והתעסוקה.
עוד כולל ההסכם ניסוח רשמי ראשון של התחייבות לרפורמות בתחום המשפט שיוזם הליכוד, בהן שינוי בשיטת מינוי השופטים, חקיקת פסקת ההתגברות ומינוי יועצים משפטיים במשרדי ממשלה על ידי מנכ"לי המשרדים. רפורמה זו תחייב את תמיכתן של כלל הסיעות בקואליציה.
בהסכם נכללת גם הבטחת הבחירות של ש"ס – הקצאת מיליארד שקלים בשנה לכרטיסי רכישה נטענים ברשתות השיווק למשפחות עניות, באמצעות הרשויות המקומיות ומתקציב משרד הפנים. סוגיה כלכלית משמעותית נוספת היא קביעת תקציב דו שנתי לשנים 2023-2024, מהלך שיצריך שינוי חוק יסוד, לאחר שב-2017 אסר בג"ץ על הממשלה להעביר תקציב דו-שנתי נוסף בלי לשנות את החוק (תקציב 2021-22 חריג מכיוון שעבר בסוף שנת 2021).
הסכם בצל מחלוקת פנים חרדית
מאז ההסכמה בין צוות המשא ומתן של הליכוד ליו"ר מפלגת יהדות התורה יצחק גולדקנופף על נוסח ההסכם, ניצתה מחלוקת עזה בין שני חלקיה של סיעת יהדות התורה – מפלגת אגודת ישראל, שבראשה עומד גולדקנופף, ומפלגת דגל התורה, שבראשה עומד משה גפני. לב המחלוקת הוא סיכם שלא מופיע בטיוטת ההסכם, לפיו גולדקנופף יכהן בממשלה כחבר בקבינט המדיני-בטחוני, מינוי שרבני דגל התורה מתנגדים לו בתוקף. לצד זאת, המפלגות חלוקות ביניהן במספר סוגיות, ולמרות שבכמה מקרים מופיעות עמדות שתי המפלגות ומודגש שבהמשך תימצא עמדה מוסכמת בסוגיה, ב'דגל' טוענים ש'אגודה' לא התייעצו איתם ומאיימים לגבש הסכם נפרד משלהם.
אם מניחים בצד את המחלוקות הפנימיות, ההסכם הוא ביטוי מפורט למהלכים שנציגי הציבור החרדי-אשכנזי בכנסת מעוניינים לקדם, לאחר שנה וחצי מחוץ לממשלה. התקופה הזו הולידה ככל הנראה את הדרישה לעגן את האינטרסים החרדיים בחקיקה, אפילו חקיקת יסוד, במקום בהסדרים 'רכים' יותר.
תכנית חומש למגזר החרדי
לפי ההסכם, הממשלה תאשר תוכנית חומש למגזר החרדי, בדומה לתכניות לחברה הערבית, הדרוזית והבדואית. את התכנית תוביל הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי במשרד ראש הממשלה, והיא תעסוק בתחומים: דיור, שיכון, תחבורה, בריאות, חינוך, חיזוק רשויות מקומיות, תעסוקה, יוקר המחיה, תשתיות, צמצום פערים ונושאים נוספים. התוכנית תאושר במקביל לאישור חוק התקציב לשנת 2023.
חינוך חרדי: 700 כיתות חדשות, תקצוב שוויוני והכנסת המורים לאופק חדש
סעיפי ההסכם בתחום החינוך חותרים לביצור מעמדם של מוסדות החינוך החרדי. הסעיף המרכזי בהסכם קובע שעם הקמת הממשלה תועבר החלטה "לאמץ וליישם את עיקרון השוויון בין כל ילדי ישראל", במסגרתה יוקם צוות בין-משרדי בהשתתפות יו"ר ועדת הכספים (משה גפני מסיעת יהדות התורה) להגעה ל'שוויון תקציבי'. צוות זה יגבש את מסקנותיו עד להעברת תקציב 2023.
בנספח להסכם מפורטים עקרונות למתווה, שכוללים השוואת כל תקציבי המעטפת למערכת החינוך גם למוסדות החינוך החרדיים – מהסעות, הזנה, מטפלים מקצועיים (כמו קלינאיות תקשורת), עובדי מעטפת כמו מזכירות, תכנית גפ"ן, תכניות צהרונים ובית הספר של החופש הגדול, ועד סל שירותי חינוך מיוחד. גם התקצוב של בתי ספר וגנים בחינוך המיוחד יושווה לחינוך הרגיל. במצב כיום ישנם מקרים רבים בהם החינוך החרדי מופלה לרעה בתקצוב שירותים אלו.
