שליש מהישראלים נדרשים להוצאות גבוהות עבור דירתם – כך עולה מסקר מצב אוכלוסיית ישראל על סמך מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי לשנת 2021 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההוצאה החודשית לדיור לאותה שנה הייתה 3,763 ש"ח בממוצע לכלל משקי הבית (23% מסך ההכנסה).

33% מהישראלים מוציאים מעל ל-30% מההכנסה נטו שלהם על דיור – רף הוצאות אשר מגדיר את ההוצאה כגבוהה ובעקבותיה את הדייר בסיכון לדרדור לעוני או אי אפשרות להמשיך להחזיק בנכס. המצב חמור בעיקר בקרב שוכרי הדירות, שמעל ל-67% מהם מוציאים סכומים גבוהים על התשלומים. בעשירון התחתון, 78% מהשוכרים מוגדרים כמוציאי הוצאות גבוהות על דיור.  

בפילוח לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש, הסקר מצא שככל שהעשירון נמוך יותר, כך אחוז משקי הבית המוציאים הוצאות גבוהות גבוה יותר. בעוד שהעשירים ביותר מוציאים רק 15% מהוצאתם על הדיור – בעשירון השביעי מוציאים 23.7%, ובעשירון התחתון בלא פחות מ-60% – כלומר, מעל ממחצית ההכנסה הולכת לדיור.

מאז שנת 2005 פחתו באופן מתון מאוד כמות משקי הבית שמוציאים סכומים גבוהים על דיור, אך בעקבות שחיקת שכר משולבת בעליית מחירים, נרשמה קפיצה משמעותית של 3% בכמות משקי הבית בסיכון בשנת 2020 בעשירון התחתון. בעשירונים השביעי והעשירי לעומת זאת המצב חמור הרבה פחות, עם תוספת של 1%. 

רמת גן בראש הערים היקרות ביחס להכנסה, ההוצאה הגבוהה ביותר – בתל אביב

בניתוח גיאוגרפי – רמת גן עומדת בראש רשימת הערים היקרות ביותר למחייה עבור תושביה, ביחס למשכורתם הממוצעת. כמחצית ממשקי הבית רמת גן (48%) מוציאים מעל ל-30% מהכנסתם לדיור בעוד שבכפר סבא, בתחתית הטבלה, רק 25%. בפילוח שוק השכירות, בני ברק מובילה בטבלת ההוצאות הגבוהות בקרב השוכרים עם מעל 86% שמוציאים מעל ל-30% משכרם על דיור.  

מבין הערים הגדולות בישראל, ההוצאה החודשית הגבוהה ביותר לדיור לגרים בשכירות נרשמה בתל אביב-יפו (6,802 ש"ח), והנמוכה ביותר – בחיפה (2,890 ש"ח). 

בכל עשירוני ההכנסה – ההוצאה לדיור בקרב הגרים בשכירות הייתה משמעותית גבוהה יותר מאשר ההוצאה לדיור בקרב הגרים בדירות שבבעלותם וכמו כן, גם הפערים היחסיים בין העשירונים.  

בעשירון התחתון, אחוז ההוצאה לדיור מסך ההכנסה הכספית נטו, עמד על בין 43.2% – 27.8% בקרב הגרים בדירות בבעלותם ו-59.4% בקרב הגרים בשכירות. בעשירון העליון אחוז ההוצאה לדיור מתוך סך ההכנסה הכספית נטו עמד על 16.7% – 14.8% בקרב הגרים בדירות שבבעלותם ו-28.0% בקרב הגרים בשכירות.