דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ח באייר תשפ"ד 26.05.24
24.6°תל אביב
  • 19.6°ירושלים
  • 24.6°תל אביב
  • 20.8°חיפה
  • 22.8°אשדוד
  • 20.9°באר שבע
  • 27.7°אילת
  • 24.4°טבריה
  • 16.0°צפת
  • 23.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / משילות? יוקר המחיה? הממשלה החדשה תפתח את 2023 עם קיצוץ אוטומטי של מיליארדים

לפי בדיקת 'דבר', התקציב ההמשכי משקף שחיקה של כ-2 מיליארד שקלים בחודש | הנפגעים המרכזיים: עמותות חברתיות ומשרדי הממשלה | דווקא התיקון בחוק שנועד להקטין את הפגיעה, מחמיר אותה בגלל עליית המחירים

ראש הממשלה בנימין נתניהו (יונתן זינדל  פלאש90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו (יונתן זינדל פלאש90)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

הממשלה החדשה בראשות נתניהו, שראשיה מדברים על הגברת המשילות ומלחמה ביוקר המחייה, תפתח את 2023 ברגל שמאל: בראשון הקרוב (1 בינואר) תתחיל שנת תקציב חדשה, וישראל שוב תיכנס תחת סד הקיצוצים של התקציב ההמשכי. המשמעות: תקציב קטן במיוחד, שיתוק במשרדי הממשלה והענקת כוח אדיר לחשב הכללי, יהלי רוטנברג, שר האוצר בפועל החל מה-1 לינואר.

דווקא תיקון בחוק שנועד לפתור בעיות בתקציב ההמשכי, יביא לפגיעה נוספת בתקציב בגלל עליית המחירים בשנה החולפת. על פי בדיקת 'דבר', התקציב יישחק בכ-2 מיליארד שקלים בחודש, אם לוקחים בחשבון את עליית המחירים והריבוי הטבעי.

בהנחה שהתקציב ההמשכי יימשך עד אפריל, מדובר בפער של 8 מיליארד שקלים מהתקציב המינימלי, שנדרש על מנת להמשיך את הקיים. זאת בשעה שלישראל עודפי גבייה של עשרות מיליארדי שקלים, והיא הולכת לסיים את השנה בפלוס של כ-30 מיליארד שקלים בקופה.

התיקון שעלול לקלקל

חוקי התקציב ההמשכי קובעים שבשנה בה אין תקציב מדינה מאושר, תתנהל הממשלה בתקציב שמבוסס על תקציב השנה הקודמת, כאשר בכל חודש יוקצה לכל משרד אחד חלקי שתים עשרה מתקציבו בשנה הקודמת. הוצאת התקציב נעשית לפי סדר עדיפויות שנקבע בחוק, ובפיקוח צמוד של החשב הכללי במשרד האוצר.

מצב זה מקשה על משרדי הממשלה וגורם לקיפאון מבחינת גיוס כוח אדם והשקעות. הפגיעה חמורה במיוחד בגופים הפריפריאליים, כמו עמותות, ארגוני סיוע וגופים נתמכים אחרים, שנמצאים בתחתית סדר העדיפויות. חלק מהתמיכה בגופים אלו אינו מעוגן בבסיס התקציב אלא מאושר כתקציב תוספתי מדי שנת תקציב, ולכן אינו מחושב לצורך התקציב ההמשכי. אלא אם הוא מקבל אישור חריג מהחשב הכללי.

לרוע המזל בשנים האחרונות, בצל משבר פוליטי מתמשך, הפכה צורת התנהלות זו לסטנדרט. 2023 תהיה השנה השלישית מתוך הארבע האחרונות שנפתחת עם תקציב המשכי. כדי להתמודד עם תקופה ארוכה במיוחד של תקציב מקוצץ, נעשו בחוק מספר תיקונים: הצמדתו לגידול באוכלוסייה במקום לאינפלציה, הקלה על שימוש בעודפי תקציב, וגמישות גדולה יותר בניהולו.

כשהתיקון התקבל בסוף 2020, מדובר היה בשיפור משמעותי. אבל אז הייתה האינפלציה אפסית, והריבוי הטבעי עמד כמו תמיד על 2%. כעת, כשמדד המחירים לצרכן הגיע לשיא של 5.2%, המנגנון שאמור היה להרחיב את התקציב ההמשכי הפך למנגנון מקצץ. כשמתרגמים את ההבדל למספרים, מדובר בפער שנתי של 24 מיליארד שקלים.

זאת, למרות שהשנה הנוכחית צפויה להסתיים עם עודף תקציבי של מעל 20 מיליארד שקלים, והכנסות המדינה צפויות לעבור את היעד ביותר מ-50 מיליארד שקלים.

לא לחכות לתקציב

המחיר הכלכלי של גרירת הרגליים בהקמת הממשלה הולך וגובר. גם אם היא אכן תושבע בחמישי, העבודה על התקציב הקרוב, שכולל החלטות כבדות ובראשן הסכמי שכר חדשים במגזר הציבורי, מתחילה כבר באיחור וצפויה להמשך שלושה חודשים לכל הפחות.

בזמנים של יוקר מחיה גובר ושחיקת שכר חמורה, הממשלה צריכה לפעול בהחלטיות ולקבוע תקציב שיביא בשורה חברתית לציבור הישראלי. את הפתרונות אפשר לתת כבר ביום הראשון לתפקיד: הקפאת מחירי החשמל והארנונה, כניסה למשא ומתן על הסכם קיבוצי חדש במגזר הציבורי, הוצאה לדרך של תכנית חינוך חינם לגיל הרך ועוד.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!