ההסכם קובע שהתקצוב של מוסדות הפטור עצמם שימשיך לעמוד על 55% מהחינוך הרגיל. בחינוך המוכר שאינו רשמי נקבע שיעוגן בתקנות שהתקצוב של 75% מהעלויות שקיים כיום יכלול גם את כל השירותים הנלווים ותנאי ההעסקה של המורים ואנשי הצוות. נקבע שיורחב 'חוק נהרי' שקובע שרשות מקומית צריכה להשתתף בתקצוב מוסדות חינוך חרדיים באופן שוויוני ליתר המוסדות ביישוב.
ההסכם כולל בשורה למורים החרדים: נקבע שכל מוסדות רשתות מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי ייכנסו באופן מלא ובפעימה אחת לתכנית "אופק חדש", בדומה לחינוך הרגיל החל משנת הלימודים הקרובה (תשפ"ד), בהתאם לכך נקבע שההסכמים הקיבוציים והזכויות המוקנות לעובדי ההוראה החלים על המורים במגזר הכללי יחולו על מורי הרשתות. נכון להיום, תנאי העבודה של מורי הרשתות החרדיות משמרים את התנאים שנקבעו לפני רפורמת אופק חדש ב-2009, ופועלים לרעתם. נקבע גם שהעלאות השכר במכללות להוראה יחולו גם על מורי הסמינרים החרדיים להוראה.
עוד כולל ההסכם קביעה עקרונית לפיה "יישמרו עצמאותו, מעמדו הייחודי ותקצובו היחסי של החינוך החרדי על כל סוגיו (לרבות רשתות החינוך, מוסדות הפטור והחינוך המוכר שאינו רשמי) במערכת החינוך הכללית". נקבע שהרשתות יקבלו "מעמד עצמאי במשרד החינוך", כולל תוספת תקינה לפיקוח עליהן בנפרד, והן לא יהיו כפופות למחוז החרדי במשרד, שתחתיו נמצא החינוך הממלכתי-חרדי.
התחייבות נוספת בהסכם היא לבניית 700 כיתות לימוד חדשות בתכנית החומש של משרד החינוך לבניית כיתות, ותעדוף בניית כיתות למוסדות חרדיים לאור פער עליו הצביע דו"ח מבקר המדינה, וכן סיוע להנגשה פיזית של מוסדות לימוד.
בתחום תקצוב המוסדות, הוסכם שהממשלה 'תשקול' את ביטול התקנה שמאפשרת לשר החינוך לשלול תקציב ממוסד פטור אם אינו מקיים אחר התקנות, ושבמקרים של חריגות תקציביות, המשרד יימנע מעצירת כספי תמיכות לפני שיתקיים שימוע למנהל המוסד.
סעיפים נוספים בהסכם עוסקים בהסדרי הכשרת המורים בחינוך החרדי, שכוללים לימודים בסמינרים למורים בהם לא מוענק תואר אקדמי אלא תואר 'אקוויולנטי' שמשרד החינוך מכיר בו. ההסכם קובע הגדלת התקצוב ללומדים בסמינרים אלו.
עוד נקבע בהסכם שרפורמה מתוכננת בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות לבוגרים תכלול גם מענה להכשרות מקצועיות לציבור החרדי, כולל התאמות 'לאופי הלימודים במגזר החרדי' והכנסת התקצוב לבסיס התקציב.
קביעה נוספת היא תמיכה בגרעינים משימתיים לציבור החרדי, בדומה לגרעינים התורניים של הציבור הדתי לאומי. עוד נקבע שיוקצו 15 מיליון שקלים לחינוך העצמאי לטובת מיזמים משותפים לפעילויות לטובת תלמידים ילדי עולים חדשים ודור שני.
שינויים כלליים במערכת החינוך: הגדלת תקצוב ארגוני הנוער, שינוי אופן סבסוד הצהרונים, עיגון מעמד המטפלות
בתחום החינוך הבלתי פורמלי נקבע שהתקציב הכולל של ארגוני הנוער, שרבים מהם פועלים בחברה החרדית, יושווה לתקציב תנועות הנוער, שמתוקצבות בתקנה נפרדת. משינוי כזה יושפעו גם ארגוני נוער רבים שאינם חרדיים, בהם חוגי סיירות, השומר החדש, הצופים הקתולים והערבים, נוער מד"א, נוער לתת וגם איג"י – ארגון הנוער הגאה.
