מרכז השלטון המקומי הודיע כי בכוונתו לחדול מלהפעיל ולממן את בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות הפועל מזה כ-40 שנה, על רקע סכסוך כלכלי הנוגע להפעלתו מול משרד הפנים.

לפי הודעת מרכז השלטון המקומי, עד סוף פברואר צפוי בית הדין לפעול במתכונת מצומצמת של ניהול התיקים התלויים ועומדים בו, ולאחריו לא יפעל כלל במתכונתו הנוכחית תחת מרכז השלטון המקומי. לפיכך, המליצו לכל הצדדים שיש להם תיקים פתוחים בבית הדין לנסות ולהגיע להסדרי טיעון מחוץ לכותלי בית הדין ולהביאם לאישור בית הדין מבעוד מועד, ולא יאוחר מיום 28 בפברואר 2023 – החלטה שעלולה להרע את מצבם המשפטי.

בפניית מנכ"ל מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג לראשי ומנכ"לי הרשויות נכתב ש"לצערנו, נאלצנו להפסיק את המימון משום שכל מאמצינו הרבים להסדרת פעילות בית הדין מול משרד הפנים, ובכלל זה קבלת החזרים שנתיים על הוצאות בית הדין לא הוסדרו על ידי משרד הפנים לאורך כל שנת 2022, לרבות חובות שנים עברו".

דולברג סיים את מכתבו בנימה אישית, וציין כי הוא מבקש להוקיר את עו"ד עינת איילון שעמדה בראש בית הדין למשמעת, "על עבודתה המקצועית והמסורה, על הנחישות להגיע לחקר האמת, על דרך שיפוט ענווה שזורה ברב חכמה ורגישות ועל הובלתה ותרומתה לפיתוח תחומי ידע נרחבים במרכז השלטון המקומי".

בית הדין למשמעת פועל מזה למעלה מ-40 שנה מכוח חוק הרשויות המקומיות משנת 1978. תפקידו של בית הדין לדון בתובענות המוגשות כנגד עובדים בגין עבירות משמעת אשר מבוצעות במהלך ביצוע תפקידם, תוך הקפדה על כללי החוק ועשיית צדק. פגיעה במשמעת מתקיימת החל ממצב בו נוקט עובד בהתנהגות שאינה הולמת ואיננו מקבל מרות הממונים עליו, וכלה בעובד שהורשע בפלילים, בין אם במסגרת עבודתו ובין אם לאו. על רקע הפסקת המימון, הבהירו במרכז השלטון המקומי במכתבם, תושב האחריות להפעלתו למשרד הפנים.

גיל בר-טל, יו"ר הסתדרות המעו"ף בה מאוגדים עובדי הרשויות המקומיות, התריע כי המשמעות בפועל של סגירת בית הדין במתכונתו הנוכחית היא הפרה של החוק כתוצאה ממחלוקת פנימית ברשות המבצעת, ותקלות התחשבנות בין משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי.

"אני מתנגד שזכויותיהם של עובדי הרשויות המקומיות יפגעו ויידרסו תחת גלגלי בירוקרטיה, אטימות וחוסר יעילות בהתנהלות משרד הפנים", אומר בר-טל ל'דבר', "אני מקווה שהשר המיועד יפתור את הבעיה לאלתר, ולא יאפשר קריסה של מערכת החוק".

בר-טל וציין שבית הדין שבשנים האחרונות פעל בית הדין ביעילות, מקצועיות וללא עינויי דין מיותרים תחת עורכת הדין עינת איילון. הוא הדגיש את המבנה של בית הדין שנותן מקום לנציג העובדים להשמיע את קולו: "בבית הדין לצד אב בית הדין יושבים נציג עובדים ונציג מעסיקים, נדונות בו קובלנות משמעתיות, נקבעות בו נורמות התנהגות והתנהלות, הצדדים זוכים ליומם בבית הדין והבירור אובייקטיבי, מקצועי וזוכה לאמון הציבור".

במשרד הפנים לא הגיבו לדברים.