האגודה להתנדבות הוקמה לפני 50 שנים ומפעילה היום כ-4,500 מתנדבות ומתנדבים ברחבי הארץ. "כשאנשים שומעים 'שירות לאומי' הם חושבים על קומונריות בבני עקיבא", אומר מנכ"ל האגודה, ירון לוץ. "צעירות דתיות שלא התגייסו מטעמי דת, אמנם מתנדבות אצלנו, אבל יש גם יותר צעירות וצעירים מהציבור הכללי. מה שמאוד מפתיע הרבה אנשים זה שיש לנו מתנדבות דרוזיות ומהחברה הערבית".

האגודה היא הגוף הגדול והוותיק ביותר בתחום ועברו בה כ-150 אלף מתנדבים לאורך השנים. המתנדבים פועלים בחמישה תחומים: בריאות, חינוך, משרדי ממשלה ורשויות, ביטחון ורווחה.

איך אתם מחליטים איפה לשבץ את המתנדבים?
"אפיינו יחד עם משרדי הממשלה השונים תפקידים שאינם דורשים התמקצעות, שיקלו על הצוות המקצועי ויהיו בעלי משמעות עבור הציבור והמתנדבים. בתחום הבריאות המתנדבות שלנו מסייעות לצוותים הרפואיים בסיעוד ובפעולות מיון ודגימה פשוטות כמו לקיחת מדדים ודמים ולצוות המזכירות בעבודה לוגיסטית-טכנית".

"למעשה הן מפנות את הצוות הרפואי לעשות את העבודה החשובה. המתנדבת פנויה להתייחס לחולים או למשפחה כשלאחות או לרופאה אין זמן. גם תשומת לב היא חלק מהפתרון הרפואי".

מנכ"ל האגודה להתנדבות, ירון לוץ. "מדינה בלי חברה אזרחית חזקה היא מדינה לא בריאה, חלשה ופחות דמוקרטית" (צילום: משה כהן)

דוגמה לפעילות פחות מוכרת היא בתחום הביטחון. מתנדבות בשב"כ, במוסד ובמשטרת ישראל משרתות בתפקידים טכנולוגיים, מודיעיניים ולוגיסטיים. "המתנדבים שלנו נמצאים בכל המשימות של המשרד לביטחון פנים. במשרד הביטחון המתנדבים שלנו מסייעים באירוח משלחות, ניהול אירועים, ארגון חומרים. המנהלים מדווחים שבנות שירות לאומי מובילות מהלכים משמעותיים, גם כאלה שאנחנו שומעים עליהם בחדשות".

בעצם המתנדבים מחליפים כח אדם שחסר במקומות האלו?
"חשוב לנו מאוד לא להחליף כוח אדם מקצועי אלא להיות לו לעזר. כוח האדם המתנדב הוא תוספת שמפנה את הצוות המקצועי לעשות את עבודתו. אפילו באמנת ז'נבה מצוין שכוח אדם מתנדב לא יחליף כוח אדם מקצועי. זה גבול מאוד עדין".

אבל בפועל המתנדבים במערכות הציבוריות פוטרת את המדינה מהקצאת תקנים.
"אני שומע את הטענה הזו לא מעט. אני מאמין שהמדינה צריכה לקחת אחריות ובמקביל גם החברה האזרחית צריכה לקחת אחריות. מדינה בלי חברה אזרחית חזקה היא מדינה לא בריאה, חלשה ופחות דמוקרטית. צריך לתת מקום משמעותי לחברה האזרחית, אחרת נאבד מהחוסן שלנו".

מתנדבות שירות לאומי בבית חולים בירושלים (צילום: אביר סולטן/פלאש90)

"המדינה טובה בפיקוח, תקצוב והסדרה, אבל לא תמיד יודעת לנהל ולהפעיל. אנחנו עובדים יד ביד עם הרשות לשירות אזרחי-לאומי שהיא הרגולטור שלנו. הם קובעים את המדיניות, מפקחים עלינו, בודקים אותנו, אבל מבינים שהם לא יכולים להפעיל את הדברים בשטח. דווקא החברה האזרחית, עם הכלים הרכים והמעטפת שלה, יכולה לבוא למקום כמו כסייפה ולגייס סטודנט כרכז צעיר שיהיה מודל לחיקוי עבור המתנדבים".

"למדינה אין את הגמישות שיש לארגונים האזרחיים"

זה לא תפקידה של המדינה?
"המדינה לא תמיד יודעת לעבוד באזורים החברתיים האלה. אין לה את הגמישות שיש לארגונים האזרחיים. לכל אחד יש את התפקיד שלו. השאלות האלה צריכות להישאל כל הזמן, בעיקר על ידי הרגולטור. הרשות לשירות לאומי-אזרחי צריכה לוודא שהאיזונים שדיברתי עליהם לא יופרו. אני חושב שהאיזונים היום נכונים וחשוב לשמור עליהם. במובן הזה, הרשות עושה עבודה טובה, אבל אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק".

"כל אחד מבין שהשירות הלאומי לא יכול ולא צריך להחליף את הצוותים הרפואיים בבתי החולים שהם אנשי מקצוע בעלי הכשרה ארוכה ומעמיקה. ברור לנו שהצוותים הרפואיים כורעים תחת העומס. אם יש משימות שאפשר להוריד מהם, התוצאה תהיה שירות יותר טוב לכולנו".

