ב־1929 התקבלה החלטה במועצת המלך של שלטון המנדט לספק ליהודים בפלשתינה־א"י שירותי עבודה סוציאלית באמצעות הוועד הלאומי. ב־1931 הקים הוועד הלאומי את "השירות לעבודה סוציאלית" בראשות הנרייטה סאלד, שלמדה עבודה סוציאלית בארה"ב. ב־1934 נפתח הקורס הראשון להכשרת עובדים סוציאליים בירושלים, ושלוש שנים אחר כך נוסד האיגוד המקצועי לעובדים הסוציאליים – תחילה כאיגוד משותף לעו"סים ולאחיות וחלק מהסתדרות המח"ר, ומ־1974 כאיגוד עובדים סוציאליים מקצועי ועצמאי, שרק חבריו העו"סים בוחרים את הנהגתו.
בשנת 1996 נחקק "חוק העובדים הסוציאליים"² שעיגן בחוק את מקצוע העבודה הסוציאלית, את ההכשרה והרישוי כתנאי לעיסוק ואת הסמכויות, האכיפה והדין המשמעתי. בהקשר זה נזכיר כי ועדת האתיקה פעלה באיגוד מתחילת דרכו, באופן הממחיש את מחויבותו ואת מחויבות חבריו לנושא.
ב־1999 התקבלה בוועידת איגוד העובדים הסוציאליים ההחלטה להניף שלושה דגלים: הדגל הארגוני, הדגל המקצועי־פרופסיונלי ודגל הלובי החברתי. לעומת איגודים מקצועיים אחרים החוסים תחת כנפי ההסתדרות³, איגוד העובדים הסוציאליים הוא היחיד המתפקד בו־זמנית הן כאיגוד מקצועי (UNION), הן כסמכות פרופסיונלית (ASSOCIATION) מתוקף חוק, והן כלובי חברתי – לטובת המטופלים ובני משפחותיהם ולרווחת כלל החברה בישראל.
תהליך השינוי שהמקצוע חווה – מהתמקדות בעיסוק נקודתי לראייה רחבה יותר של התמונה החברתית כולה, נכון גם לעתיד. האיגוד ימשיך ויידרש לפעול בשלוש החזיתות בו זמנית, אולם הפעילות תקבל דגשים חדשים, ההולמים את השינויים בעולם שהאיגוד נדרש לתפקד בו ואת השאלות החדשות העומדות על סדר היום.
שוק העבודה המשתנה מכתיב שינויים גם בדמותו של האיגוד המקצועי: העבודה המאורגנת משולבת בהעסקה במיקור חוץ; "כלכלת החלטורה" (Gig Economy) חורגת הרבה מעבר לאובר או וולט; מתפתחים מודלים חדשים של התקשרות בין עובדים לבין מעסיקים/משלמים, יחד עם השינויים במשק בכלל ובטכנולוגיה בפרט; הגלובליזציה וחברות רב־לאומיות משנות את פני העבודה; הסכמי שכר קיבוציים והסכמים מסורתיים, גם של עובדים סוציאליים, שוב אינם בגדר אופציה יחידה; פלח העו"סים המועסקים על ידי גופים שאינם כפופים להסכמי השכר האלה ובמסגרות בלתי מאורגנות הולך וגדל, וסביר להניח שגם אופיים של יחסי הגומלין בין איגוד העו"ס לבין ההסתדרות הכללית החדשה יושפע מכך – הן כגוף יציג, והן ברמה הציבורית הכללית.
ההפרטה, הקיצוצים והפחתת חלקה של המדינה במימון שירותי הרווחה מעלים בהתמדה את משקל פעילותה של העבודה הסוציאלית במסגרת המגזר השלישי, ובמיוחד כשמתכונת ההעסקה חורגת מזו של הסכמי העבודה המסורתיים. על רקע זה, האיגוד נדרש שוב ושוב למאבקים משמעותיים לשיפור יחסי העבודה, תנאי העבודה והשכר.
התחום הפרופסיונלי של פעילות האיגוד יושפע משלושה תהליכים: חברתי, חקיקתי וטכנולוגי. הראשון כולל שינויים בהרכב החברה הישראלית ובצרכים המיוחדים לקבוצות שמשקלן הולך וגדל: חרדים, משפחות במודלים חדשים, עלייה בשיעור הקשישים, וכן הלאה. בנושא השני, מותר לצפות כי השינויים בחברה יתבטאו גם בשינויים בחקיקה, באופן שיוביל להטלת משימות חדשות על שכם העובדים הסוציאליים. בהיבט של התהליך השלישי, ברור שעולם העבודה הסוציאלית מחויב להסתגל לשינויים הטכנולוגיים – לאמץ אותם ולהתאים את אופן פעילותו לאפשרויות החדשות.
אילו שירותים אפשר לספק בזום? מה לימדו אותנו תקופות הסגר? אילו פגישות נכון ואפשר לקיים מרחוק ומתי נכון והכרחי להקפיד להיפגש רק פנים אל פנים? איך נרתום את הטכנולוגיה לשיפור התפקוד השוטף ומילוי משימות העו"ס ומתי נאמץ מערכות מומחה מבוססות בינה מלאכותית? האם ניתן לרתום טכנולוגיה לצורך ניטור הפעילות של העובד הסוציאלי בתחומים "רכים", כפי שזה כבר נעשה כיום על ידי גופים רבים, ביניהם מוקדי שירות?
גופי ממשלה ושירות ציבורי אימצו זה מכבר מערכות  (4) ERP לניהול משאבים כלל־ארגוני ולמכלול התהליכים הנוגעים להם ונשענים עליהם. עולם שירותי הבריאות עובר להתנהל בתיק רפואי ממוחשב. עלינו להניח שהתהליך הזה יגיע אל עולם העבודה הסוציאלית וישפיע עליו.

