אבי אדרי, מסכם כהונה של 15 שנים בתפקיד יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות. "בענף שלנו הכל תמיד זז ומשתנה. אתה כל הזמן מתמודד עם טכנולוגיה חדשה, עם מציאות משתנה. ביום שאחרי חתימת הסכם קיבוצי קשה לי להוריד את החיוך מהפנים. גם אם סיימתי לעבוד ב-03:00 לפנות בוקר. אתה יודע שעשית טוב לאלפי עובדים".

מתוך ההסכמים הרבים שעשית, מהו המשמעותי ביותר עבורך?
"אחד ההסכמים שריגשו אותי הכי הרבה היה ההסכם הענפי שחתמנו ב-2017 בענף ההיסעים הפרטיים. זה הסכם שעבדנו עליו לא פחות מ-7 וחצי שנים בהן ניהלנו משא ומתן. צורת ההעסקה שם מורכבת מאוד. למשל, שולחים נהג אוטובוס כשהוא צמוד לקבוצת תיירים, לכמה ימים ברצף בשטח, בים המלח, בצפון, בנגב. איך בכלל מתמחרים את זה? לפני חתימת ההסכם, הנהגים לא ידעו כמה ימי עבודה יהיו להם בחודש. העסיקו אותם באופן שעתי, ללא הבטחת משרה".

ומה עשיתם ?
"השגנו הסכם ל-15 אלף עובדים. הסכם עם שכר יסוד, הבטחת הכנסה, תוספות עבור לילות, דמי אש"ל, מנוחה ראויה. אפילו לשבת לחכות לנוסעים במזגן היה אסור להם מבחינת תקנות איכות הסביבה. אנחנו דאגנו שהמעסיק יקצה גנרטור, שיתחבר לאוטובוס, בשביל שהנהג יפעיל מזגן ללא הנעת האוטובוס. ההסכם הסדיר ענף שלם לעובדים קשי יום".

"הייתה לי הזכות להקים את האיגוד הזה"

לידתו של האיגוד הייתה ב-2008. אדרי, שכיהן עד אז 6 שנים כיו"ר הוועד הארצי של עובדי אגף המע"מ והמכס נרתם למשימה. "הייתה לי הזכות להקים את האיגוד הזה. גייסנו אליו את העובדים האיכותיים ביותר, כולם שחקני נשמה שחיים ונושמים איגוד מקצועי.

"העובדים שמיוצגים על ידנו עובדים 24/7 ולכן גם אנחנו. משבר בענף התחבורה יכול לפרוץ גם בשישי שבת או בחג. ואנחנו כאן, בלי הפסקה, נותנים שירות לוועדי העובדים ומחפשים פתרונות להסדרת המשברים שפורצים חדשות לבקרים.

אבי אדרי בכינוס מחאה של עובדי אגד במאבק על הסכם השכר (צילום ארכיון: איגוד עובדי התחבורה)

"אלו עובדים שמפעילים את צירי התנועה והמסחר שהם העורקים הראשיים של מדינת ישראל, בים, באוויר וביבשה. כל בעיה ביחסי העבודה היא כותרת בעיתונות הכתובה והדיגיטלית: בנתב"ג, ברכבת, בנמלים.

מה הייחודיות של הענף ?
"בגלל העוצמה של האיגוד הזה, צריכים תמיד להיות זהירים, עם האצבע על ההדק. זה איגוד שמתמודד כל הזמן עם שינויים טכנולוגיים ושינויים רגולטוריים. מצד שני, תמיד התעקשנו על השמירה על זכויות העובדים גם בתהליכי השינוי הללו".

אי אפשר שלא לדבר על תקופת הקורונה שהייתה קשה לענף כולו ולתחום התעופה בפרט.
"נשמת אפה של התחבורה היא תנועה. משבר הקורונה עצר את כל התנועה במדינה ומשם הדרך הייתה קצרה לפגיעה בכל ענפי התחבורה. יום בהיר אחד נסגר שדה התעופה ואתו כל חברות התעופה, וכמעט חצי מעובדי האיגוד שלנו היו בחל"ת כפוי.

"מצאנו את עצמינו יושבים על הסכמים כואבים מאוד שמסיימים העסקה של אלפי עובדים וכוללים הפחתות שכר קשות. עשינו הכול כדי שענף התעופה הישראלי ישרוד. כשהיה צריך יצאנו לשביתה והפגנו מול הבתים של יושבי ראש הדירקטוריון של חברות התעופה. אני גאה בכך שבסופו של דבר גיבשנו הסכמים שבזכותם ענף התעופה בישראל ניצל, וזה נכון ל-3 החברות: אלעל, ארקיע וישראייר.

