בשכונת גילה וארמון הנציב בירושלים עוד לא החל אף פרויקט פינוי-בינוי, אבל הרחובות כבר מזמן הפכו לשדה קרב בין התושבים למחתימים על פרויקטים בלי ודאות. בוואקום חקיקתי, המדינה והעירייה לוחצות להוסיף יחידות דיור, ותושבי השכונות מתארגנים כדי להשיב אש להפקרות.

"מה האינטרס שלך? למה באת להרוס?", במילים אלו פנה מחתים מטעם יזם גדול לחנניה קוגן, תושב שכונת ארמון הנציב. חילופי הדברים אירעו בכנס דיירים בשכונה בנושא פרויקט פינוי-בינוי עתידי של אחד הבניינים. את הדברים אמר המחתים לקוגן לאחר שזה התעקש שפעילותו של המחתים לא תקנית, ואין שום ודאות שהפרויקט – שהוא מציג בביטחון, בחיוך וכשמיטב המותגים על גופו – יתממש אי פעם.

חנניה קוגן. "לצערי הנזק כבר נעשה, ודיירים בטוחים שאני פועל 'מטעם' ולא מדאגה לעתיד השכונה והבתים שלנו" (צילום: דוד טברסקי)

"התגובות שלהם גנריות לחלוטין", אומר קוגן, "לכן הכנתי שלטים עם המשפטים הגנריים האלו, ואני שולף להם אותם מול העיניים. זה מכניס אותם להלם, אבל לצערי הנזק כבר נעשה, וגם דיירים אחרים בטוחים שאני פועל 'מטעם' ולא מדאגה לעתיד השכונה והבתים שלנו".

ביולי 2020 הגיע מחתים לבית של קוגן כדי לשכנע אותו לחתום על הסכם 'נונשופ', מסמך שמחייב בלעדיות ביחסים למשך חצי שנה בין בעלי הדירות למחתים, שמנסה לארגן הסכמה לפינוי-בינוי, שאותה יעביר הלאה ליזם. "חתמתי כי טענו שככה נקבל יותר מידע. זו הייתה ההטעיה הראשונה – אפשר לקבל הכול בחינם מהעירייה. עם הזמן גילינו שזו חברה בעייתית, עם היסטוריה של פשיטות רגל".

בעקבות המקרה, קוגן החליט להיות פעיל. "לקחת את גורלנו בידינו", לדבריו. בשנתיים האחרונות הוא השקיע מאות שעות מזמנו האישי כדי להיות קול עבור תושבי השכונה, שנמצאים כבר שנתיים תחת מהלך מאורגן של עשרות מחתימים, נציגי חברות שנועדו לשכנע את התושבים לחתום על טופסי בלעדיות.

פלאייר מופץ לשכונות על ידי פעילים. תושב ותיק: "עוד לא נחתמה החתימה הראשונה, אבל אתה כבר בטוח שהרכבת יצאה מהתחנה" (צילום: דוד טברסקי)

בניגוד לשכונת קריית היובל בעיר, שבה התהליכים החלו זה מכבר וקורים בקצב מואץ, תהליכי התחדשות העירונית בגילה ובארמון הנציב, מלבד כמה פרויקטים עתידיים בגילה, הם עקרוניים – ללא תוכנית כללית שרואה את הצרכים של השכונה וללא תוכנית לקידום תשתיות.

נוסף על כך, בניגוד לבתים המתוכננים בפינוי בקריית היובל, מצבם הפיזי של הבתים בגילה ובארמון הנציב, לפחות אלו שהתושבים טוענים שהעירייה מתכוונת להרוס – הוא טוב, מה שמעלה בקרב את התושבים את התחושה שהציפוף נעשה למטרות רווח בלבד.

רחוב אבשלום חביב בארמון הנציב שמיועד לפינוי-בינוי. "אווירת מערב פרוע של קבלני החתימות" (צילום: דוד טברסקי)

"אין פה באמת תוכנית, לכן המחתימים הפכו לאדריכלים בפועל של השכונה", אומר א', תושב ותיק של השכונה. "הכול פרוץ, אנשים לא יודעים שלא בטוח שמה שהם חותמים עליו ייתכן. מזמן הבנו שהמטרה היא ליצור אווירה שהתהליכים כבר קורים, זה משתקף היטב בפרסומים שלהם – עוד לא נחתמה החתימה הראשונה, אבל אתה כבר בטוח שהרכבת יצאה מהתחנה, ואם לא תחתום, תישאר בחוץ".

רק מיעוט מתושבי השכונות ששוחחו עם 'דבר' הסכימו להיחשף בשמם. אווירה של חשש מהתנכלות מצד היזמים, אך גם מהשכנים שמפתחים יחסי עוינות וחשדנות, מלווה את השיחה. זהו תוצר של מה שהפעילים מכנים 'אווירת מערב פרוע של קבלני החתימות'.