מקום חשוב בפעילות האיגוד שמור למידעו"ס – כבמה ידידותית ונגישה לכתיבה אקדמית ולחשיפה מקצועית; לדיון פתוח ושיח מעשיר; כצינור לעדכון והזרמת מידע; ככלי מעגלי בין האיגוד ולחברים בו

האיגוד והעובדים הסוציאליים צריכים להתבונן סביבם ולהבין מה תהיה נקודת הכניסה הבאה של העולם הדיגיטלי אל שגרת יומם. זהו תהליך המחייב מערכת מיומנויות משודרגות ומציב שורה ארוכה של סוגיות כבדות משקל הקשורות בנוהלי עבודה, הנחיות והכוונה גם בהתייחס לאבטחת מידע, הגנת הפרטיות ועמידה בכללי האתיקה והסודיות, כמתחייב. אלו צריכות להיבחן בסיטואציות חדשות ובעיניים ערות לשינויים בסביבת העבודה המשתנה, כאשר התהליך מחייב לשלב את הטיפול פנים אל פנים עם שירותים מקוונים, שיינתנו באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.
בתי הספר לעבודה סוציאלית ומסגרות ההכשרה המקצועית הופכים יותר ויותר למוקדי עשייה ומקדמים שיתוף לקוחות – ושוב אינם מסתפקים בהכשרה עצמה. התהליך העובר על האקדמיה בתחום העבודה הסוציאלית דומה במידה רבה להתפתחות המתרחשת בבתי הספר למשפטים, המפעילים קליניקות משפטיות. גם הם יושפעו מהשינויים ויידרשו לשלב כלים חדשים ומיומנויות מעודכנות בתוכניות הלימוד, במסלולי ההכשרה ובהדרכה להטמעתם.
מקום חשוב בפעילות האיגוד שמור למידעו"ס – כבמה ידידותית ונגישה לכתיבה אקדמית, לחשיפה מקצועית, לדיון פתוח ולשיח מעשיר, כמו גם כצינור לעדכון ולהזרמת מידע וככלי מעגלי בין האיגוד לחבריו לצורך התנעת מהלכים – גם בפן הארגוני, גם בצד הפרופסיונלי־מקצועי וגם בתחום הלובי החברתי. כמו כן, ובעת הזו במיוחד – כבמה מקצועית להיערכות האיגוד לשינויים שבדרך, כמנוף וכצופה פני עתיד.
לנוכח השינויים האלה והשאלות שהם מולידים, מתעצמת חשיבותה של הנפת דגל הלובי החברתי, ההולך והופך גם לדגל הלובי המקצועי, כמכנה משותף לשני הצדדים התלויים בהצלחת המהלכים: הלקוחות – הזקוקים לשירותים ראויים לשם שיפור חייהם, והעו"סים – הזקוקים לחיזוק יכולתם למלא את תפקידיהם, תוך חיזוק מעמדם ומעמד העבודה הסוציאלית.
הסבבים החוזרים ונשנים של בחירות לכנסת חושפים שוב ושוב את השסע החברתי. אם בעבר, בעיתות משבר ביטחוני הייתה נטייה להכיל את השסע – כיום מצבי החירום רק מחריפים את החיכוך הפנימי והעובד הסוציאלי נדרש לכבות שריפות רבות יותר וגדולות יותר.
עו"סים עושים ומשפיעים הם התגלמות המהות של סוכני שינוי. הם מנחילים בשטח את תפיסת כבוד האדם, כמשתקף בדבריו של נשיא ביהמ"ש העליון, אהרן ברק5: Enterprise Resource Planning – ERP – תוכנה לעיבוד נתונים מנהלי, המטפלת בכל צורכי עיבוד הנתונים בארגון (משאבי אנוש, כספים, שיווק, לוגיסטיקה, תפעול וכו') כמקשה אחת (ויקיפדיה). : "…כבודו של האדם כולל בחובו, כפי שראינו, הגנה על מינימום הקיום האנושי… אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם הרעב ללחם, הוא כאדם שכבודו נפגע; אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטרי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע…"