ההסכם קובע גם מענה למשבר המתמשך במעונות היום, לפיו הממשלה תסדיר בחוק את אופן העסקתן ומעמדן של המטפלות במשפחתונים המפוקחים, ותתקצבן בהתאם. כיום אופן התקצוב נעשה בהתאם להחלטות ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והכלכלה, כך ששכר המטפלות במוסדות המפוקחים הוא נגזרת של החלטות ועדת המחירים והמוסדות אינם יכולים להעלות אותו.
שינוי משמעותי שרלוונטי לחלקים רבים באוכלוסייה הוא שינוי שיטת התקצוב לסבסוד צהרונים, כך שהזכאות לסבסוד תיקבע לפי אזורי מגורים ולא לפי היישוב. כיום נקבע סבסוד גורף לתושבי יישובים באשכולות 1-5 (מתוך 10). לפי ההסכם, תיבחן שיטת סבסוד חדשה לפי הדירוג החברתי-כלכלי של אזורים בתוך יישובים, וכך גם הורים שמתגוררים בשכונה ענייה ביישוב מבוסס כלכלית יהיו זכאים לסבסוד.
בהערה אגבית, נקבע בהסכם שהממשלה 'תבחן' את המשך יישום תכנית גפ"ן – רפורמה שמעניקה תקציב גמיש של עד מיליון שקלים לבתי הספר לרכישת שירותים שונים, שבעבר נרכשו באופן מרוכז על ידי משרד החינוך או הרשויות המקומיות. רפורמה זו אינה מיושמת כיום בחינוך החרדי, ונקבע שאם יוחלט להמשיך אותה, היא תיושם באופן שיותאם למוסדות החרדיים.
תחבורה: החזרת ההנחות בפריפריה, ביטול מס הגודש
ההסכם כולל הצהרה עקרונית לחיזוק התחבורה הציבורית באזורים בהן שיעור השימוש ברכב פרטי נמוך. כיישום לכך נקבע שייבחן מענה לצרכים ביישובים אלו בהם תגבור התחבורה הציבורית והקמת מסופים חדשים.
ההסכם כולל גם העברת חוק המטרו ושינוי התוואי כך שיכלול גם את אזור אלעד- נחשונים-ראש העין ובני ברק. ללא קשר לתחבורה הציבורית נקבע שהממשלה תפעל לשיפור תשתיות הכבישים וכבישי הגישה ביישובים הדורשים זאת.
ההסכם כולל מספר סיבובי פרסה מהמדיניות שהובילה שרת התחבורה היוצאת מרב מיכאלי: נקבע בו שיוחזרו ההנחות בתחבורה הציבורית ליישובי פריפריה ולערים במעמד כלכלי-חברתי נמוך – בשונה מרפורמת דרך שווה שהשוותה את תעריך הנסיעה הבודדת לכל הארץ (לצד הרחבת הזכאות להנחות). גם מס הגודש בגוש דן, שאמור לחול החל מ-2023, יבוטל.
בהסכם נקבע גם שאברכים יהיו זכאים להנחה של 50% בתחבורה הציבורית למשך חמש שנים, בדומה לסטודנטים. עוד נקבע שהקמת רשויות מרחביות לתחבורה – החלטה שקידמה מיכאלי ונועדה להעניק אוטונומיה לרשויות המקומיות בקביעת הסדרי התחבורה הציבורית בתחומן, תיבחן מחדש ותוקפא בכל הקשור לתחבורה ציבורית בשבת.
מהלך נוסף שנקבע בהסכם הוא הכשרה מקצועית לנהגי אוטובוס המיועדת לאוכלוסיות ייחודיות, בהן המגזר החרדי. קביעה נוספת היא מתן אפשרות לחישוב הנחות בדיעבד בתחבורה הציבורית גם לנוסעים שאין ברשותם טלפון חכם.
דיור: תקצוב להתחדשות עירונית ממשלתית
ההסכם קובע שהממשלה תכין ותאשר תכנית לאומית לדיור בתוך חודש מהקמתה, ושנושא זה יקבל קדימות בסדרי העדיפויות.
ההסכם כולל תוספת תקציב לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לטובת הסכמי מסגרת בפריפריה בסך של 150 מיליון שקלים בשנת 2023 ו-400 מיליון שקלים ב-2024; וכן תמיכה ממשלתית בפרויקטים של פינוי בינוי בפריפריה בסך 400 מיליון שקלים בשנה בשנים אלו. עוד נקבעה תוספת של 25 תקנים לרשות מקרקעי ישראל.