ברושורים של העירייה ושל יזמים לקידום התחדשות עירונית בשכונות גילה וארמון הנציב. "הכול פרוץ, אנשים לא יודעים שלא בטוח שמה שהם חותמים עליו ייתכן" (צילום: דוד טברסקי)

חוק המארגנים ('חוק המאכערים' בעגה העממית) חוקק ב-2017 לאחר מאות תלונות שהגיעו לשולחנם של שרי השיכון בנוגע למניפולציות וניצול חוסר הידע של התושבים על ידי המחתימים. מטרת החוק הייתה להסדיר את עבודת המחתימים מצד אחד, ולעגן את זכויות הדיירים מהצד השני. אלא שבפועל, העיריות כמעט לא אוכפות אותו, והדיירים מוצאים את עצמם מהר מאוד השריפים.

"נתקלתי בסיטואציות שבהן הגיעו רק ל-50% החתמה, במקום 66% הנדרשים, והמשיכו בפרויקט", אומר קוגן. בניסיון לגרש ממתחם הבניין שלו חברה מארגנת שפעלה בניגוד לחוק, הגיע עד לממונה לפניות הדיירים ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, עו"ד תמר עדיאל זכאי. קוגן פנה לממונה בדרישה שתפסוק לגבי חוזה בין המארגנים לדיירים שבו לא נרשם 'מועד קובע' (אורך הזמן שמותר למארגנים לאסוף חתימות), מה שהופך אותו ללא חוקי, ועל כן דרש לבטלו.

בניין מיועד לפינוי בארמון הנציב. קוגן: "אפשר לעשות את זה נכון, להיפגש עם דיירים ולהבין ביחד איך עושים את זה טוב" (צילום: דוד טברסקי)

לטענתו, במהלך הדיון עדיאל זכאי חזרה כמה פעמים על כך שאכן אין דרך לפרש את החוזה כחוקי ונתנה תחושת ביטחון לתושבים, אבל בהחלטתה הרשמית לגבי הסוגיה כתבה תשובה הפוכה: עדיפה הפרשנות המשפטית שתאפשר את המשך פעילות המארגנים על זו שלא.

"אפשר לעשות את זה נכון", אומר קוגן, "להיפגש עם דיירים ולהבין ביחד איך עושים את זה טוב. אבל אופן ההתנהלות של היזמים, והגיבוי שהם מקבלים מלמעלה, לימד אותנו דבר אחד – מה שמעניין אותם זה למלא את השכונה במגדלים של 30 קומות ולעשות מזה כסף. הטופוגרפיה, הטבע, המרקם החברתי – הכול משני".

עיריית ירושלים: "העירייה ומשרד השיכון פועלים בשנים האחרונות להכנת תוכנית אב להתחדשות עירונית בשכונת ארמון הנציב. התוכנית, מקודמת בשיתוף מלא עם הציבור באמצעות המנהל הקהילתי ששותף לדיונים. יזמים הפעילים בשכונה פונים לדיירים במטרה לקדם התחדשות עירונית בשכונה וככל שקיימים לדיירים אתגרים ושאלות הם מוזמנים לפנות לעירייה ולמינהלת להתחדשות עירונית, במטרה לקבל סיוע.

"כיום מקודמות שתי תוכניות להתחדשות עירונית בשכונה. התוכניות עברו את אישור הוועדה המקומית והוחלט להפקידן לדיון בוועדה המחוזית".

"לתת לתושבים את הכלים לקבל החלטה קהילתית על הבית שלהם"

צ', תושבת ותיקה של שכונת גילה א', עוברת כבר יותר מחצי שנה בין 560 הדירות של המתחם שבו היא גרה כדי לנסות לדבר אל לבם של השכנים. "המתנ"ס של השכונה הזמין אותנו לשיח שהגדירו אותו הדדי. הצענו רעיונות איך אפשר שהתוכנית תהיה טובה יותר, אבל נתקלנו רק במחסומים. בדיעבד, הבנו שזו הייתה הצגה".

צ' מתארת תמונת מצב דומה לזו של ארמון הנציב, אך גם של עוד שכונות בעיר: מארגנים  מגיעים למתחם לאחר שלמדו היטב את המרקם ויחסי הכוח כדי לייצר בליץ חתימות. "אני מעריכה שהם לומדים מי האנשים במתחם, אוספים טלפונים: מי גר, מי שוכר, מה מצבו הכלכלי, מה הסיכוי שיתנגד – ומתוך כל בניין מוצאים תושב שמשתף פעולה שייצא וישכנע את השאר לעשות פינוי-בינוי, בלי שגורם מקצועי ורשמי יבוא ויסביר מה זה פינוי-בינוי".