מטבען, זכויות כלכליות־חברתיות שזורות בחקיקה ראשית, בתקנות, בהנחיות ובנהלים. יש והן פרי הפסיקה והפרשנות השיפוטית ויש והן תולדה ברוכה, ישירה ועקיפה, של יוזמות והישגים של מאבקים חברתיים ותהליכים פוליטיים. בשונה ממרבית הזכויות האזרחיות האחרות, הן מחייבות עשייה פעילה של המדינה ותלויות בה ואין די בחקיקתן ובעיגונן כ"זכויות מדף" בספר החוקים. זכויות כלכליות־חברתיות צריכות שהמדינה תעניק אותן בפועל ותבטיח את מימושן, כשהעובדים הסוציאליים עומדים בשער ומאתגרים את השלטון להפיח חיים באות הכתובה עלי חוק – כדי להבטיח שהשלטון ימלא את תפקידו, כפי שהגדירו השופט יצחק זמיר(6): "אין לומר כי תפקיד השלטון הוא לכבד זכויות האדם. נקודה… יש לומר גם בנשימה אחת, שתפקיד נוסף הוא לקדם את רווחת האדם. ועוד תפקיד הוא לעשות צדק חברתי. צדק לכול.. אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע. צריך שכל אדם יהיה שבע, כדי שיוכל ליהנות, למעשה ולא רק להלכה, מזכויות האדם".
אסור לעובד הסוציאלי להסתגר בדלת אמות השירות. אסור לאיגוד העובדים הסוציאליים להיות רק איגוד מקצועי, ככל האיגודים האחרים. הזמן בשל כיום לחידוש פורום החקיקה באיגוד ומיסוד שיתוף פעולה מובנה ושיטתי עם הכנסת, על ועדותיה, ועם משרדי הממשלה הייעודיים.
במקביל, נכון לחזור למודלים של שיתוף לקוחות, תוך עידוד פורומים יציגים של צרכני רווחה, לקוחות ובני משפחה. הניסיון מוכיח כי אלה השליחים הטובים ביותר כשמדובר בקידום נושאים העומדים בלב העשייה שלנו. אסור לאיגוד להסתפק במעמד של מגיב; עליו להתייצב כמי שמציף את הנושאים החברתיים ולהעביר מסר ברור, לפיו טובת החברה הישראלית היא טובת המשק.

איגוד העו"ס על שלושת דגליו – כמגדלור, מתווה דרך ומורה נבוכים

כי, מה שהיה הוא לא מה שיהיה – "…וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ…7"

אתי פרץ – עו"ס ועו"ד, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים 2005-2000; יו"ר מערכת מידעו"ס 1999-1990. עוסקת בקידום מדיניות וייעוץ בתחומים המשלבים עבודה סוציאלית ומשפטים. etty@etty.biz
2 חוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו-1996.
3 משפטנים מיוצגים באיגוד המשפטנים בהסתדרות ובלשכת עורכי הדין; פסיכולוגים מיוצגים בהסתדרות המח"ר ובהסתדרות הפסיכולוגים בישראל
כ־association; רק איגוד העו"ס הוא גם וגם תחת כנפי ההסתדרות.

4. Enterprise Resource Planning – ERP – תוכנה לעיבוד נתונים מנהלי, המטפלת בכל צורכי עיבוד הנתונים בארגון (משאבי אנוש, כספים, שיווק, לוגיסטיקה, תפעול וכו') כמקשה אחת (ויקיפדיה).