"מהצד השני, נניח שיום אחד לא יהיה שירות לאומי במדינת ישראל. אם יוציאו את 16 אלף המתנדבים שפועלים כיום דרך כל הארגונים, כנראה שלא תהיה ברירה והמדינה תיאלץ להשקיע בכוח אדם בחלק מהמקומות כדי שלא יקרסו. יצטרכו לתת להם עוד תקציב כדי שישכרו כוח אדם לא מקצועי לעשות את העבודה. ברור לי שמבחינת היכולת הכלכלית הבור לא יתמלא, לא יהיה מספיק כוח אדם והשירות שיקבל הציבור יפגע".

לשיטתך השירות הלאומי צריך להיות בכל מקום במגזר הציבורי?
"יש מקומות שאנחנו לא נכנסים אליהם למרות שאנחנו יכולים, כי אנחנו חושבים שצריך להכניס אליהם מישהו מקצועי בשכר. אם המדינה מציעה שכר מינימום ומתפלאת שאין מועמדים לעבודה, אז שתתמודד עם זה. זאת לא חוכמה להגיד שצריכים כוח אדם איכותי אבל להציע תנאים שלא מושכים אף אחד לתפקיד. יש תפקידים שלא מתאימים לשירות לאומי. אנחנו לא נכנסים בכל מחיר לכל מקום".

"פועלים לאור החזון של הרצל באלטנוילנד"

הדגש בשנים האחרונות, לדבריו, הוא על שירות משמעותי עבור המתנדבים ועבור החברה. "מעטים ממלאים תפקידים של מענה טלפוני או עבודה פשוטה, וגם במקרים כאלה מדובר במתנדבים שזה מה שהם מסוגלים לעשות. מבחינתנו הפעולה חייבת לשרת את בנייתה של החברה וגם המתנדבים הם המוטבים של הפעולה ההתנדבותית. אנחנו פועלים לאור החזון של הרצל ב'אלטנוילנד', לפיו כל צעיר וצעירה במדינה שסיימו את חוק לימודיהם צריכים לתת מעצמם שנה או שנתיים לטובת החברה. כבר אז הרצל הבין שכדי לבנות חברה טובה צריך מסגרת מתאימה".

מהיכן מגיעים היום צעירות וצעירים לשירות הלאומי?
"מגיעים מכלל החברה הישראלית, מהפריפריה ומהמרכז בתמונת ראי להתפלגות של חברה הישראלית. החל בצעירות מכלל הציונות הדתית, דרך החברה הערבית והדרוזית. אנחנו פעילים ממג'דל שמס שברמת הגולן ועד הנגב, בפזורה הבדואית, במזרח ירושלים. גם במקומות שמדינת ישראל לא כל כך נוכחת בהם".

אדם חרדי בכניסה לכנס של השירות הלאומי אזרחי. "מגיעים מכלל החברה הישראלית, מהפריפריה ומהמרכז בתמונת ראי להתפלגות של חברה הישראלית" (צילום: סוזנה ינקו/פלאש90)

"לתוכנית השירות הלאומי הממלכתי (של"ם) מגיעים גם מי שלא גויסו בגלל בעיה בריאותית, בעיה נפשית קלה, או חוסר התאמה לשירות צבאי. מרגע שהצבא פטר משירות אנחנו נעשה הכל כדי שצעיר או צעירה ירגישו שווים".

מניסיונך, מה השירות הלאומי נותן למתנדבים?
"הצעירים יכולים להשתלב ואנחנו רוצים לתת לכולם הזדמנות לקחת חלק פעיל בחברה. אני רואה כאן מהפכה חברתית. גם נערה מהציונות הדתית וגם נער או נערה מרהט יכולים להיות חלק מהחברה ולקבל יחס שווה. במקום 'כור ההיתוך' אנחנו רואים תמונת פסיפס מרהיבה של החברה שבה לכל אבן יש צבע, מרקם וייחוד משלה וביחד יוצרים את התמונה. זאת תפיסת העבודה שלנו: לא לטשטש את הזהות, הדת והייחוד לזהות אחידה. כשמכירים אחד את השני נעלמות דעות קדומות, יש פחות שנאה וזה חלק מהחוסן שלנו".

בשנים האחרונות ישנה הרחבה של הפעילות בחברה הערבית והדרוזית.
"זהו יעד חשוב מבחינתנו, יש צורך אמיתי. אנחנו עובדים יחד עם הרשות לשירות לאומי-אזרחי להוסיף תקנים ומקדמים את הנושא מול משרד האוצר כדי לתת מענה. זו הזדמנות, אולי חד פעמית, לפתוח בפני ציבור שלם את ההזדמנות שלא קיבל עד כה".

"מתנדבת בדואית מגיעה מחברה שיש בה 80% אבטלה בקרב נשים. כשהיא עושה שירות לאומי בסורוקה היא תורמת, בונה את החברה ומקבלת מקום של שווה בין שווים. עבורה באופן אישי נארגן מעבר לשעות השירות גם שעות הכשרה מקצועית ב-QA שבסופם תקבל תעודה. כשתסיים את השירות שבמהלכו למדה עברית, הועסקה על ידי בית חולים סורוקה וצברה ניסיון בעבודה. זו אופציה לחיבור איכותי וטוב למדינה ולחברה בישראל".