שכונת גילה. "היזם יכול להחתים במשך שנה את כולם ואז לבוא אלי ולהגיד לי שאני דיירת סרבנית. זו מניפולציה והפחדה" (צילום: גילה ברנד, ויקימדיה)

"זו התנהלות שמשסה תושבים אחד בשני", אומר ת', תושב השכונה, שהגיע לקבוצה לאחר שהצליח להשיג רוב נגד פינוי-בינוי בביתו, אבל הבין שבמקביל מחתימים פועלים מול כל המתחם שביתו הוא רק חלק ממנו – מה שעוד עלול היה להוציא אותו כסרבן פוטנציאלי. "אתה קם בבוקר ומגלה שיש נציגות בבניין שלך שמורכבת כולה מאנשים שהם בעד, ואז בכוח, לחץ והכפשות מכופפים כל מי שמעז להתנגד. הם הורסים כאן את החיים של אנשים חלשים שלא יודעים מאיפה זה מגיע ומה עושים מול זה".

המתחם שבו גרה צ' מורכב מ-20 בניינים. כדי לקדם תהליכי פינוי-בינוי תידרש הסכמה של כלל המתחם, אבל המחתימים עושים כנס לכל בניין בנפרד. כנסי דיירים שמוכרזים בהתרעה של יום-יומיים, במקום שבוע, הפכו לדבר שבשגרה. עדויות על מהלכי החתמות לפני כנסים, דבר שאסור גם הוא – ממשיכות להצטבר על שולחנה של צ', לצד סירובם של מחתימים להראות לדיירים את אחוזי ההחתמות.

"זו שיטה. הבניין שלי אף פעם לא הוזמן, הם יודעים איפה יש אנשים שיובילו התנגדות למהלכים שלהם. המפגשים בבתים פרטיים, ואני גרה עם עוד 4,000 שכנים. בסוף היזם יכול להחתים במשך שנה את כולם ואז לבוא אלי ולהגיד לי שאני דיירת סרבנית. זו מניפולציה והפחדה. פנינו למנהלת ולמהנדס העיר ולא קיבלנו שום מענה".

הרב אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה, התייחס על גבי העיתון ובברושורים בבתי הכנסת וקרא  לתושבים לא לשתף פעולה עם המחתימים. "רעיון אווילי, שגובל אפילו באכזריות של כפייה על בעלי דירה לעזוב את דירתם בעל כורחם", כתב שלזינגר, שקיבל פניות בעניין מתושבי השכונה.

"בעירייה מנסים למשוך את זה לשיח של חרדים מול לא חרדים, כאילו שההתחדשות תקדם מגמות אנטי-חרדיות", אומר ת'. "אלו שטויות מוחלטות. זו בעיה של כל התושבים כאן". ת', צ' ועוד תושבים הקימו את קבוצת 'גילה מגינים על בית' במטרה לייצר במה לסולידריות וקווי מאבק. בינתיים רשמה הקבוצה הצלחות, סילקה מחתימים מהמתחם, ודרשה מהמנהלת להוציא הסברים מפורטים על זכויות התושבים.

"נמשיך עד שהם יבינו שהם לא יעשו פה כסף אם ימשיכו עם השיטות האלה", אומר ת'. "מטרתנו היא לתת לתושבים את הכלים לקבל החלטה קהילתית על הבית שלהם, כדי להגן על ביתם ונכסיהם החלטה מושכלת, שלכאורה זה הדבר שהיזמים והמארגנים מנסים למנוע. זה הדבר הכי יקר שיש לנו בידיים. אני את הבית שלי הצלתי, אבל אלפי משפחות פה פשוט לא יודעות מה לעשות".

המנהלת להתחדשות עירונית ברשות לפיתוח ירושלים: "המנהלת פועלת לקידום ההתחדשות העירונית בעיר, למען התושבים ותוך שמירה על האינטרסים שלהם. עם זאת, המנהלת אינה גוף מפקח ולא יכולה להחליף את גורמי האכיפה.

"החוק מאפשר לבעלי דירות לבטל הסכמים מול יזמים שאינם פועלים על פי חוק, להגיש תלונה לממונה על פניות הציבור ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית או – אם הם סבורים שנעברה עבירה פלילית – להגיש תלונה במשטרה.

"מחלקות העירייה השונות והמנהלת פועלות יחד לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית, כולל בשכונת גילה, שבה אנחנו מנסים בחודשים האחרונים לבצע פעולות מנע והסדרה בכפוף לאפשרויות העומדות לרשותנו על פי חוק.

"המנהלת פועלת בראש ובראשונה למען התושבים באמצעות הכלים העומדים לרשותה: הסברה נרחבת לבעלי דירות באמצעות עריכת כנסים, הפצת מידע חיוני לתושבים בדיוור ישיר ובדיגיטל וכן בתהליכי התערבות חברתית נקודתית במתחמים מורכבים, בשיתוף המחלקה לעבודה קהילתית בעירייה".