עוד נקבע בהסכם שתוקם קרן הלוואות שאינה צמודה בריבית של אחוז, שתעניק הלוואות ליזמים עבור דיור להשכרה ארוכת טווח, בהתאם למדיניות שתיקבע על ידי משרד השיכון. הקרן תסבסד את הריביות בסכום של 50 מיליון שקלים נוספים בכל שנה.
בהסכם נקבע גם ש"תיבחן האפשרות" לתיקון הוראות בנק ישראל באופן שתאושר הלוואה לכל מטרה כנגד שעבוד נכס בשיעור מימון של 70% (כפי שתוקן בתקופת הקורונה). עוד נקבע שתוקל הבירוקרטיה על לקיחת משכנתאות.
נוסף על כך הוסכם שיעודכנו אזורי העדיפות הלאומית, ושיובטח ייצוג למגזר החרדי במועצת מקרקעי ישראל ובוועדות הקצאה לבניית כיתות לימוד. הסכמה נוספת היא שייבחן המיקום של עיר חרדית חדשה שכבר הוחלט על הקמתה.
תעסוקה וחקלאות: הרחבת הייצוג לחרדים במגזר הציבורי
ההסכם כולל הרחבת יעד העסקת עובדים חרדים במוסדות המדינה מ-7% ל-12% עד 2027. נקבע גם שתיקבע חובת ייצוג לחרדים בדירקטוריונים של חברות ומוסדות ציבוריים. עוד נקבע שישונו הקריטריונים לדרישות לקבלת עובדים במגזר הציבורי כך שיקלו על חרדים להיכנס אליו, בין היתר על ידי הכרה בהכשרה טכנולוגית כשוות ערך לתואר אקדמי והכרה בלימודים גבוהים תורניים.
הסכמה נוספת היא ביטול הרפורמה בחקלאות שכללה הורדת מכסים על תוצרת מחו"ל ועוררה מחאה חריפה של החקלאים, וגיבוש מתווה מוסכם על ידי סיעות הקואליציה לנושא.
נקבע שיורחבו המלגות הניתנות לחרדים בהכשרה מקצועית גם ללומדים חרדים במכונים להכשרות טכנולוגיות. 15 מיליון שקלים נוספים יוקצו להפעלת תכנית חומש לשילוב מיטבי של האוכלוסייה החרדית בשירות המדינה. עוד נקבע בו שישונו הקריטריונים כך שיאפשרו לנשים חרדיות להשתלב בהכשרות מקצועיות.
ההוראה הקובעת את גיל הזכאות למענק עבודה לגיל 21, תהפוך להוראת קבע.
רווחה: תמיכות בארגוני מזון, סיוע לנוער חרדי מנותק
ההסכם כאמור מעגן את פרויקט כרטיסים נטענים לרכישת מזון בסך מיליארד שקלים בשנה, בהובלת ש"ס עוד נקבע בו שהממשלה תרחיב את התמיכות בארגוני רווחה שלא למטרות רווח העוסקים בחלוקת סלי מזון, שוברים או כרטיסים מגנטיים לרכישת מזון בלבד בתקופות החגים, בתקציב שלא יעלה על 100 מיליון שקלים בשנה.
סעיפים נוספים בהסכם עוסקים ביצירת מענה לנוער חרדי מנותק. בין היתר נקבע שהתעריף לתלמיד בפרויקט הסיוע לפנימיות, שמיועד לתלמידים מעוטי יכולת בפנימיות, יעמוד על סך של 1,200 שקלים לחודש ויוכנס לבסיס התקציב.
בריאות: הכשרת מטפלים מחוץ לאקדמיה
בהסכם נכלל סעיף שמעורר ביקורת בקרב קהילת מטפלי מקצועות הבריאות – פיזיותרפיסטים, קלינאיות תקשורת, תזונאיות ומרפאות בעיסוק, לפיה תקודם חקיקה שתאפשר להכיר במטפלים שלא הוכשרו באקדמיה אלא במוסדות להכשרה מקצועית עם "תכנית לימודים והכשרה מעשית דומה" והם יוכלו לעסוק בחינוך וטיפול בקהילה בלבד. המהלך מסתמך על הוראת המעבר בחוק שאפשרה למי שעסק במקצוע ללא הכשרה אקדמית עד חקיקת החוק, להמשיך לעסוק בו. עוד לפי ההסכם, הוראה דומה תיקבע למטפלים באמנויות, מקצוע שדורש כיום תואר שני.