יו"ר איגוד עובדי התחבורה אבי אדרי בהפגנת עובדי אל על מול משרד האוצר בירושלים (צילום ארכיון: קובי וולף)

"ההסתדרות, והעומד בראשה ארנון בר-דוד שיחקו תפקיד מפתח בשמירה על התעופה הישראלית, ההסתדרות סייעה לאל-על ב-10 מיליון שקלים כדי להבטיח את זכויות העובדים המפוטרים. הסיוע הזה הוא ביטוי עמוק לאחריות על העובדים בישראל.

"ההסתדרות היא בית עוצמתי לעובדים. לא רק ביום יום, אלא בעיקר  במשברים. ואין כמו משבר הקורונה כדי להראות כמה ההסתדרות ידעה לחבק את העובדים ולדאוג להם, וזה המבחן האמיתי של ארגון עובדים. לא בזמני פריחה, אלה בעתות מצוקה.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד. "ההסתדרות, והעומד בראשה ארנון בר-דוד שיחקו תפקיד מפתח בשמירה על התעופה הישראלית" (צילום: אגף הדוברות בהסתדרות)

"ועם סיום המשבר והפריחה המחודשת בענף זכינו להחזיר לעובדים את השכר והתנאים שהופחתו בימי הקורונה, ואף מעבר למה שהיה ערב משבר הקורונה".

מה האתגרים של העבודה המאורגנת לשנים הקרובות ?
"יש גורמים בישראל שהכריזו מלחמה על העבודה המאורגנת. אני חושב שההסתדרות, יחד עם מנהיגי העובדים חזקים מהגורמים האלו. מאז כניסתו של ארנון לתפקיד, השימוש בזכות השביתה מידתי מאוד ונעשה בשכל, אף פעם לא מהבטן. ההסתדרות מותחת קווים אדומים שאסור לחצות, ואני חושב שאם ינסו לחצות אותם היא תדע להילחם ללא פשרות".

"בית הדין חייב להבין שמדובר בתהליכים שמשפיעים על עשרות משפחות"

זירה מרכזית נוספת לעיצוב עתיד העבודה המאורגנת הם בתי הדין לעבודה. "בתי הדין יוצרים איזון בין הצדדים ודוחפים למשא ומתן אמיתי. אך לצערי, ישנם מקרים, כמו הרפורמה בנמלים, שבו בית הדין הטיל צו מניעה בן 7 וחצי שנים ואפשר למדינה להתקדם עם הרפורמה. מדובר בתהליכים שמשפיעים על עשרות משפחות. בית הדין צריך להבין את זה ולאפשר לעובדים את זכות המחאה והשביתה. כשהוסר צו המניעה הצלחנו לסגור את הסכם הרפורמה בנמל אשדוד תוך שבועיים".

אתה גם בראש האגף להתאגדות עובדים. מה מאפיין את התאגדויות החדשות?
"אנחנו רואים כניסה של ציבור מגוון יותר לעבודה המאורגנת. עובדים מענפים יותר 'היי-טקיים' כמו הסלולר, חברות האשראי, חברות הביטוח. יותר ויותר עובדים מבינים שהתאגדות עובדים היא הפתרון הנכון כדי לשמור על עצמם ולשדרג את תנאי ההעסקה שלהם. אתה רואה תופעה מרגשת של ציבור עובדים צעיר  שמתאגד.

"לצערי מרבית המעסיקים נלחמים במהלכי ההתאגדות בלי להבין שהתאגדות היא יתרון ענק לחברה. היא קובעת כללי משחק הוגנים יותר, מחויבות והזדהות של העובד עם מקום העבודה שלו. הסכמי ההתייעלות שנחתמו במשבר הקורונה הוכיחו מעל לכל ספק שהסדרה, באמצעות הסכם קיבוצי, יכולה להציל ענף מקריסה".

לאן מועדות פניך מכאן ?
"אחרי 33 שנים כשכיר, לראשונה בחיי, אני הופך להיות עצמאי. אני מתכנן להקים חברת יעוץ וגישור יחד עם תא״ל (מיל'), יהודית גריסרו שכיהנה עד לאחרונה כסמנכ״לית משאבי אנוש בחברת אל על. אני מתרגש לבנות משהו חדש ומרגיש שאני משאיר מאחורי איגוד עוצמתי שבנוי לתפארת.

אני שמח להעביר את השרביט למי שיחליף אותי. אני משאיר בידיו איגוד שצמח מ-20 אלף עובדים לקרוב ל-35 אלף עובדים. איגוד מהחזקים במשק, שחתם על מאות הסכמים קיבוציים ואני משוכנע שימשיך להתעצם. בהזדמנות זו, אני רוצה לשלוח חיבוק חזק וחם לוועדי העובדים שעברו איתי חוויות עוצמתיות ומעצימות. תמשיכו לשמור על עובדי התחבורה שמהווים את המנוע להנעת המשק כולו".