מקצועות אלו דורשים תואר שני וקיים מחסור במטפלים בקהילה החרדית, אך בקהילת המטפלים הזהירו מפגיעה באיכות הטיפול הניתן ומדרדור של המקצוע.
ההסכם כולל קביעה שייקבעו מנגנונים להשוואת תקצוב בתי החולים העצמאיים (שאינם בבעלות הממשלה או קופות החולים) ליתר בתי החולים, מהלך שהממשלה כבר התחילה בו בחוק ההסדרים האחרון באמצעות האחדת הקריטריונים ואופן העברת הכסף. עוד נקבע שהמכון לרפואה משפטית לא יעבוד בשבת ושיתוגברו שעות העבודה בו בימי חול, וכן שתוקם שלוחה שלו בצפון.
עוד נקבעה בהסכם חקיקת חוק שיאפשר למנהלי בתי חולים לאסור על הכנסת חמץ בבית החולים לפסח, לאחר שבג"ץ פסל החלטות ונסיונות כאלו. סוגיה זו אף היתה ה'תירוץ' של ח"כ עידית סילמן לפרוש מהקואליציה הקודמת.
דת ומדינה: חוק להסדרת הפטור לתלמידי ישיבות
ההסכם כולל חקיקת חוק יסוד לימוד התורה שיעגן עקרונית את חשיבות הלימודים בישיבות, וייתן מענה לעתירות לבג"ץ נגד הפטור שלהם מגיוס. עוד נקבע שיוסכם על נוסח חדש לחוק שירות ביטחון שיעגן את הפטור מגיוס של תלמידי הישיבות. נוסף על כך כולל ההסכם גם הגדלת התקצוב לתלמידי הישיבות. לפי ההסכם ערך הנקודה לא יפחת מ-653 שקלים (כך שישולם לבחור ערך נקודה ולאברך ישולם 1.8 ערך נקודה כאמור).
בהסכם נקבע שהרפורמה בכשרות שהובילה הממשלה הקודמת תבוטל, והבלעדיות על מתן כשרות תוחזר לרבנות הראשית. עוד נקבע שתבוטל הרפורמה בגיור ושגיורים יבוצעו על ידי גוף גיור ממלכתי. גם השינוי באופן בחירת רבני ערים שהוביל השר היוצא מתן כהנא יבוטל, וכך גם הרפורמה בטלפונים הכשרים שהקטינה את שליטת הרבנים במספרים שנחסמים בטלפונים אלו, אותה הוביל שר התקשורת היוצא יועז הנדל.
ההסכם מגדיר המשך שמירה על הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה, וכולל קביעה עקרונית שהממשלה "תבחן" את טענות יהדות התורה בנושא ריבוי פעילות מסחרית בשבתות ובמועדי ישראל והצעותיה לפעולה, ללא פירוט.
מהלך נוסף ומעורר מחלוקת הוא הסכמה על בחינת שינויים בחוק השבות ובזכאי העלייה לארץ, שמוגדרים בהסכם באופן כללי.
לפי ההסכם, חוק איסור אפליה יתוקן כך שאירועים תרבותיים בהם יש הפרדה מגדרית לא ייחשבו עבירה על החוק. בתחום העבודה בשבת, נקבע שנציג הרבנות הראשית, ישתתף באופן קבוע בוועדה למתן היתרי עבודה בשבת, ובכל פרוייקט לאומי ממשלתי בנוגע לקיום שמירת השבת וההלכה היהודית. עוד נקבע שהממשלה תפעל למניעת אפליה נגד עובדים שומרי שבת.
ההסכם כולל גם הסכמה להשוואת השתתפות הממשלה בתקציב שירותי הדת, בדומה לנהוג בשירותי החינוך והרווחה, בהם הממשלה משתתפת בשיעור של 75% והרשות המקומית בשיעור של 25%.
עוד נקבע בהסכם שהממשלה תאפשר קבורת שדה (לא בקומות) לכל מי שמעוניין בכך, ותגדיל ועדה שתבחן את הפתרונות והקצאת השטחים לכך.
סעיפים נוספים עוסקים בהשוואת המעמד של בתי הדין הרבניים לבתי הדין האזרחיים והרחבת יכולתם לדון גם בסוגיות אזרחיות.
